ההסבר הכי פשוט שתשמעו על מינרלים

המינרלים שדואגים שהגוף יתפקד | צילום: shutterstock

גוף האדם הוא יצירה מופלאה. בכל נקודה אפשר למצוא תהליכים מורכבים, שצריך לרדת עד לרמת האטומים כדי להבין אותם היטב. את המכונה הזו צריך להזין באופן קבוע כדי להפעיל אותה בצורה נכונה ומיטבית. מי שמגלמים תפקיד חשוב בתפקוד התקין של המערכות השונות בגוף שלנו הם המינרלים.

חומרים שקיימים בטבע ומוכרים לנו גם ממתכות יקרות כמו זהב וכסף, שגם הן מינרלים. למרות זאת, ישנם מינרלים שיקרים הרבה יותר לבריאות שלנו וחיוניים לתפקוד הגוף, ולמעשה, בלי חלק מהם, אנחנו לא יכולים לחיות.

מהיכן מגיעים המינרלים?

כל אחד מכיר את הצורך לאזן בפחמימות, שומנים וחלבונים, אבל ישנם חומרים נוספים המצויים בתזונה שלנו. הם לא נוצרים בגופנו וגם לא בחי או בצומח, ולכן נקראים חומרים אנ־אורגניים ואלו הם המינרלים.

מינרלים הם חומרים מוצקים המצויים בסלעים, באדמה ובמים (מכאן ההגדרה "מים מינרלים"). המינרלים נספגים לצמחים ולבעלי החיים שאוכלים אותם, וכך הם מגיעים דרך התזונה והשתייה גם אל גוף האדם. כל מינרל עשוי משילוב מסוים של יסודות כימיים ומעורב במאות תפקודים של הגוף.

מינרלים: מאיפה הם מוכרים לנו?

"מינרלים" הם שם כולל, אבל החומרים שמרכיבים את הקבוצה הזו מוכרים לנו יחסית כשמסתכלים עליהם כפרטים. בין המינרלים המוכרים תוכלו למצוא את הנתרן, האשלגן, המגנזיום, הברזל והסידן. קצת פחות מוכרים הם מינרלים כמו סלניום, כרום ומנגן – מה שלא מעיד על פחיתות בחשיבותם.

את כולם הגוף צריך לפעילות תקינה של מערכות ואיברים שונים, כאשר הכמות הנדרשת משתנה בין מינרל למשנהו.

חלוקה לקבוצות – מאקרו ומיקרו

מאקרו מינרלים – הכל בגדול

כדי שמינרל יוכל להיכנס לקבוצת המאקרו מינרלים המכובדת, הוא צריך נוכחות של מעל 50 מ"ג לכל ק"ג בגוף. במידה ויש לו נוכחות פחותה מכך, הוא יצטרך להיכנס לקבוצה הקטנה יותר – מיקרו מינרלים. המינרלים שמרכיבים את קבוצת המאקרו הם: נתרן, אשלגן, מגנזיום, סידן, זרחן, כלור וגופרית.

חומרים אלו אחראיים על תפקוד תקין של התאים והמטען החשמלי שלהם, בניית העצמות והשיניים (כמו במקרה של הסידן), בריאות הלב, תקינות מערכת העצבים ועוד מגוון של תפקידים שבלעדיהם החיים שלנו לא היו נראים אותו הדבר.

מיקרו מינרלים – זו לא הכמות, זו האיכות

בקבוצת המיקרו מינרלים נכללים המינרלים ברזל, אבץ, מנגן, נחושת, סלניום, מוליבדן, יוד, כרום, פלואור, ניקל, ונדיום ועוד. כמו שאפשר לקרוא, ברשימה זו נמצאות גם מתכות, ואכן הגוף שלנו זקוק להן כדי לעבוד באופן תקין.

מחסור מול עודף במינרלים

יש כמה סוגי מחסור של מינרלים שקיבלו יחסי ציבור מעולים. למשל, חוסר בברזל, תופעה נפוצה שקיבלה את השם המקצועי "אנמיה" וניתן לזהות אותה בבדיקת דם פשוטה ובסיסית. אנמיה יכולה לגרום לעייפות, חולשה, סחרחורות, נשירת שיער וקשיים בריכוז.

אבל מה לגבי מינרלים אחרים? אם ניקח לדוגמה את הסלניום, שדווקא לא מוכר במיוחד, ניתן לגלות כי הוא חיוני לתפקוד של בלוטת התריס. עד כדי כך חיוני שמחסור בו עלול לגרום לנזקים בבלוטת התריס עצמה ובחילוף החומרים בגוף כולו.

כדאי לזכור שכמויות המינרלים הנדרשות הן לעיתים מזעריות, אך התפקיד שלהם קריטי לגוף, ולכן חשוב לשמור על איזון ולהקפיד גם שלא להגיע לצריכת יתר עם מינרלים מסוימים, כמו במקרה של מינרל הנתרן – מלח, או הסידן, שעודף שלהם עלול להוביל למחלות לב ולפגיעה בכליות – בהתאמה.

תנועת המינרלים והשפעתם

המינרלים מסיסים במים. תכונה שהופכת את ספיגתם ואת השימוש בהם בגוף לקלים יותר. המינרלים נכנסים אל זרם הדם ובאמצעות נשאים מיוחדים מגיעים לכל מקום בו הגוף זקוק להם. מלבד התנועה הקלה שלהם, חשוב להבין שנוכחותם בזרם הדם היא המשפיעה העיקרית על מאזן המים והאיזון של חומצה-בסיס בגוף.

איך צורכים מספיק מינרלים?

זו אולי תישמע כמו קלישאה, אבל תזונה נכונה היא שם המפתח. את המינרלים בגופנו אנחנו מקבלים דרך התזונה ולכן חשוב לוודא שאתם אוכלים בריא ונכון.

קטניות מגוונות, ירקות מכל הצבעים, טחינה, פירות, אצות, מוצרי בשר, חלב וביצים ואפילו קקאו ושוקולד מריר – מהווים כולם מקור מצוין למגוון הדרוש לתפקוד הגוף.

יחד עם זאת, ישנם מקרים, כמו מצבים בריאותיים, מין ביולוגי, גיל, והרגלי תזונה המצריכים לעיתים שימוש בתוספים. לדוגמה, נשים פוריות שמאבדות יותר ברזל בזמן הווסת, או בני הגיל השלישי שסובלים יותר ממחסור בסידן.

מאזן המינרלים שלכם ישפיע באופן ישיר על מצב בריאותכם, תאכלו נכון ותשמרו על עצמכם.