מקנדידה ועד מחסור במגנזיום: 10 הגורמים הלא מוכרים לפיברומיאלגיה

הסיבות לפיברומיאלגיה | צילום: shutterstock

הטיפול בפיברומיאלגיה ברפואה הקונבנציונאלית מתמקד בהמלצות לשינוי אורח החיים והתייחסות לסימפטומים של המחלה. כחלק מהטיפול, יוצעו בדרך כלל למטופלים תרופות נוגדות דיכאון, משפרות שינה ומשככות כאב.

מאידך, הרפואה הפונקציונלית (תפקודית) בוחנת את גורמי המחלה לעומקם ומבקשת לטפל בפיברומיאלגיה ובמחלות כרוניות אחרות מהשורש, מתוך אמונה שכך ניתן לשקם את בריאות המטופל לאורך זמן.

הגורמים לפיברומיאלגיה, המכונה בעברית "דאבת השרירים", אינם ברורים לחלוטין, אך נמצא כי קיים מקור גנטי למחלה וכי אירועים משתנים, כמו זיהום נגיפי או טראומות רגשיות עלולים להביא להתפרצותה.

בנוסף לכך, ידוע כי מחלות כרוניות רבות, וביניהן גם פיברומיאלגיה, נובעות משילוב של מספר גורמים מעוררים, הקשורים ומשפיעים אחד על השני.

10 גורמים ומחלות הנקשרים לפיברומיאלגיה

• רגישות לגלוטן

  מחקר מסקרן משנת 2014 מצא שתזונה נטולת גלוטן הפחיתה את סימני הכאב בקרב המאובחנים בפיברומיאלגיה.

  לא קל לגלות את הרגישות לגלוטן, כיוון שמרבית הסימפטומים שלה אינם קשורים למעיים אלא למערכת העצבים וכוללים כאבים, ירידה בריכוז ובזיכרון, הפרעות שינה, בעיות התנהגות, עייפות ודיכאון. אך הממצאים מראים שרגישות לגלוטן עלולה להיות גורם סיכון לפיברומיאלגיה.

• קנדידה

  קנדידה היא פטריית שמר השוכנת באופן קבוע אצלנו במעיים. כשהקנדידה מתרבה יתר על המידה, כמו לאחר טיפול אנטיביוטי למשל, שמחסל גם חיידקים טובים שאמורים למנוע מהקנדידה להתרבות יתר על המידה, היא עלולה לייצר כמות גדולה של רעלנים, לפגוע בדפנות המעיים ולגרום לסימפטומים כמו עייפות, ירידה בריכוז, בעיות במערכת העיכול וכאבים.

  צמיחת יתר של קנדידה נפוצה מאוד באוכלוסייה בשל תזונה עתירת סוכרים, אורח חיים לחוץ ושימוש תכוף באנטיביוטיקה. אף שלא נמצאו ממצאים ודאיים בנושא, תיאוריות מסוימות תומכות בגישה לפיה קנדידה עלולה להיות גורם לפיברומיאלגיה.

• מחסור בגלוטתיון

  גלוטתיון (GSH) הוא תרכובת נוספת החיונית למערכות טיהור הרעלים של הגוף. בפועל, הגוף מסוגל למחזר את הגלוטתיון שהוא השתמש בו, אך הוא זקוק לתמיכה כשעומס הרעלים גדול מדי או כשיש מחסור באנזימים שמייצרים או ממחזרים גלוטתיון.

  מחקר הראה כי לחולי פיברומיאלגיה יש רמות נמוכות יותר של גלוטתיון. במצבים של חסר מומלץ לקחת תוספים כמו חומצה אלפא־ליפואית, NAC או צמחי מרפא כמו גדילן מצוי, כיוון שהם עשויים להפחית מהעייפות.

  

• בעיות בבלוטת התריס

  כמחצית מהאנשים הסובלים מבעיות בבלוטת התריס כלל אינם מודעים לכך, כאשר אצל רובם מדובר בתת פעילות של הבלוטה. חשוב לבצע בדיקות מעמיקות של הורמוני בלוטת התריס ולהתייחס לרמות האופטימליות שלהם, ולא רק לטווח התקין, כשבאים להעריך את פעילותה.

  תסמיני הפיברומיאלגיה ותת פעילות של בלוטת התריס זהים בהרבה מקרים ומתבטאים בעייפות, בקשיי ריכוז וחשיבה, בדיכאון ובהפרעות שינה.

  יש הטוענים כי תת פעילות של בלוטת התריס מאובחנת לעיתים בטעות כפיברומיאלגיה.

  עוד ב תזונה

  קייל: כל היתרונות הבריאותיים, כולל מתכון לצ'יפס קייל ממכר

  לכתבה המלאה

• חסרים תזונתיים

  מחסור של מגנזיום, ויטמין D ו-B12 הם הנפוצים ביותר בקרב חולי פיברומיאלגיה. השלמתם, ובמיוחד תוספת מגנזיום, עשויים להקל על הסימפטומים.

  הדרך המומלצת לגילוי חוסר במגנזיום היא מדידת הרמות שלו בכדוריות הדם האדומות, ולא בנוזל הדם, כפי שנעשה בבדיקות הרגילות.

  

• חיידקים במעי הדק ו"מעי דליף"

  במעיים שלנו חיים טריליוני חיידקים. כשהאיזון ביניהם מופר בשל טיפול באנטיביוטיקה או תזונה עתירת סוכרים, היכולת שלנו לעכל מזון ולספוג ויטמינים ומינרלים, במיוחד B12, יורדת.

  צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO) ומעי דליף (מצב בו דפנות המעיים מאפשרות חדירה של חלקיקים בלתי מעוכלים למחזור הדם עקב גירוי ותהליכים דלקתיים בתוכם), עלולים להיגרם על ידי גלוטן.

  מאידך, וכמו במעגל קסמים, SIBO ומעי דליף עלולים להוביל להתפתחות אלרגיה או אי סבילות לגלוטן או למזונות אחרים. בקרב חולים עם פיברומיאלגיה זוהו במסגרת מחקר שינויים בהרכב החיידקים במעי ולכן נראה שקיים קשר בין המחלות שדורש המשך בירור.

• פגם גנטי בחילוף חומרים של חומצה פולית

  פגמים במבנה הגן שאחראי על הפיכת חומצה פולית (ויטמין מקבוצת B) מצורתה במקורות המזון, לצורה שבה היא פעילה בגוף, עלולים להביא לפעילות לא תקינה של מערכת העצבים ושל תהליכי טיהור הגוף מרעלים וממתכות כבדות כמו עופרת וכספית.

  מחקר משנת 2015, הראה כי נטילת חומצה פולית בשילוב עם ויטמין B12 עלולה להקל על תסמיני פיברומיאלגיה.

  

• תשישות האדרנל

  תשישות האדרנל (בלוטת יותרת הכליה) היא תוצאה של סטרס מתמשך, בין אם מדובר במאמץ יתר גופני, טראומה, לחץ או מתח נפשי.

  גם כאב כרוני גורם לעומס על בלוטות האדרנל (שתפקידן לעזור לגוף להתמודד עם מצבי סטרס). בדרך כלל, בין הגורמים שיוצרים סטרס אפשר למנות רגישויות למזון, צמיחת יתר של קנדידה, רעילות של כספית, חסרים תזונתיים או מיקוטוקסינים.

  מומלץ לתמוך בבלוטות האדרנל באמצעות צמחי מרפא אדפטוגניים (שעוזרים לגוף להסתגל למצבי מתח), בייחוד אם התפרצות הפיברומיאלגיה היא על רקע נפשי.

• מיקוטוקסינים

  עובדה ידועה היא שעובש יכול לפגוע בבריאות בגלל חשיפה למיקוטוקסינים – רעלנים חזקים שמיוצרים על ידי עובשים רעילים.

  כרבע מהאוכלוסייה נושאת גנים שהופכים אותה ליתר רגישה להשפעות המזיקות של מיקוטוקסינים. במקרים של מחלות כרוניות, כמו פיברומיאלגיה, מומלץ לבדוק נוכחות עובש בבית או בעבודה.

  
  

• רעילות של כספית

  כספית רעילה לגופנו, ולכן יש הממליצים להחליף את סתימות האמלגם בשיניים (שמכילות כספית) בסתימות לבנות.

  חלק מהמומחים סבורים שחשיפה לכספית היא "החוליה החסרה" בכל מה שקשור לפענוח פיברומיאלגיה ומחלות כרוניות נוספות, כמו תסמונת התשישות הכרונית, מחלות אוטואימוניות (בהן מערכת החיסון תוקפת בטעות רקמות או איברים בגוף), הפרעות נוירולוגיות וסרטן.