רפואת האדמה: מילון צמחי מרפא נפוצים

אלוורה – Aloe Vera:

אחד מהמינים הרבים של צמח ה- Aloe, שמקורו באפריקה. האלוורה הוא היחיד מצמחי ה-Aloe המכונה "אמיתי" ( Vera- אמיתי בלטינית). כבר במצרים העתיקה הוזכר השימוש בצמח האלוורה לצורכי ריפוי, בעיקר לצורכי חיטוי פצעים וכנגד בעיות במערכת העיכול.

הצמח עשיר בוויטמינים, במינרלים, בחומצות אמינו ובמרכיבים משככי כאב וקוטלי חיידקים ופטריות. השימוש הנפוץ בצמח הוא חיצוני, באמצעות ג'ל המופק מהחומר הקיים בתוך העלה. הג'ל יעיל להרגעת כוויות, ולהקלה על גרד, פצעים או עקיצות.

בתרבויות קדומות נעשה שימוש בקליפת עלי האלוורה לצורך טיפול בעצירות, אך החומר המצוי בקליפה, הקרוי אלואין, הוא חומר בעל השפעה משלשלת כה חזקה שברפואה המשלימה כמעט ולא נעשה בו שימוש כיום.

לבונה – Olibanum:

עץ הלבונה גדל בהודו ובאפריקה, והשימוש בצמח לצורכי ריפוי נעשה באמצעות שרף, שאותו מפיקים מקליפת גזע העץ. השרף עצמו משמש לטיהור כחומר שממנו מפיקים קטורת (בשילוב צמחים אחרים דוגמת מרווה). השימוש הנפוץ בצמח הוא לטיפול בדלקות מפרקים ובכאבי שרירים.

ארניקה – Arnica:

צמח שמקורו במרכז אסיה ובאירופה. חלקי הצמח שמהם מכינים פורמולות ריפוי הם הפרחים, והשימוש הוא חיצוני בלבד, שכן חלקי הצמח הפנימיים נחשבים לרעילים.

ההומאופתיה אמנם יוצרת שימוש פנימי בצמח (בתרכיז או בטיפות), אך רק לאחר מהילה ודילול החומר על ידי הומאופת מוסמך מספר רב של פעמים, עד שהצמח הופך בטוח לשימוש.

בשימוש חיצוני הצמח נפוץ כמשחה או כג'ל, והוא יעיל לשיכוך כאבים, כגון כאבי שרירים או נקעים, וכן בהקלה על שטפי דם או פצעים (יש להיזהר מפני מריחה על פצע פתוח). בהומאופתיה נעשה בצמח שימוש גם לטיפול במצבי חרדה או טראומה.

פלפלת – Cayenne:

צמח שמקורו במרכז אמריקה, אשר מפריו מפיקים את החלק הנועד לריפוי. בשימוש חיצוני הוא יעיל להקלה על כאבי שרירים או על כאבים אופייניים המופיעים לאחר ניתוח.

בשימוש פנימי הוא נחשב לצמח מעורר וממריץ, וכן תורם להורדת כולסטרול, לחיזוק המערכת החיסונית, לניקוי רעלים מהגוף ולחיזוק פעילות הלב.

גינקו בילובה – Ginko Biloba:

מוצאו של העץ בסין וביפן, ומעליו מופק החומר לשימוש רפואי. הצמח יעיל להמרצת הדם בגוף, לחיזוק הכבד, המוח ומערכת העצבים, לשיפור הזיכרון ולהפגת דיכאון.

ג'ינסנג קוריאני – Panax Ginseng:

צמח שמקורו בסין ובקוריאה. החלק בצמח שבו נעשה שימוש רפואי הוא השורש, וברפואה המשלימה הוא נחשב לצמח בעל יכולות ריפוי חזקות ביותר.

לג'ינסנג הקוריאני מיוחסות תכונות של החייאת ושיקום אנרגיית הגוף – ועל כן הוא מתאים לטיפול במצבי חולשה כרוניים. בנוסף, הצמח יעיל לזירוז חילוף החומרים, לעוררות מינית, להתמודדות עם מצבי מתח ולחץ, להפחתת דיכאון ואף להקלה במחלת הסוכרת.

1. להתייעצות עם מטפלים בצמחי מרפא, לחצו כאן >>

רוזמרין – Rosmarinus:

צמח שמקורו בישראל ומוכר לנו כתבלין בישול. לצורכי מרפא נעשה שימוש גם בעליו, גם בפרחיו וגם בענפיו. לרוב הוא מיועד לשימוש חיצוני כשמן, ויעיל להזרמת הדם, וכן לטיפול בבעיות במחזור הדם או בנשירת שיער על רקע מחסור בדם.

הצמח יעיל גם לטיפול במצבי עייפות ותשישות, לדיכאון או לבעיות במערכת העיכול.

ג'ינסנג סיבירי – Siberian Ginseng:

צמח זה פועל באופן דומה לג'ינסנג הקוריאני, אך בעל פעילות מתונה יותר ועל כן פחות ממריצה. מקור הצמח בסיביר, וגם כאן, החלק המשמש לריפוי הוא השורש.

צמח זה מתאים לטיפול באנשים הנמצאים בסביבת עבודה מתוחה, באנשים שאינם ישנים מספיק שעות או בספורטאים הזקוקים לתוספת מתונה של אנרגיה. בנוסף, הצמח יעיל לשיפור הריכוז והזיכרון, ומחזק את מערכת העצבים.

היפרקום – Hypericum Perforatum:

מקורו של הצמח באירופה ובצפון אפריקה. ביוון העתיקה צמח זה נחשב למטהר ולמבריח שדים. החלק שבו נעשה שימוש לצורכי ריפוי הוא עלי הצמח, והוא יעיל בשימוש חיצוני לטיפול בפציעות, ובשימוש פנימי לחיזוק המערכת החיסונית ולהפחתת דיכאון וחרדה.

לבנדר (אזוביון) – Lavender:

מקור עץ הלבנדר באירופה, בעיקר באיטליה. ביוון וברומא העתיקה שימשו פרחי הלבנדר (מלטינית: לרחוץ) כתוספת ריחנית לאמבט.

גם כיום נעשה שימוש רווח בצמח בתעשיית הקוסמטיקה והבשמים. ברפואה המשלימה, השימוש הנפוץ בצמח הוא כשמן המופק מפרחיו, וניתן להוסיף כמה טיפות ממנו לאמבט, להריחו או למרוח אותו על העור בעיסוי (בערבוב עם שמן בסיס, דוגמת שמן שקדים או שומשום).

שמן הלבנדר יעיל להרגעה ולהפגת מתחים, להקלה על מחלות עור, על כאבי ראש, על קשיי שינה, וכן להפחתת כאבי בטן ובעיות עיכול. יש לציין כי השפעתו של הלבנדר חלשה יותר בשימוש פנימי כחליטת תה של תמציות פרחי הצמח.

זנב הארי – Motherwort:

צמח שמקורו בארה"ב, באירופה ובאסיה. חלק הצמח שנעשה בו שימוש לצרכי ריפוי הוא העלווה, וכבר בימי רומא העתיקה הוא הותווה לבעיות לב ופריון.

ברפואה הסינית הצמח יעיל להסדרת וסת, להורדת לחץ דם וכולסטרול, להרגעה, ולבעיות רגשיות כגון אי שקט ופחדים.

נענע (מנטה) – Peppermint:

צמח מרפא הנפוץ לשימוש בחליטה. מוצאה של הנענע הוא באירופה ועלי הצמח הם אלו המשמשים לצורכי ריפוי. הטיפול הנפוץ בנענע הוא להקלה על מערכת הנשימה, להרגעת מערכת העיכול, להרגעת הנפש ולהפחתת בחילות.

הנענע ניתנת גם לשימוש חיצוני כשמן עיסוי – אז היא יעילה להפגת מתחים, לשיכוך כאבים ולהמרצת מחזור הדם.

מאקה – Maca:

צמח הגדל בהרי האלפים. חלקו התחתון הוא פקעת, בה משתמשים לצורכי ריפוי. ברפואה המשלימה המאקה יעיל לטיפול בירידה בחשק המיני, להמרצה ולהפגת מתח ועייפות.

יש לציין כי הצמח משמש שנים רבות את תושבי פרו בדרום אמריקה, להתמודדות עם בעיות אין-אונות ופריון. הצמח עצמו משמש גם כירק למאכל, והשפעתו מתונה.

ציפורן החתול – Marigold:

צמח שמקורו במצרים וביוון העתיקה. פרחי הצמח משמשים לצורכי ריפוי, והוא יעיל לשימוש פנימי ולהתמודדות עם דלקות וזיהומים והן להורדת כולסטרול. כמו כן, בשימוש חיצוני, ציפורן החתול נחשב אפקטיבי לחיטוי ולטיפול בפצעים (אין להשתמש על פצע פתוח).

מליסה רפואית – Lemon Balm) Melissa officinalis):

מקורו של הצמח במערב אסיה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, ועוד בתקופות קדם הוא שימש לריפוי בעיות עצביות.

לצורכי ריפוי נעשה שימוש בחליטה של עלי הצמח, בעיקר לטיפול בבעיות במערכת העיכול, במערכת העצבים, להורדת לחץ דם, להרגעה, ולהפחתת עוויתות ופרכוסים.

זנגביל (ג'ינג'ר) – Ginger:

מקורו של הצמח באסיה, ושורשו משמש לצורכי ריפוי. הג'ינג'ר נפוץ מאוד במזרח ובמערב לשימוש כתבלין, וכן כחליטת תה להרגעה ולהקלה על סממני שפעת והצטננות.

ברפואה המשלימה הוא משמש גם להקלה על בעיות במערכת העיכול, כמשפר זרימת דם וכנוגד בחילות.

מיריקה – Bayberry:

צמח שמקורו באמריקה הצפונית ומיועד לשימוש פנימי. קליפת השורש, בה נעשה שימוש לריפוי, יעילה לטיפול בהצטננות, בשלשול כרוני ובשפעת.

אכינצאה (קיפודנית) – Coneflower:

צמח שמוצאו באמריקה. קיימים שלושה סוגים של אכינצאה שבהם נעשה שימוש לצרכים רפואיים: קיפודנית צרת עלים, קיפודנית ארגמנית, וקיפודנית חיוורת. חלקי הצמח בהם נעשה שימוש הם הפרחים, העלים והשורש – תלוי בסוג הקיפודנית.

הילידים בצפון אמריקה השתמשו בצמח לטיפול במחלות עור, בהכשות נחשים וזוחלים אחרים וכן בדלקות. ברפואה המשלימה נעשה שימוש פנימי בצמח לחיזוק המערכת החיסונית, לטיפול בדלקות ובזיהומים ולחיזוק מערכת העיכול.

ארכובית – Bistort Root:

צמח שמקורו באסיה ובאירופה, השורש והגזע הם החלקים שבהם נעשה שימוש למטרות ריפוי. ברפואה המשלימה צמח זה מתאים לשימוש גם לילדים, ויעיל בעיקר לטיפול בשלשולים, ולצורך עצירת דימומים, טיפול בפציעות חיצוניות, הפחתת נשירת שיער וכן נגד דלקות.

הצמח ניתן לשימוש חיצוני או פנימי.

מרווה סינית – Dan Shen:

צמח מרפא נפוץ לשימוש ברפואה הסינית. בשורש צמח זה משתמשים לחליטות תה, לצורך שיפור זרימת הדם ללב, להורדת לחץ דם, ולחיזוק הלב והכבד.