התסמינים והטיפולים: כל מה שרצית לדעת על גיל המעבר ולא העזת לשאול

גיל המעל ומעבר | צילום: shutterstock

גלי חום, הזעה ואפילו עלייה במשקל; זה מה שאת בטח חושבת על גיל המעבר או חווה ברגעים אלה ממש. את התופעות הללו לא הצליחו עד היום לבטל, אבל בהחלט אפשר להתמודד איתן ולטפל בהן כך שהחוויה כולה תהפוך לשולית יחסית בחייך ולא תשפיע על איכותם.

גיל המעבר – חיוניות ובמיטבן

"גיל המעבר הוא למעשה כינוי לתקופה שבה גוף האישה מתבגר ועובר ממצב שבו היא פורייה למצב שבו היא אינה פורייה", מסבירה ד"ר רגינה אגיזים, רופאה בכירה במחלקה הגינקולוגית במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא.

"תקופה זו יכולה להימשך אפילו כעשור. אצל מרבית הנשים מדובר בתהליך הדרגתי שבו מתרחשים שינויים ואצל אחרות השינויים מתרחשים בבת אחת".

ד"ר אגיזים מציינת כי לפי ההגדרה ה"יבשה", גיל המעבר (מנפאוזה), שאגב, כבר לא מכונה "גיל הבלות", מתואר כמצב שבו הדימום הווסתי פוסק לחלוטין למשך מעל שנה.

"עצם המונח 'גיל הבלות' מעורר בנשים רבות אי־נוחות, ובצדק: סביר להניח שאף אחת מאיתנו לא מעוניינת לחשוב על עצמה במונחים שמעוררים קונוטציות מעליבות. בייחוד כיום, כשנשים בגיל הזה ממשיכות להיות חיוניות, פעילות ואפילו נראות במיטבן.

"עם זאת, לא ניתן ולא צריך להתכחש לעובדה שבגיל מסוים מתרחשים שינויים ביולוגיים ולעיתים גם רגשיים. חשוב להכיר ולהבין אותם, לשמור על הבריאות ולטפל בסימפטומים הפוגעים באיכות החיים ובאלה המסכנים את הבריאות".

שאלנו את ד"ר אגיזים את כל השאלות שעשויות לעניין נשים בגיל המעבר. התשובות המסקרנות והחשובות לפניכן.

מתי אפשר להבחין בשינויי גיל המעבר וכיצד הם מתבטאים?

"השינויים מתחילים סביב גיל 45: השחלות מפסיקות לתפקד בצורה יעילה, רמות האסטרוגן בגוף יורדות, מחזורי הביוץ מתרחקים, פוחתים ולבסוף פוסקים – מה שמשפיע על הופעת הווסת ועל אופייה.

"אצל חלק מהנשים, מחזור הווסת הופך לפחות סדיר, וגם אופי הדימום משתנה. בפועל העניין יכול להתבטא בהפרשות חומות המקדימות את הדימום הווסתי או בדימומים לא סדירים.

"בנוסף, ייתכנו שינויים במצב הרוח, הפרעות שינה ואצל חלק מהנשים תיתכן גם תחושת שינוי בזיכרון, בריכוז וביכולת הלמידה".

גל רודף גלי חום

אחד מהסימפטומים המוכרים והמטרידים ביותר בתקופת גיל המעבר הוא גלי החום, שיכולים לגרום לפגיעה באיכות החיים. על פי ד"ר אגיזים "ללא הכנה מוקדמת, מציפה את הגוף תחושת חום, הפנים מאדימות, הזיעה מתפשטת ופעמים רבות התחושה מלווה בדפיקות לב. כיאה לשמם, גלי החום מופיעים וחולפים – כמו גל בחוף הים – ולבסוף נעלמים.

"כשזה קורה מידי פעם, אפשר להתמודד עם זה, אבל כשגלי החום מופיעים בכל מספר דקות או מספר פעמים בכל לילה, העניין בהחלט פוגע באיכות החיים ומפריע לתפקוד.

"אצל רוב הנשים אין זמנים קבועים לגלי החום, אבל מתח, לחץ וטמפרטורות גבוהות בהחלט מחמירים את הגלים מבחינת תדירות ועוצמה.

"בהמשך הדרך, חל שינוי גם בהפרשות הנרתיקיות ומופיע יובש נרתיקי, הגורם לעקצוץ, לאי נוחות, לקושי ולכאב בעת מגע מיני ואף לדלקות חוזרות בדרכי השתן. הגיל הממוצע שבו הווסת מפסיקה הוא 51".

גיל המעבר – חולף ולא בהכרח תורשתי

ד"ר אגיזים מרגיעה ומעידה שברוב המקרים, תסמיני גיל המעבר חולפים בשנים הראשונות שלאחר הפסקת המחזור החודשי, אולם, כיוון שאלה עשויים להיות משמעותיים, לא תמיד פשוט להתמודד איתם לאורך זמן. כמו כן, ישנן נשים שאצלן הסימפטומים נמשכים שנים רבות. וכן, יש גם ברות מזל שלא יסבלו כלל מסימפטומים.

האם הדימום הווסתי פוסק לחלוטין?

"עם סיום גיל המעבר והכניסה למנופאוזה, הדימום הווסתי פוסק לחלוטין. מצב שבו הוא מופיע שוב לאחר שפסק, עלול להעיד על סימן לבעיה ברירית הרחם, המחייבת בירור באמצעות בדיקה גינקולוגית ואולטרה סאונד של האגן, ולעיתים גם באמצעות נטילה של דגימת רירית מחלל הרחם. לכן, כאשר מופיע דימום לאחר שנה של הפסקה – חשוב שלא להזניח את האירוע ולפנות לגינקולוג".

האם התסמינים תורשתיים?

"יש קשר משפחתי והשפעה גנטית על הגיל בו מופיעים הסימפטומים ועל חומרתם, אולם לא מדובר על תורשה ברורה וחד משמעית ובהחלט אין אחידות מלאה בין אימהות, בנות ואחיות".

כיצד גיל המעבר משפיע על הבריאות הכללית ומה אפשר לעשות בנידון?

"לאחר הפסקת הווסת מתרחשת ירידה הדרגתית בצפיפות העצם, ולכן חשוב לשמור על תזונה עשירה בסידן ועל רמות מספקות של ויטמין D, שתורם לספיגת הסידן.

"מובן שישנה משמעות גם לבניית עצם בגיל צעיר יותר, ולכן מומלץ להקפיד על תזונה נכונה, מאוזנת ועשירה ברכיבים תזונתיים, כבר בשלבי גיל ההתבגרות ובהתאם לתוכנית התזונה המומלצת ע"י ארגוני הבריאות.

"כיוון שגם פעילות גופנית שומרת על בריאות העצם, חשוב להתמיד בפעילות המותאמת לקצב ולסגנון האישי. הליכה או ריצה למשל, הן פעילויות מומלצות במיוחד עבור מטרה זו".

ד"ר אגיזים מציינת כי פעילות גופנית סדירה לצד שמירה על תזונה מאוזנת, יכולות לסייע מאוד גם לצורך שמירה על משקל תקין – נתון חשוב לנוכח העובדה כי בגיל זה מתרחשים שינויים בקצב חילוף החומרים בגוף. בין היתר, שינויים אלה הם ההסבר לעלייה הטבעית במשקל ולשינויים במבנה הגוף בגיל המעבר.

"מעבר לכך", מוסיפה ד"ר אגיזים, "ייתכנו שינויים במצב השומנים בדם וברמות הכולסטרול 'הטוב', שבין היתר מגן על הלב. גם בהקשר זה פעילות גופנית ותזונה מאוזנת יכולות לסייע מאוד.

"בנוסף, יש לציין כי חלק מהנשים מרגישות שגם יכולת הזיכרון והלמידה שלהן מושפעת לרעה".

היריון בגיל המעבר – עדיין אפשרי

האם לנשים בגיל המעבר יש סיכוי להיכנס להיריון או שאפשר להפסיק להשתמש באמצעי מניעה?

"כאשר המחזור פוסק ואין דימום וסתי, אי אפשר להיכנס להיריון ואין צורך באמצעי מניעה.

"עם זאת, חשוב לזכור שבגיל המעבר, בעיקר בתחילתו, לפעמים נשים חושבות שהפסקת הווסת נובעת מהשינויים ההורמונליים ובהמשך הן מגלות שמדובר בהיריון.

"מצב זה עלול לקרות בין גילי 46-40, אך נדיר שהוא קורה בגילים מאוחרים יותר. למעשה, הריונות ספונטניים בגיל 50 מתרחשים רק באופן נדיר, ולפיכך סביב גיל 50 בהחלט אין צורך באמצעי מניעה".

מהו הטיפול המקובל לצורך התמודדות עם תסמיני גיל המעבר?

"כדי להפחית באופן משמעותי את הסימפטומים (בעיקר את גלי החום אבל גם סימפטומים אחרים), מומלץ להשתמש בטיפול הורמונלי חלופי המכיל אסטרוגן ופרוגסטרון, ששילובם מחזיר לגוף את תחושת הפעילות השחלתית ומפחית באופן משמעותי את כל התסמינים.

"בחלק מהתכשירים, בתחילת הטיפול, תיתכן הופעת דימום וסתי, ובהמשך, ברוב סוגי התכשירים, כלל לא יופיע דימום וסתי והאישה תיהנה מהקלה משמעותית בתופעות המוזכרות לצד שמירה על בריאות העצם.

"מעבר לכך, ישנם תכשירים טבעיים צמחיים שבהחלט עשויים לסייע לחלק מהנשים, ומי שחוששת מהורמונים יכולה לנסות להיעזר בהם.

"כמו כן, חלק מהנשים מדווחות על שיפור משמעותי גם בעזרת שינוי תזונתי, רפלקסולוגיה או טיפול בדיקור סיני. אולם, בשורה תחתונה, חשוב לציין כי מחקרים רציניים ומדעיים ניתן למצוא רק בהקשר של טיפולים הורמונליים חלופיים".

טיפול הורמונלי – הבחירה בידכן

יש הרבה מידע שלילי לגבי הטיפול ההורמונלי, מהם היתרונות והחסרונות שלו?

"יתרונות הטיפול ההורמונלי החלופי נובעים כאמור מיעילותו הרבה בהפחתת הסימפטומים המטרידים.

"לעומת זאת, נטילתם כרוכה בעלייה קלה בסיכון לסרטן השד, אם כי סיכון זה לרוב אינו מתייחס לתמותה מסרטן שד, כיון שלרוב מדובר במחלה המתגלה בשלבים מוקדמים יותר, בזכות המעקב הקבוע הנדרש בעת נטילת ההורמונים.

"בנוסף, קיימת עליה קלה גם בסיכון לתופעות הכרוכות ב"קרישיות יתר" של הדם.

"ההחלטה אם לקחת טיפול או לא היא מאד אישית, והיא מושפעת ממידת הסבל מהתסמינים אל מול מידת החשש מהסיבוכים האפשריים. לעיתים רבות, נשים שסובלות מסימפטומים משמעותיים, מוכנות לקחת כל סיכון לטובת שיפור איכות חייהן.

"כלל האצבע הוא – שאם יש תסמינים, מומלץ להתחיל את הטיפול מוקדם יחסית ובמינון נמוך יחסית, וכך ניתן להקטין את שיעור הסיבוכים הנלווים.

"חשוב לציין כי עבור נשים בעלות סיכון מוגבר בשל היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן שד או של קרישיות יתר משמעותית, ההחלטה ליטול טיפול הורמונלי חלופי מורכבת יותר.

"בכל מקרה, מומלץ לפנות לייעוץ פרטני כדי להחליט האם להתחיל טיפול ובאיזה טיפול לבחור".

למרות הכל: תקופה להתפתחות אישית

מה קורה לנרתיק בעקבות גיל המעבר?

"בתקופה זו, ייתכן יובש נרתיקי ובעקבותיו קושי לקיים יחסי מין, מה שבדרך כלל גם פוגע בחשק המיני.

"ניתן להיעזר בטיפול מקומי (משחה או טבליות) המכיל אסטרוגן וגם בתכשירים מקומיים שאינם הורמונליים, המשפרים את גמישות הנרתיק ומקלים על הסימפטומים".

כיצד נשים שעברו כריתת רחם יכולות לדעת שהן בגיל המעבר?

"מי שעברה כריתת רחם ואין לה דימום וסתי, תוכל לדעת שהיא בגיל המעבר רק לפי הסימפטומים האופייניים, בהנחה שהם מופיעים, או באמצעות בדיקות דם של פרופיל הורמונלי".

איך ניתן לחוות את השינויים של גיל המעבר באופן אופטימלי?

"לעיתים רבות, תקופת גיל המעבר מלווה בחשש טבעי מפני העתיד לבוא. חשוב להבין שכל אחת חווה את התקופה בצורה שונה – הן מבחינת סימפטומים והן מבחינת תפיסת העולם האישית בנושא. ולפיכך, גם הטיפול צריך להיות מותאם באופן אישי לכל אישה.

"לצד האמור, חשוב לזכור שתקופת המעבר יכולה להיות נעימה וטובה. לצד ההכרה בשינויים הטבעיים המוכרים, נשים רבות בוחרות לחגוג את אמצע החיים ולנצל את ההזדמנות לטובת התפתחות אישית, הנאה וצמיחה".