הרשמה לאנשי מקצוע
התייעץ עם המומחים
נשים
היריון ולידה
תינוקות וילדים
הגיל השלישי
יוגה
פילאטיס
אימון ויציבה
מיינדפולנס
מדיטציה
NLP
זוגיות
סקס
דיאטות
מזון בריא
ניקוי רעלים
דיקור סיני
נטורופתיה
רפלקסולוגיה
כירופרקטיקה
צמחי מרפא
הומאופתיה
שיאצו
שיטות נוספות
פנה אל המומחים 
מה מצפה לנו מעבר לדלת? | צילום: shutterstock
למוח האנושי יש צורך מתמיד לייצר קשרים של סיבה ותוצאה. כשתינוק לומד שאם יבכה בשעה שהוא רעב אימו תגיע כדי להאכילו, הוא מקשר בין מה שהוא עושה בהווה למה שצפוי בעתיד הקרוב.
במצב של חוסר ודאות, כשהמציאות משתנה והנוסחאות המוכרות לנו לא רלוונטיות יותר למצב החדש – נוצר סטרס. ההכרה שאנו לא שולטים במה שיקרה יוצרת תחושה של חוסר ביטחון והיעדר שליטה. זהו מצב מעורר חרדה וכעס לבני האדם חושקי התבניות והשגרה.
לתחושות הנפשיות הקשות במצב של חוסר ודאות יש שורשים אבולוציוניים: כשהאדם הקדמון לא ידע מה או מי מחכה לו מעבר לפינה – סיכויי ההישרדות שלו ירדו פלאים. הוא למד על בשרו כי ידע פירושו חיים, שליטה וכוח.
"האדם מתכנן תוכניות, ואלוהים צוחק"
כידוע, ותקופת מגפת הקורונה הוכיחה זאת מעל לכל ספק: החיים לפעמים מחלקים לנו קלפים שונים לחלוטין מאלו שצפינו או ציפינו להם.
המציאות שאנו חיים בה הינה רבת משתנים, מורכבת ומתחלפת ללא הרף. אנו מגבשים את חיינו ובונים את לוחות הזמנים שלנו בצורה הטובה ביותר האפשרית לנו, אבל כמה שנתכנן, ישנם תמיד אילוצים ושינויים הנכפים עלינו.
המפתח לשינוי טמון בהבנה שבכל סיטואציה נותרת לנו עדיין שליטה ושדברים רבים תלויים באופן בו אנו מפרשים את הסיטואציה הנתונה ומקבלים אותה כחלק מחיינו.
שחרור מהאחיזה במה שוודאי ובטוח מביא עמו מוכנות לפנות אנרגיה להתמודדות עם המציאות החדשה, מבלי לבזבז אותה על התנגדות וכעס. התנסויות לא מוזמנות הן דבר שאנו אמורים לשרוד, וחשוב מכך, לצמוח מהן.
מה ניתן ללמוד מסיטואציה מלחיצה?
במחקר שבחן התמודדות של משתתפים עם סיטואציה מלחיצה של נאום בפני קהל, הנחקרים חולקו לשתי קבוצות.
לפני הניסוי הראו לקבוצה אחת סרטון שמסביר עד כמה סטרס הוא שלילי ומזיק לבריאות. בעוד שלקבוצה השנייה הראו סרטון אחר, שהסביר שסטרס אומנם אינו דבר חיובי, אך יש בו גם צדדים טובים: הוא ממריץ לפעולה, גורם לאדם להשתמש בחוזקותיו ומאתגר אותו לעמוד במשימה.
לאחר שכל הנחקרים סיימו את נאומיהם ניתחו החוקרים את התוצאות: חברי שתי הקבוצות דיווחו שחוו סטרס במהלך הנאום. אולם, היה הבדל בתחושתם לגבי אותה חוויה.
בקבוצה הראשונה, שצפתה בסרט המלחיץ, חוו כל המשתתפים את הסטרס כחוויה קשה. לעומת זאת, בקבוצה השנייה חוויית הקושי "הומתקה" במוטיבציה להתמודד עם האתגר. מסקנת החוקרים הייתה ברורה: הקבוצה השנייה התמודדה עם הסטרס טוב יותר משום שהתייחסה אליו באופן חיובי יותר והייתה פנויה להכיר בו גם צדדים נוספים.
מקום לדאגה
דאגות חוזרות ונשנות ומחשבות טורדניות על הגרוע מכל הן תופעות מוכרות של התמודדות לקויה עם מצב של חוסר ודאות. אנשים דואגים מתוך מחשבה מוטעית, שככל שידמיינו תסריטים פסימיים שונים שוב ושוב, כך יהיו מוכנים יותר להתמודדות וישלטו על התוצאה. אך מדובר באשליה בלבד.
חלק מהתופעות הנלוות למצבי חוסר ודאות הן חיפוש ביטחון באחרים, בקשה חוזרת לאישור מהסביבה, התמהמהות נשנית סביב החלטה וחוסר יכולת להאציל סמכויות ולסמוך על אחרים – לרוב תוך ציפייה שיהפכו לחזויים יותר בשבילנו.
דאגה גוזלת את ההנאה מהרגע ומההווה, מרוקנת מאנרגיה, ומובילה לנזקים בריאותיים כמו הפרעות שינה והפרעות אכילה. מעל לכל היא לא תורמת מאומה להתמודדות טובה עם חוסר הוודאות.
על פי ציטוט של ואן ווילדר, דמות שכיכבה בסרטים הוליוודיים שנשאו את שמו: "דאגה היא כמו כיסא נדנדה. היא מעניקה לך תעסוקה, אבל לא מובילה אותך לשום מקום".
לחוות בלי לחזות
העובדה שאנחנו לא יודעים מה הולך לקרות, אין משמעה שאין לנו שליטה על כל ההיבטים בחיינו – ולשם המיקוד שלנו צריך ללכת.
מה אנחנו יכולים לעשות? ראשית, לחדול מהתנגדות למצב הקיים, התנהגות שרק מעצימה אותו. להתמקד בוולביאינג שלנו, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה נפשית ורוחנית. למצוא נחמות שאינן מזיקות, כמו יציאה לטיול או צפייה בסרט משעשע.
עוד עצה חשובה היא לא להאמין לכל מה שאנחנו חושבים. כלומר, להבין שהמסרים הפסימיים שאנו שולחים כרגע לעצמנו הם מוטעים וחסרי אחיזה ממשית. אנחנו לא קוראי עתידות ולא יכולים לחזות את המשך חיינו.
הפתרון לחוסר ודאות איננו השגת שליטה, כי אם נוכחות בהווה ומציאת משמעות חיובית, גם בדברים שנראים לנו חסרי הסבר או אופטימיות.
