עד כמה בדיקות הדם שלכם מדויקות?

בדיקות דם: טעויות לוגיסטיקה, טעויות אנוש וטעויות פרוצדורליות | צילום: shutterstock

דמיינו לעצמכם רופא הנמצא בתורנות לילה עמוסה במיון. מסביבו עשרות חולים שהוא צריך לטפל בהם במקביל. הוא ניגש למחשב בכוונה להזמין את הבדיקה הנכונה, אבל החולים מתערבבים, המצבים הרפואיים שלהם מצטלבים לו מול העיניים והוא מתבלבל בין חולה אחד למשנהו ומזמין את הבדיקה הלא נכונה עבור אחד מהם.

בצפיפות הנהוגה במערכת הבריאות הישראלית, מובן לכולם איך טעות כזאת אפשרית.

רובנו נוטים לחשוב שבדיקות הדם שלנו הן אבסולוטיות ומדויקות, והן אכן אמורות להיות כאלו. אבל, אם לצטט את מילותיה של כריסטינה, מלכת שבדיה: "צריך להטיל ספק בכול, גם בספקותינו". או במילים אחרות, גם בדיקות הדם שלנו יכולות לעיתים להיות מוטעות, וכן, אפשר לפעמים להטיל בהן ספק. השאלה היא – עד כמה?

סיכויים נמוכים

בכל טיפול רפואי קיימות טעויות. הנתון המנחם הוא שדווקא בתחום של בדיקות מעבדה האחוז שלהן נמוך במיוחד. אם נרצה לדייק במספרים, אחוז הטעויות של בדיקות דם נע בסביבות 0.3%, כאשר לעומת זאת, לדוגמה, אחוז הטעויות בתחום הדימות נע בסביבות 4%, ובתחום הפתולוגיה בסביבות ה-0.5%. בואו נגיד שיש לכם יותר סיכוי לאבד את המזוודות שלכם לאחר טיסה מאשר שתהיה טעות בבדיקות הדם שלכם.

מקור השגיאות יכול להיות כתוצאה מטעויות לוגיסטיקה, טעויות אנוש וטעויות פרוצדורליות כמו בלבול בניירת, טיפול שגוי בדגימות, ציוד לא מדויק, וגם "באשמת" המטופל עצמו. כל אלו הם היבטים שיכולים לשנות את תוצאות הבדיקות ולהפוך אותן או את הקריאה שלהן ללא אמינה.

צריך לזכור שבסופו של דבר, מלבד המכונה שמעבדת את הבדיקות, יד אדם מעורבת בהזנת הנתונים. אם איש צוות או עובד מעבדה מבצע טעות, גם אם היא ברמת טעות הקלדה, עלולות להיות לכך השלכות משמעותיות.

מהם הגורמים המרכזיים לטעויות בבדיקות דם?

זיהוי המטופל

לטעות בזיהוי המטופל יכולה להיות תוצאה הרסנית. במחקר שנערך בבוסטון בדקו ומצאו כי ישנה טעות אחת כזו על כל 10,000 בדיקות שנעשות למטופלים. שוב, נתון מעודד מבחינת סבירותו אך עדיין כזה המצביע על האפשרות להשלכות קשות.

אותו מחקר גם מצא כי אם הזיהוי ייעשה באמצעים אלקטרוניים ולא באמצעים ידניים בלבד, אחוז הטעויות ירד משמעותית לטעות אחת על כל 35,000 בדיקות.

מדבקות לא נכונות

חלק מתהליך זיהוי המטופל נעשה עדיין באמצעים ידניים. משמע, באמצעות שימוש במדבקות, כפי שכולנו רגילים לראות. מחקר שנערך במנצ'סטר בדק את הטעויות הנגרמות כתוצאה מהדבקת מדבקות שם לא נכונות.

כל תהליך לקיחת הבדיקה מתבצע מצוין, הבדיקה הנכונה מוזמנת, החולה מזוהה נכון, המבחנה מתאימה – אבל בסופו של דבר מודבקת על המבחנה מדבקה של מטופל אחר וכל תקינות התהליך לא רלוונטית כי טעות קריטית התרחשה.

אם הבדיקה שנלקחה היא לצורך מתן עירוי דם, כלומר זיהוי סוג הדם של המטופל, ההשלכות יכולות להיות מסכנות חיים. המחקר מסכם בכך שיש לעשות השתדלות להקפיד על דיוק לכל אורך שרשרת ביצוע הבדיקה, אך בינתיים אין דרך למנוע לחלוטין את הטעויות הללו, וזה אכן מעורר חשש.

שימוש במבחנה שגויה

כשעברתם בדיקות דם ודאי שמתם לב כי לכל מבחנה יש צבע אחר. לדוגמה, במבחנה עם הפקק התכול בדרך כלל בודקים את תפקודי הקרישה ואילו במבחנה עם הפקק הצהוב את ההורמונים.

הרעיון הוא שבחלק מהמבחנות ישנם חומרים מונעי קרישה או אחרים, אשר יכולים לסייע לשמירה על הדם בצורה המתאימה לצורכי הבדיקה. אם הבדיקה נלקחת במבחנה הלא נכונה, התוצאות עלולות להיות מושפעות מכך כמו גם לגרום לטעויות משמעותיות לאבחנה ולהמשך הטיפול.

שבירת צום

מטופלים נדרשים לפעמים לצום לפני ביצוע בדיקות דם. במקרה והם "מרמים" ואוכלים או שותים בשעות הצום הדבר עלול להשפיע על ערכי הסוכר, השומנים המינרלים והאנזימים שלהם בדם. ערכים אלו משמעותיים באבחון מחלות כמו אנמיה, סוכרת, כולסטרול גבוה ומחלות כבד.

טעויות בקריאת בדיקות דם

נסיבות שונות עלולות להשפיע על תוצאות הבדיקה אף שהן אינן משקפות את הערכים הרלוונטיים לאבחנה. לדוגמה, נטילת תרופות סטרואידיות סיסטמיות, גורמות ללחץ הדם והגלוקוז בדם לעלות, אך אין להתבסס על עלייה זו לצורך אבחנה ארוכת טווח.

תוצאות חיוביות כוזבות עלולות להיות מושפעות גם ממצבו הרגשי של המטופל. לחץ מהליך הבדיקה, לדוגמה, עלול לגרום לעלייה זמנית בלחץ הדם.

גם תוצאות שליליות שמעידות שאין למטופל בעיה רפואית, בעוד שבפועל יש לו, עלולות להתרחש כתוצאה מטעות בקריאה. לדוגמה, רמות גבוהות של נוגדנים לבלוטת התריס יכולות להצביע על סרטן בלוטת התריס, אך ניתן לחלות בסרטן בלוטת התריס מבלי שהבדיקות יצביעו על נתונים אלו.

לסיכום, חשוב לדעת שבדיקות דם אינן נבחנות באופן מבודד אלא כחלק מהערכה רפואית כוללת של פרמטרים שונים ולאורך זמן. שינוי חריג בערך יחיד מצריך לרוב בירור מעמיק יותר ע"י הגורם המטפל.