אורתורקסיה: איך אוכל בריא יכול להפוך להפרעת אכילה?

כלואים בקיבעון לגבי תזונה בריאה | צילום: shutterstock

טרנד הבריאות מציף אותנו מכל עבר – החקלאות האורגנית פורחת, חנויות טבע נפתחות חדשות לבקרים, כולם עושים ניקוי רעלים והרשת מוצפת בשלל שיטות תזונה שמבטיחות לשנות את חייכם מהקצה אל הקצה.

אין ספק שתזונה מאוזנת ואורח חיים בריא הם עניינים מבורכים, אבל מתברר שלעיתים הם יכולים להפוך לאובססיה. הכירו את ה"אורתורקסיה", הפרעת אכילה לכל דבר ועניין שבאופן מפתיע טרם הוגדרה ככזו ב-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי.

מהי אורתורקסיה?

בשונה מהפרעות אכילה אחרות כמו אנורקסיה או בולימיה, האורתורקסיה לא מתמקדת בכמות האוכל שנצרך אלא באיכותו. אנשים הסובלים מאורתורקסיה לרוב לא מכווני מטרה לרדת במשקל, אלא מפתחים קיבעון לאוכל בריא ולמזונות "טהורים", למשל, מזון טבעוני ואורגני.

לרוב, הרף של מה שנחשב בריא וטהור עולה אצלם בהתמדה – מה שעלול להוביל לבעיות פסיכולוגיות, חברתיות, וגם, תתפלאו, פיזיולוגיות.

"בגיל ההתבגרות הפכתי לצמחונית. לפני כן הייתי חסידה מושבעת של הדיאטה האמריקאית הסטנדרטית, אבל שיקולים מוסריים וההתעניינות שלי ביוגה סחפו אותי לשינוי הזה. שנה של צמחונות הפכה לטבעונות מלאה. חשבתי שסוף סוף מצאתי את הדרך הנכונה לאכול. הייתי מתוחה לגבי הבחירות הקולינריות שלי, מוכנה להתווכח לגבי סוגיות של מוסר במזון ולמען האמת, צדקנית למדי. לא היה כיף להסתובב איתי", כך מספרת קריסטל הושאו, מדריכת יוגה מארצות הברית שסבלה מאורתורקסיה.

לדברי הושאו, היא התמידה בטבעונות גם אחרי שנמצא שחסר לה ברזל, מתוך הנחה שהסטנדרטים הממשלתיים לתזונה בריאה עלולים להיות מוטים בגלל הלובי של יצרני הבשר והחלב. "אחרי שלוש שנים של טבעונות, אכלתי בטעות רוטב עם שרימפס במזנון. נכנסתי להתקף פאניקה".

איך אורתורקסיה מתפתחת ומי נמצא בסיכון?

האורתורקסיה הופכת להיות נפוצה יותר ויותר, אבל קשה להעריך מספרית עד כמה משום שלא תמיד קל להבדיל בין אורתורקסיה לבין תשוקה לאכילה בריאה. האורתורקסיה מתפתחת לרוב בהדרגה והיא יכולה להתחיל בדיאטה שגרתית.

אפשר לומר שהדחף למזון בריא הופך להיות אורתורקסיה כאשר הוא מתחיל להשפיע באופן שלילי על הבריאות הנפשית או הפיזית.

אורתורקסיה יכולה להתפתח אצל כל אחד, אבל יש לה כמה גורמי סיכון כגון, אנשים שסבלו בעבר מהפרעות אכילה, אנשים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית, אנשים עם נטייה לפרפקציוניזם, אנשים הסובלים מחרדה ואנשים בעלי צורך בשליטה.

גם אנשים אשר בריאותם חיונית עבור הקריירה המקצועית שלהם, כמו רקדנים, מוזיקאים וספורטאים, נוטים לפתח אורתורקסיה יותר מאחרים.

סימני אזהרה – האם אתם סובלים מאורתורקסיה?

אם אחד או יותר מהמשפטים הבאים מאפיינים אתכם, כדאי לפנות לייעוץ:

1. אתם מודאגים מאיכות המזון שאתם אוכלים ואף חרדים מאכילת מזונות שהמקור שלהם לא מספיק "טהור" (למשל, מזונות לא אורגניים).
2. אתם חשים רגשות אשם ואף מענישים את עצמכם אחרי אכילת מזונות לא בריאים.
3. אתם נמנעים מאכילה בחוץ או מאכילת מזון שהוכן על ידי אחרים מחשש שאינכם יודעים איך הוא הוכן בדיוק ומה הוא מכיל.
4. אתם מראים סימנים פיזיולוגיים של תת תזונה.
5. אתם מקדישים שעות רבות לעיסוק באוכל – למשל, קריאת מחקרים על מקורו של המזון שאתם אוכלים, קריאת תוויות על מוצרי מזון ותכנון ארוחות בריאות.
6. אתם נמנעים לחלוטין מקבוצות גדולות של מזונות, גם אם אין לכם מגבלות בריאות – למשל, מכל מה שמכיל סוכר.

למה זה כל כך רע בעצם? חסרונות אורתורקסיה

על פניו, נראה שאובססיה לאוכל בריא היא "צרה טובה", אבל למעשה יש לה הרבה חסרונות:

השפעות פיזיולוגיות

כמו בהפרעות אכילה אחרות, אורתורקסיה עלולה לפגוע בבריאות הפיזית. בין היתר, היא עלולה לגרום לירידה חדה במשקל או לחסרים תזונתיים שנגרמים כתוצאה מפסילתן של קבוצות מזון ועלולים לגרום לתופעות כמו אנמיה, ירידה חדה בקצב הלב או פגיעה באיזון המלחים בגוף.

השפעות פסיכולוגיות

אנשים הסובלים מאורתורקסיה עלולים לחוות תסכול עז כאשר הרגלי התזונה שלהם משתבשים. אם הם לא עומדים בכללי התזונה שלהם, הם עלולים לחוש רגשות אשמה וגם להעניש את עצמם בהרעבה, צומות וכד'.

בנוסף, הלוקים בהפרעת האכילה עלולים להשקיע זמן רב מדי בהתעסקות במזון – למשל, בבדיקת רכיבים, בישול, שקילה ומדידות, תכנון ארוחות וכו', באופן לא פרופורציונלי שעלול לפגוע בזמן שהם מקדישים לתחומי חיים אחרים. מחקרים מראים שאנשים הסובלים מאורתורקסיה נוטים לביצועים פחות טובים במשימות שדורשות מיומנויות גמישות לפתרון בעיות.

השפעות חברתיות

מאחר ואנשים עם אורתורקסיה נוטים לכללי תזונה מאוד מחמירים, הם עלולים להימנע מפעילויות חברתיות שכוללות אכילה, כמו מסיבה או ארוחת ערב עם חברים. הם גם עלולים לחוש עצמם נעלים על פני אנשים שלא מקפידים על מזונם, מה שעלול לפגוע ביחסיהם הבין אישיים.

איך מטפלים באורתורקסיה?

חשוב מאוד לטפל באורתורקסיה על מנת למזער את הנזקים הבריאותיים והרגשיים שהיא עלולה לגרום. קריסטל הושאו מספרת שרק כשהיא חיפשה טיפול לחרדה היא הבינה שהיחסים שלה עם אוכל בעייתיים.

"עם טיפול יעיל הרגשתי שכל העולם ממש נפתח בפני… עדיין בחרתי להיות טבעונית ולאכול אוכל בריא, אבל ההבדל היה שכבר לא הרגשתי את הלחץ לעשות זאת 'נכון' ולא היו לי יותר התקפי חרדה הקשורים לאוכל. האוכל חזר להיות משהו שמח".

השלב הראשון לטיפול הוא הכרה בבעיה והבנה שגם אוכל בריא עלול להזיק לבריאות אם מייחסים לו מקום לא פרופורציונלי בחיים. אחרי ההכרה, כדאי לגשת לטיפול, כשההמלצה היא, במידה ומתאפשר, טיפול משולב שכולל רופא, פסיכולוג ותזונאי.

הטיפולים עשויים לכלול:

1. חשיפה הדרגתית למזונות פחות בריאים (באופן יחסי) – ככל שנחשפים יותר לגורם החרדה ורואים שלא נגרם נזק, כך לומדים להיות פחות מתוסכלים מהמצב.
2. עיצוב התנהגות – הבנת ההשפעות השליליות של הפעולות על מנת לשנות את ההתנהגות.
3. ארגון קוגניטיבי מחדש – זיהוי הרגלים ואמונות שגורמים ללחץ והחלפתם בהרגלים בונים ומחשבות חיוביות.
4. טכניקות שונות של רגיעה והרפיה כמו נשימות, דמיון מודרך, מדיטציה, יוגה וטאי צ'י.