לא כל שכחה היא דמנציה | צילום: shutterstock
אם נפלה בחלקנו הזכות להאריך ימים, כנראה שנהפוך בשלב מסוים לשכחנים. נכון שהזיכרון יכול לבגוד פה ושם בכל גיל, אבל עם השנים, הוא בהחלט עושה זאת ביתר שאת.
לרוב מדובר בתופעה טבעית. כ-10% מבני ה-65 ומעלה, מועדים לירידה קוגניטיבית קלה. מאידך, אירועי שכחה תכופים, לצד תסמינים נוספים, יכולים להעיד על בעיה חמורה יותר. אחרי גיל 65, עולה הסיכוי ללקות במחלות מוח ניווניות הידועות בשם הכולל דמנציה, בשיעור של 14%-10% ושיעור התחלואה עומד על 10%-5% מהאוכלוסייה. מעל גיל 80 שיעור התחלואה בדמנציה כבר מטפס ל-40%.
למה אנחנו שוכחים?
לשכחה הטבעית סיבות רבות, המתעצמות עם הגיל. הראשונה היא הזמן שחלף ואילץ את המוח לפנות מקום למידע עדכני ורלוונטי יותר עבורנו. אם המוח לא משתמש במידע חדש הוא שוכח אותו – זו הסיבה שאנחנו שוכחים אירועים ועובדות ארעיות.
בנוסף, אנחנו שוכחים גם בגלל פיזור נפש וחוסר ריכוז. כלומר, עם ההתבגרות אנחנו שוכחים יותר דברים שעשינו בהיסח הדעת, כמו איפה הנחנו את המפתחות של האוטו בזמן שחשבנו על משהו אחר.
כדי שהמוח יקודד את המידע יש להפנות את הפוקוס לפעולה בזמן אמת או לחילופין לא לחשוב על דברים אחרים בעת ביצוע הפעולה.
סוג מטריד נוסף של שכחה הוא ה"בלק אאוט".
התשובה נמצאת על קצה הלשון, אבל נתקעת שם ולפעמים משתחררת רק מאוחר יותר. התופעה המוכרת נעשית יותר נפוצה ככל שמתבגרים, אך כדאי לדעת שעל פי מחקרים כמחצית מהנתונים שאנחנו מחפשים בזמן "בלאק אאוט", יצוצו תוך דקה.
עם השנים, אנחנו נופלים יותר גם בסוגיה של ייחוס מוטעה. זוכרים אירוע מסוים, אבל טועים בחלק מהפרטים, במקום, בזמן או במעורבים באירוע. הסיבה לכך היא שככל שאנו מתבגרים קשה לנו יותר להתרכז ולעבד מידע במהירות ובזמן אמת.
יש להוסיף לכך את העובדה שהזיכרונות שלנו ואופן הקטלוג שלהם במוח, מעוצבים על פי האופי, ניסיון החיים, האמונות והידע המוקדם שלנו ואפילו על פי מצב הרוח הנוכחי – כלומר שגם הזיכרון החד ביותר, לא יכול לשקף את המציאות בדיוק כפי שהיא.
סיבות נוספות לשכחנות יכולות להיות פרוזאיות יותר וניתנות לתיקון. עייפות ומחסור בשינה, למשל, דיכאון וחרדה, חוסרים תזונתיים (ויטמין B12 משמעותי בנושא), לחץ נפשי גבוה וסדר יום עמוס.
שכחנות יכולה להיות גם תופעת לוואי של תרופות מסוימות שנוטלים בגיל מבוגר, כמו מטפורמין, תרופה נפוצה לסוכרת מסוג 2 וכמה תרופות להורדת כולסטרול.
מתי השכחנות צריכה להדאיג?
האם אירועי השכחה מעידים על התפתחות דמנציה? ממש לא בהכרח.
דמנציה היא תוצאה של נזק מוחי. הנפוצה בין מחלות הדמנציה, מחלת האלצהיימר, נגרמת מהצטברות חלבון במוח. מחלות אחרות נגרמות מהיצרות של כלי דם המובילים חמצן למוח ועוד.
הופעת דמנציה תלויה בתרכובת של גורמים תורשתיים, סביבתיים והתנהגותיים. הביטוי הבולט שלה הוא אמנם שכחה, אבל גם שורת תסמינים נוספים, כמו קשיים בביטוי, חזרתיות על אותן אמירות, ירידה בהתמצאות בזמן ובמרחב ובתפקוד היומיומי וקושי בזיהוי אנשים מוכרים.
בהמשך יופיעו גם דיכאון, הזנחה אישית, מחשבות שווא, אי שקט, רוגז וחשדנות ואפילו התנהגות אלימה.
אם אירועי השכחה שלכם אינם דרמטיים ואינם חוזרים על עצמם לעתים תכופות, אם מצב הרוח, האישיות וההתנהלות נותרים כשהיו, אין צורך לדאוג.
במקרים אחרים, חשוב לגשת לאבחון אצל רופא פסיכוגריאטר. אבחון מוקדם של דמנציה וקבלת טיפול, יכולים לעכב את הידרדרות המחלה.
להישאר צלולים
לירידה הקוגניטיבית, טבעית או פחות, יש כאמור גם גורמים התנהגותיים. כדי לא להגיע לשם, כדאי לאמץ מבעוד מועד, אורח חיים בריא.
זה אומר להימנע מהשמנת יתר, מלחץ דם גבוה וסוכרת, להקפיד על תזונה עשירה בנוגדי חמצון המשמרים יכולות קוגניטיביות, ולצרוך שמנים בריאים, לטובת שכבת המגן של תאי המוח. חשוב במקביל, להימנע מעישון סיגריות ומשתיית אלכוהול.
כמובן שאי אפשר בלי פעילות גופנית סדירה, שהיא בגדר חובה לבריאות הכללית וגם לתפקודי המוח. כמו כן, יסייעו להפעלת התאים האפורים, מפגשים חברתיים ואינטראקציות עם בני משפחה וחברים.