שדה חיטה | צילום: shutterstock
החיטה המלאה עשירה יותר בסיבים תזונתיים וברכיבי תזונה חיוניים, ומוצרי החיטה המלאה זוכים למוניטין של מזון בריאות. למרות זאת, הנטורופתית הילה זרחיה, טוענת כי לצריכת חיטה יש השלכות בריאותיות שליליות שרבים אינם מודעים להם וכי היא גורם משמעותי בהשמנת יתר ובבעיות עיכול, גם בתוצרתה המלאה.
מהי חיטה מלאה והאם היא בריאה לנו?
"באופן טבעי, בנוי הדגן מ-3 חלקים; הסובין העשיר בסיבים תזונתיים, הנבט שהינו החלק העשיר ביותר בוויטמינים, מינרלים וחומצות שומן חיוניות, והאנדוספרם – המכיל פחמימות, חלבון ומעט מאוד ויטמינים ומינרלים.
"מוצרי חיטה מלאה מכילים את הצמח השלם על כל שלושת חלקיו, בעוד שמוצרי חיטה לבנה מכילים את האנדוספרם בלבד – ולכן הם מזינים הרבה פחות. רבים חשים כי די בהעדפת מוצרי חיטה מלאה על פני הלחם הלבן על מנת לזכות בתזונה ובריאות משופרים.
"למעשה, המציאות די שונה. צריכת חיטה אינה מומלצת ועלולה אף להזיק לבריאות האדם. החיטה הנמצאת בשימוש כיום הינה תוצר של הנדסה גנטית שנערכה על מנת להשביח ולהגדיל את תבואת הצמח.
"השבחת החיטה יצרה דגן חדש ושונה מאוד בהרכבו ובטיבו (חיטה מודרנית מכילה 42 כרומוזומים בעוד שחיטת הבר הכילה רק 14 כרומוזומים).
החיטה המודרנית הינה מזון אלרגני ודלקתי והפסקת צריכתה עשויה לסייע רבות בפתירת בעיות עיכול, עור ונשימה ואף בעיות סוכר והשמנת יתר".
מה הקשר בין צריכת חיטה לבין השמנת יתר?
"החיטה גורמת להשמנה יותר מכל דגן אחר וזאת בזכות התגובה החזקה שלה לאינסולין. הפחמימה האופיינית לחיטה ששמה "עמילופקטין A", מייצרת תגובה חזקה כל כך לאינסולין עד לכדי כך שהיא גורמת לשומן להצטבר באיברי מערכת העיכול ובכך מעודדת השמנה בטנית (השמנת תפוח) אשר תוצאותיה מסוכנות לבריאותנו.
"למען ההשוואה, ללחם מחיטה מלאה ישנו מדד גליקמי גבוה יותר משל קוביית סוכר.
"סיבה נוספת הקושרת בין החיטה לבין השמנת יתר הינה העובדה כי פוליפפטידים בחלבון החיטה יכולים לחדור אל המוח ולהפעיל רצפטורים אופיאטים הגורמים לנו לתחושת אופוריה – מכאן נובעת ההרגשה הטובה שאנו חווים לאחר אכילת מוצרי חיטה הגורמת לנו לאכול עוד ועוד מהם ללא קשר לתחושת השובע".
איזה תפקיד מגלם הגלוטן המצוי בחיטה שרבים נמנעים ממנו?
"ישנם ארבעה דגנים המכילים את חלבון הגלוטן ביניהם החיטה, השעורה (גריסי פנינה), השיפון והכוסמין, בעוד שהחיטה מכילה את כמות הגלוטן הגבוהה ביותר.
"הימנעות מחלבון הגלוטן, הנחשב למרכיב מזון אלרגני נדרשת במספר מצבים; הראשון הוא הבעייתיות שבעיכול שלו – גם אנשים אשר אינם סובלים ממחלת הצליאק עשויים לסבול מרגישות לגלוטן ולחוות קושי בעיכול מוצרים המכילים אותו.
"סיבה נוספת להימנעות מגלוטן היא העובדה שהוא גורם לתופעה בשם "חדירות המעי". במערכת העיכול שלנו קיימת מערכת סינון שתפקידה לסנן רכיבי תזונה שונים (בעיקר חלבונים) שאינם אמורים לחדור אל מחזור הדם.
"ישנם מזונות – דוגמת חלבון הגלוטן ומוצרי חלב – אשר מצליחים לחדור את המעיים באמצעות יצירת חורים קטנים בהם, להיכנס אל מחזור הדם ולגרום לבעיות שונות דוגמת אלרגיות, בעיות עור, דלקות מפרקים, עייפות, היפר אקטיביות ומחלות אוטואימוניות".
אם כך, איזה לחם מומלץ לצרוך?
"מומלץ לוותר על מוצרי החיטה ולהעדיף לחם העשוי מ-100% קמח שיפון או כוסמין מלא. דגנים אלו הינם טבעיים יותר וכמות הגלוטן שהם מכילים פחותה יותר. יש לוודא ברשימת הרכיבים כי הלחם אינו מכיל קמח חיטה.
"עבור אלו המעוניינים לקחת את בריאותם צעד אחד קדימה, אני ממליצה להימנע כליל מדגנים המכילים גלוטן וממוצריהם. הימנעות כזו תסייע בהשגת עיכול טוב יותר, חיוניות ואף הטבה במחלות דלקתיות.
"כדאי לציין עבור מי שמעוניין להימנע מגלוטן באופן גורף, מבלי לחדול מצריכת לחם, כי מרבית הלחמים נטולי הגלוטן הנמכרים ברשתות הטבע והשיווק עשויים מקמחים נחותים תזונתית באופן יחסי, כלומר קמח תירס או קמח תפוחי אדמה. לחמים אלו הם גם לרוב עתירים בחומרים משמרים ולעיתים אף מכילים ביצים, כך שאינם מתאימים לטבעונים.
"במקומם, אני ממליצה על הכנת לחם כוסמת ביתי נטול גלוטן שעשוי מכוסמת ירוקה".