כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
אתם אוכלים בריא, צורכים מגוון ירקות ופירות, לא מעשנים, עושים כושר ואפילו ישנים טוב. על פניו נראה שאין לכם שום סיבה לצרוך תוספי מזון. האומנם? באילו מצבים אתם חייבים לשקול נטילת תוספים, ואיך זה קשור למי ברז ואחסון פירות בקירור?
ויטמינים ומינרלים הם חלק הכרחי ובלתי נפרד מבריאות טובה. הם קשורים לתהליכים כימיים שונים בגופנו, עוזרים להגן עלינו ממחלות, ושומרים לנו על התפקוד הקוגניטיבי. רבים חושבים שאם הם אוכלים בריא, צורכים מגוון פירות וירקות, לא מעשנים ועושים ספורט – אין להם שום סיבה לצרוך תוספי מזון.
בשנים האחרונות נשמעים קולות סותרים לגבי נחיצותם של תוספי המזון. מצד אחד, במשרד הבריאות מזהירים מפני חסרים תזונתיים בברזל, B12, חומצה פולית, ויטמין D ומגנזיום בקרב האוכלוסייה בישראל. מנגד, יותר ויותר מומחים טוענים שאדם בריא אינו זקוק לתוספי מזון, כל עוד הוא מקפיד על תזונה עשירה ומאוזנת.
בנוסף לכך, אנשי המקצוע מדגישים כי אין להשוות בין מזון טבעי לתוסף מזון; זאת משום שירקות ופירות, לדוגמה, אינם מכילים רק ויטמינים ומינרלים אלא גם סיבים תזונתיים וחומרים פעילים כמו פלבנואידים וסטרולים, אשר פועלים בסינרגיה ובכך מספקים תועלת מקסימלית מהמזון.
השאלה היא האם אנחנו אכן מקבלים את כל הוויטמינים והמינרלים שנדרשים לנו כאשר אנחנו מקפידים על אורח חיים בריא?
מתברר שהתשובה מורכבת ולא חד משמעית כפי שנדמה לנו.
באילו נסיבות כדאי לנו לשקול נטילת תוספי תזונה, גם אם אנחנו מקפידים על מה שאנחנו אוכלים:
גורמים סביבתיים
גורמים סביבתיים רבים הובילו לכך שהצפיפות התזונתית של המזונות שאנו אוכלים, ירדה במהלך העשורים האחרונים. הפירות והירקות שאנו אוכלים היום פחות עשירים בוויטמינים ומינרלים, בהשוואה לאלה שאכלו הסבים והסבתות שלנו.
החקלאות התעשייתית, ביאור היערות ושינויי האקלים הביאו לדלדול קרקעות, ולהידלדלות המינרלים והוויטמינים (כמו ויטמין C) בקרקע שמשמשת לגידול המזון.
גם למזון שהאדמה מקבלת יש השפעה על איכות המזון שאנו אוכלים. הדשן בו משתמשים בחקלאות התעשייתית המודרנית הוא דשן כימי, אשר אומנם עשיר בחנקן, אשלגן וזרחן – אבל אין בו רכיבים תזונתיים רבים שנמצאים בדשן האורגני, המורכב מפסולת טבעית ממוחזרת. דשן זה היה בשימוש בעבר, בעיקר בחקלאות ביתית, והיום נמצא בשימוש בעיקר בחקלאות האורגנית.
ירקות אורגניים הישר מהשדה
גם ריסוס התוצרת החקלאית, שמצד אחד מספק לנו עלי חסה יפים ושלמים, מביא מנגד לקטילת המיקרואורגניזמים שבקרקע. אלה חיוניים על מנת להפוך את המינרלים וחומרים מזינים אחרים בקרקע לזמינים לצמחים; וכשהם לא נמצאים באדמה, הפירות והירקות שאנו אוכלים מזינים פחות.
עוד היבט שמשפיע על איכות המזון שאנו צורכים הוא הזמן שעובר מהקטיף ועד לצריכה. הפירות והירקות שאנחנו רואים בסופר נקטפו לעיתים כמה שבועות ואף חודשים רבים לפני שהגיעו למדף, ובדרך שונעו, נארזו ואוחסנו בקירור. הדבר בעייתי משום שברגע שהפרי או הירק נקטף הוא עלול לאבד מתכולת הוויטמינים והמינרלים שבו, במיוחד אם מדובר בפירות וירקות הרגישים לאוויר, לחום ולקור – ובכל יום שעובר אלו מאבדים עוד ועוד חומרים מזינים.
גם אם אתם אוכלים בריא ומאוזן, ייתכן מאוד שהרגלי התזונה שלכם לא מספקים את כלל הצרכים של גופכם. אם בעבר חשבו שחמש מנות של פרי וירק ביום מספיקות, הרי שבשנים האחרונות חוקרים טוענים שאנחנו צריכים הרבה יותר מזה. כלומר לפחות עשר מנות פרי וירק ביום, על מנת לספק לגוף את כל צרכיו ולהגן עליו מפני מחלות.
מחקר שנערך במשך עשר שנים ועל פני חמש יבשות, מצא שמשתתפים שאכלו 375 עד 500 גרם ירקות ופירות מדי יום – היו בעלי סיכון נמוך יותר ב-22% למות, בהשוואה לאלה שאכלו פחות פירות וירקות. הבעיה היא שרובנו לא מגיע לכמויות האלו.
כמויות שקשה לצרוך | צילום: shutterstock
דיאטה או תזונה מיוחדת
אם התזונה או הדיאטה שלכם נטולת מוצרים מסוימים מן הצומח או החי (ולחילופין, נטולת חלק מאבות המזון) – בין אם מדובר בצמחונות, בטבעונות בדיאטת קיטו או בפלאו, ייתכן שהגוף שלכן לא מקבל את כל מה שהוא צריך.
צמחונים או טבעונים עלולים לסבול ממחסור בוויטמין B12. דיאטה קטוגנית או דיאטת פלאו, עלולים להחסיר מכם שלל ויטמינים. גם אם אימצתם דיאטה שכוללת את כל אבות המזון, רוב הסיכויים הם שאתם מגבילים את צריכת הקלוריות שלכם, ולכן לא מקבלים מספיק ויטמינים ומינרלים מהמזון.
מים מותפלים
כמחצית ממי השתייה בישראל מגיעים ממתקני התפלה. המשמעות היא שבמים אלו קיימת כמות אפסית של מגנזיום לעומת מקורות מים טבעיים.
בהתחשב בכך שכ-20% ממקורות המגנזיום בגוף נסמכים על מי השתייה, מי שצורך מי ברז מותפלים עלול לחוות חסר במינרל חיוני זה.
גיל
אנשים מעל גיל מסוים, לרוב מעל גיל 50, זקוקים לכמות מוגדלת של ויטמינים על מנת לספק את כל הצרכים התזונתיים שלהם. למשל, נשים בגיל המעבר זקוקות לכמות גבוהה יותר של ויטמין D וסידן, משום שהן נמצאות בסיכון מוגבר לדלדול עצם.
את הכמות הזו בדרך כלל לא ניתן לקבל מהמזון בלבד. בנוסף, מבוגרים רבים, גם כאלה שאוכלים מזון מן החי, מתקשים לספוג ויטמין B12 מהמזון, ולכן מדובר על מקרים בהם כדאי לשקול נטילה של תוסף מזון.
נדרשת צריכה מוגברת של ויטמינים ומינרלים לאחר גיל 50
לחץ
בעולם בו אנו חיים, לחץ הוא חלק בלתי נפרד מהיום יום שלנו. רובנו ממהרים ממקום למקום, וגם כשאנו עוצרים לרגע אנחנו מוטרדים משלל בעיות במקום להיות נוכחים ברגע.
הלחץ הזה לא בריא בהרבה מובנים. בין היתר, הוא מחליש את מערכת העיכול ובכך גורם לספיגה לקויה של ויטמינים ומינרלים כמו אבץ, סידן ומגנזיום, מה שעלול לגרום לחוסרים.
בנוסף, נשים רבות סובלות בתקופה זו ממחסור בכדוריות דם אדומות, שעלול להוביל לאנמיה, ונזקקות לתוסף ברזל. יתר על כן – ויטמינים, מינרלים ורכיבים תזונתיים שונים חיוניים למניעת היווצרות מומים אצל העובר, ובהם חומצה פולית וחומצות שומן מסוג אומגה 3, אשר מסייעות להתפתחות המוח של העובר.