פילאטיס

הפילאטיס הומצא בתחילת המאה ה-20 ע"י ג'וזף פילאטיס, גרמני שהיגר לארה"ב והתמחה באימונים להגנה עצמית ופיתוח גוף. את שיטת הפילאטיס הוא פיתח תחילה במחנה ריכוז בלנקסטר, במלחמת העולם הראשונה, כאמצעי לסיוע לחולים ולפצועים מהקרבות.

עם הגעתו של פילאטיס לארה"ב, השיטה הפכה פופולארית בקרב רקדנים, היות והם מבצעים תנועה חוזרת על אותן קבוצות שרירים מדי יום וסובלים מפציעות הזקוקות לשיקום.

פילאטיס התגאה בכך שמעולם לא נפצע או נעזר במשכך כאבים, טען שלפני שמתאמנים חייבים ללמוד לנשום נכון, וחשב שעמוד השדרה הוא המפתח לאיכות חיים.

"אתה בגיל של עמוד השדרה שלך", אמר ג'וזף פילאטיס, והאמין שעמוד שדרה מאוזן וחיזוק שרירי היציבה הם מקור התפקוד והכוח של הגוף ואלו ששומרים אותו צעיר.

יש שתי שיטות עיקריות לאימון פילאטיס: פילאטיס מכשירים ופילאטיס מזרן. המטרות בשני סוגי האימונים זהות, וכך גם התוצאות, אך הדרך לביצוע התרגול שונה.

בפילאטיס מכשירים עובדים עם מגוון מכשירים (כמו מיטת רפורמר או מכשירי טרפז) עם קפיצים שיוצרים התנגדות ועוזרים לדייק את התנועה.

בפילאטיס מזרן, מתאמנים בישיבה או שכיבה על מזרן, כשאת ההתנגדות משיגים ממשקל הגוף או מעזרים חיצוניים כמו גומיות או גלילים.

מרכוז הוא אחד העקרונות המובילים של שיטת הפילאטיס, והכוונה היא לחיזוק החלק האמצעי של הגוף, כלומר ה-Core. חלק זה נתחם מהצלעות ועד קו הירך: כולל שרירי הבטן והגב התחתון, רצפת האגן, שרירי המותניים והעכוז.

כל אלו מרכיבים את "תחנת הכוח" (Powerhouse) של הגוף, מושג שתשמעו רבות בשיעורי פילאטיס. "תחנת הכוח" היא המחוך הפנימי של הגוף ומקור להעברת אנרגיה לשאר חלקיו. השרירים שמרכיבים את "תחנת הכוח" מספקים את היציבה והזקיפות לגוף ואת הבסיס לתנועות הגדולות שנעשות בזמן תרגול פילאטיס.

דרך תפעול נכון של שרירי המייצבים ב"תחנת הכוח", ניתן להוריד לחצים מחוליות שונות ולהביא לתנועתיות יעילה יותר של הגוף.

עוד חלק חשוב בביצוע אימון פילאטיס הוא שימת דגש על נשימה נכונה, ובעיקר נשימה צידית-אחורית (Posterior lateral breathing) שבה מרחיבים את בית החזה לצדי הצלעות ולאחור, מבלי לנפח את שרירי הבטן יתר על המידה וללא העלאת הלחץ התוך בטני.

את המראה החיצוני הייחודי של מתרגלי הפילאטיס אי אפשר לפספס: היציבה שלהם זקופה יותר, השרירים רזים ומוארכים, התנועות ניחנות באצילות אלגנטית, הם הרבה יותר גמישים מהאדם הממוצע ואפילו נראים כאילו גבהו בכמה סנטימטרים.

בניגוד לאימונים רבים, ההתמקדות בפילאטיס היא על נשימה נכונה ועל איכות של תנועה ודיוקה ולא על כמות של חזרות. השינוי החיצוני של מתרגלי השיטה, גורר אחריו לעתים גם שינוי של השאיפה למראה רזה וצנום במיוחד, והחלפתו במראה אתלטי, חטוב, חזק ובריא יותר.

בנוסף לכך, קיימת מגמה של אנשים שבילו שנים רבות בחדרי כושר וניפחו שרירים קצרים במיוחד, אשר עוברים לאימוני פילאטיס כדי לשנות את מראה הגוף שלהם. בין היתרונות המוכחים של פילאטיס ניתן למנות את שיפור פעילות המוח, שיפור איכות השינה, הפחתת כאבים, חיזוק היציבה ועוד.

מחקר משנת 2015, בחן את ההשפעות של פילאטיס על קבוצת נשים הסובלת מיתר לחץ דם. לאחר 16 שבועות של תרגול שני אימונים שבועיים, נמצא שהפילאטיס סייע להוריד את לחץ הדם בקרב המשתתפות. המחקר אף תמך בשימוש באימוני פילטיס כטיפול לא תרופתי להפחתת לחץ דם.

מחקר משנת 2014, שנערך בקרב 24 נשים, בחן את השינוי בעמוד השידרה לאחר תרגול 12 שיעורי פילאטיס אחת לשבוע. המחקר מצא שינויים מובהקים במבנה עמוד השידרה והתוצאות הצביעו על הזדקפותו כתוצאה מתרגול השיטה.

פילאטיס מתאימה לכל הגילים, כולל ילדים ואוכלוסיית גיל הזהב. בנוסף, האימון נחשב יעיל גם עבור אנשים עם מגבלות תנועה או צרכים משתנים כמו נשים בהריון וחולים שזקוקים לשיקום לאחר פציעות, ומעניק להם מענה מותאם אישית.

פילאטיס אף נחשב יעיל למי שסובלים ממחלות וכאבים שונים כגון כאבי צוואר, כאבי גב, מיגרנות וכאבי ראש, פריצת דיסק, חולשה של רצפת האגן, בעיות של לחץ דם גבוה, אנרגיה ירודה ומתח נפשי.