מגנזיום לגיל המעבר | צילום: shutterstock
מגנזיום הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לגופנו. הוא קשור למאות תהליכים ביוכימיים והכרחי לתקינות הלב, כלי הדם, מערכת העצבים, מערכת החיסון, השרירים וכמובן, העצמות – שם נמצאת כמחצית מהכמות שלו בגוף.
על פי המלצות משרד הבריאות, כמות המגנזיום היומית הדרושה לנשים בגיל המעבר היא 320 מ"ג ביום.
בדיקות שערך המשרד בשנת 2018 כדי לבחון את כמות המגנזיום במי השתייה בבתים, העלו נתונים מדאיגים על מחסור במינרל במים מותפלים, המהווים 80% מכמות המים המסופקת לצרכנים הביתיים והתעשייתיים.
מקורות של מגנזיום בתזונה כוללים ירקות עם עלים ירוקים, כמו מנגולד, תרד וקייל; גרעיני דלעת, אגוזים, שקדים, קשיו ואחרים; דגנים מלאים כמו אורז מלא, שיבולת שועל וקינואה; קטניות, עדשים, פולי סויה וטופו; ואף בננות, אבוקדו, אבקת קקאו ושוקולד מריר.
מדוע חסר לנו מגנזיום?
בעוד שכאמור, איננו צורכים מספיק מגנזיום בשתייה, רובנו לא מצליחים להשלים את החסר במינרל דרך המזון שאנו אוכלים. הסיבה לכך היא שהתזונה המערבית המורכבת ברובה ממזון מעובד ועתיר סוכר, ולכן כמות המגנזיום שניתן לקבל ממנה יורדת משנה לשנה.
בנוסף לכך, החוסר במגנזיום הולך ומחמיר ככל שאנו מתבגרים, גם עקב ירידה בספיגתו במעיים ולעתים גם על רקע טיפולים תרופתיים. שימוש בתרופות כמו נוגדי חומצה למשל, וחוסר בוויטמין D, מפריעים לספיגה טובה של המינרל בגוף. בנוסף לאלו, תרופות משתנות לטיפול בבצקות, כמו גם תרופות לבעיות לב ולאיזון לחץ הדם, גורמות לאיבוד מואץ של מגנזיום בשתן.
בקרב נשים בגיל הפוריות, הורמון האסטרוגן מגביר את השימוש במגנזיום ואת קליטתו בעצמות וברקמות הרכות. זהו אחד ההסברים לשיעור הנמוך של מחלות לב בקרב נשים צעירות ולעלייה דרמטית בתחלואה בקרב נשים בסביבות גיל המעבר – כשייצור האסטרוגן בשחלות הולך ופוחת עד להפסקתו המוחלטת.
יש לציין כי גם טיפול הורמונלי חליפי באמצעות אסטרוגן, שנועד לפצות על הירידה הטבעית בהורמון זה, עלול להוריד את רמת המגנזיום בגוף.
מה גורם חוסר במגנזיום?
חוסר במגנזיום נקשר ישירות לעלייה בשיעור התחלואה הכללי במחלות לב ולחץ דם, וכאמור, במיוחד אצל נשים באמצע החיים. כשאין מספיק מגנזיום בגוף, כלי הדם נשארים מכווצים ומפריעים לזרימת דם תקינה ואספקת דם וחמצן לרקמות ולשרירים.
לכן, אחד הסימנים המוכרים ביותר של חוסר במגנזיום הם עוויתות (התכווצויות) שרירים, במיוחד בלילה.
בנוסף, ירידה ברמות המגנזיום מובילה גם לפגיעה בצפיפות העצם ונקשרת להתפתחות סוכרת ועוד. מחקרים מדעיים רבים הראו כי תזונה עשירה במגנזיום או נטילת תוספי מגנזיום משפרת את תפקוד הלב, עוזרת לשמור על לחץ דם מאוזן, תומכת בזרימת הדם בנימי הדם הקטנים ומסייעת להורדת הכולסטרול "הרע" (LDL).
השלמת תצרוכת המגנזיום דרך תוסף או מזון עשיר במינרל, עשויה להקל על חולשה ותחושת עייפות ולרוב אף לפתור לחלוטין את עוויתות השרירים בשוקיים, שמעירות אותנו בלילה בתחושת כאב חזק.
למה מומלץ ליטול מגנזיום במיוחד בגיל המעבר?
גיל המעבר, שנקרא כך בשל השינויים ההדרגתיים שעובר גוף האישה עם ההתבגרות, מחייב התייחסות כוללת כדי להקל על התסמינים השונים ולמנוע את העלייה בסיכונים למחלות.
הטיפול האופטימלי בבעיות גיל המעבר אצל נשים צריך לשלב התאמת תזונה, צריכת תוספי תזונה והמלצות לפעילות גופנית, בהתאם לפרופיל הבריאותי של כל אחת ואחת. המגנזיום עשוי לסייע לצמצם את השינויים התקופתיים של גיל המעבר הכוללים ירידה בצפיפות העצם, ובכך להפחית את הסיכון לאוסטאופורוזיס ולשברים בעצמות.
מגנזיום עשוי אף להקל על התמודדות עם גלי חום ודפיקות לב (פלפיטציות) חזקות. המינרל מסייע גם להפחתת תסמיני גיל המעבר הקשורים למערכת העצבים, כמו בעיות שינה ונדודי שינה, שינויים במצב הרוח, מתח, חרדה ונטייה להתעצבן בקלות.
בנוסף, מגנזיום יכול להביא לשיפור ברמות האנרגיה, שלעיתים נמצאות בירידה במהלך תקופה זו בחיי האישה. את המגנזיום מומלץ לצרוך לאחר ייעוץ רפואי מתאים ובדיקה מקיפה, וכחלק מתוכנית טיפול המותאמת אישית לכל אישה בגיל המעבר.