לשמר או לוותר: האם דג טונה בקופסה בריא לכם?

טוב או רע? אל תיקחו לנו גם את הטונה | צילום: shutterstock

כמעט בכל מזווה ביתי שתפתחו, יציצו אליכם כמה קופסאות טונה. הדבר לא מפתיע. בעיקר כשמדובר במצרך לא יקר, נגיש, מוכן לאכילה ומשביע, שאפשר לאחסן אפילו שנתיים-שלוש במטבח, ללא חשש.

לדג הטונה המשומר, המהווה מרכיב משמעותי בתפריט התזונה הים תיכונית, יש דימוי חיובי של אוכל בריא, ומבחינות מסוימות, בצדק; הוא מקור מצוין לחלבונים, דל קלוריות, ומכיל מספר ויטמינים ומינרלים חיוניים וחומצות שומן מסוג אומגה 3.

מכיוון שתזונה עשירה בחלבונים, מקושרת על פי מחקרים לירידה במשקל ולבלימת התשוקה לאוכל, קופסת טונה היא ללא ספק גם פתרון מהיר, קל, זמין ומספק למי שרוצה לרזות.

יחד עם זאת, עוד ועוד קולות נשמעים בשנים האחרונות בדבר הבטיחות שבאכילת בשרם של דגי הטונה, החיים באוקיינוסים המזוהמים במתכות כבדות.בנוסף, יש מי שטוענים שקיים קשר בין הביקוש הגבוה לטונה, לבין המצב העגום של המערכת האקולוגית הימית בעולם.

אז האם דג טונה בקופסה הוא באמת בחירה בריאה ומומלצת?

קופסת בריאות

מהצד של היתרונות, דג הטונה למיניו, הוא כאמור מקור נהדר לחלבון, החיוני בין היתר לבניית השרירים, לחיזוק מערכת החיסון וגם להרזיה. בנוסף, הדג מכיל את הוויטמינים D ,A וויטמינים מקבוצת B, לצד מינרלים כמו נתרן, אשלגן, זרחן, סלניום, יוד וסידן.

אחד היתרונות התזונתיים הבולטים של דג הטונה, כמו דגי מים עמוקים אחרים, הוא תכולת חומצות השומן מסוג אומגה 3 הקיימות בו, החשובות לבריאות הלב וכלי הדם, התפקוד הקוגניטיבי ועוד.

אגב, כדאי לדעת שאומגה 3 ניתן לקבל גם ממקורות צמחיים, כמו זרעי פשתן, זרעי צ'יה, אגוזי מלך, פולי סויה, אצות ועוד.

בין טרי למשומר

עוד יתרון תזונתי משמעותי לדג הטוה הוא, שבדרך לקופסת השימורים, בשר הטונה לא עובר עיבוד או הוספת חומרים – למעט מלח ומשרה של מים או שמן.

בהשוואה בין הערכים התזונתיים של דג טונה טרי ומשומר, נמצא שהדג הטרי וזה המשומר במים, דומים בערך הקלורי, ברמות השומן הרווי, הכולסטרול והחלבון שבהם. לעומת זאת, בטונה בשמן, יש כצפוי יותר קלוריות ושומן רווי.

טונה של חסרונות

למרות היתרונות הרבים, הטונה איננו חף מבעיות; חיסרון תזונתי משמעותי בטונה המשומר, משני הסוגים, הוא רמה גבוהה של נתרן בדג טונה – מה שהופך את המוצר לבלתי מומלץ לסובלים מבעיות לחץ דם או בעיות רפואיות אחרות המחייבות צמצום במלח.

מעבר לבעיית הנתרן, הסכנה העיקרית בצריכת דגי טונה, טריים או משומרים, היא הכספית. זו מצויה אומנם בגופם של דגי ים רבים, אך יש לציין כי בטונה התגלו ריכוזים גבוהים שלה, בשל היות הדג טורף גדול של דגי ים קטנים, שגם הם מזוהמים.

הכספית, סוג של מתכת כבדה וחומר מסרטן, מגיעה לגופם של יצורי ים, מזיהום מי הימים והאוקיינוסים.

מחקרים הראו שאנשים הצורכים דגים המכילים כספית לפחות פעם בשבוע, סובלים מרמה גבוהה יותר של המתכת בדמם.

מחקרים נוספים מצאו שהשפעותיה ההרסניות של המתכת הכבדה מביאות לשורה של בעיות בריאות, בהן נזק ללב וכלי הדם ופגיעה במערכת העצבים – שעלולה להוביל, בין השאר, לבעיות פסיכיאטריות לרבות חרדות ודיכאון ובעיות בזיכרון.

נזקים נוספים של חשיפת יתר לכספית, יכולים להיות קשיים בהליכה, חוסר תחושתיות, בחילות, הקאות וכאבי שרירים; ובטווח הארוך, גם נזק עצבי, בעיות פוריות ומחלות לב וכלי דם.

חשיפה לכספית, עלולה להיות על פי מחקרים מסוכנת במיוחד לילדים, בשל החשש לפגיעה במערכת העצבים המתפתחת שלהם, וכן לנשים הרות או מיניקות. זו גם הסיבה שרשויות הבריאות בארה"ב ממליצות על הגבלת צריכת דגים המכילים כספית לכלל האוכלוסייה. לתינוקות עד גיל שנה, לא מומלץ לצרוך דגים כלל.

בהקשר זה, לטונה בגרסת קופסת השימורים יש דווקא יתרון, היות ובקופסה משולבים בדרך כלל סוגים צעירים וקטנים יותר של טונה, ולכן היא נוטה להכיל פחות כספית מאשר פילה טונה קפוא או טרי.

דיג יתר והכחדת מינים

יש עוד עניין עם הטונה; בגלל הדימוי הבריא של הדג ובשל הצורה המשומרת הנוחה והזולה שלו, הוא הפך מבוקש בעולם ונדוג בכמויות אדירות, כאלו שמאיימות על אוכלוסייתם של כמה מהמינים הנדירים יותר.

דיג יתר הוא בעיה חמורה, מכיוון שהיעלמותם של מינים פוגעת בכל המערכת האקולוגית הימית. מלבד פגיעה זו, התופעה מביאה בסופו של דבר לירידה בדגה ולנזק לדייגים ולמי שניזון מדגים.

הסתכלו גם בקנקן

גם קופסת השימורים עצמה, לא חפה מבעיות. יש קופסאות שימורים שמצופות בביספינול A, כימיקל תעשייתי המצוי גם בבקבוקי פלסטיק, שידוע שחלק ממנו "דולף" ממכלים אל תכולתם.

מחקרים מצאו שחשיפה מתמשכת לביספינול A, מביאה לפגיעה במערכת ההורמונלית ולהגדלת הסיכון להשמנה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן שד ועוד.

השורה התחתונה

לסיכום, צמצמו את צריכת הטונה מסוג "אלבקור" (העשיר בכספית) והעדיפו דג טונה בהיר או טונה "אטונס שחור קווים" (Skipjack).

על פי המלצת ה-FDA, עבור ילדים בני שנתיים עד 10, מומלץ להגביל גם את צריכת הזנים הדלים בכספית ל-28 גרם פעמיים עד שלוש בשבוע. חפשו קופסאות ללא ביספינול A ודאו שהן בתוקף, שלמות וללא סימנים מחשידים לקלקול. והקפידו על שימורי טונה המסומנים בסמל הדייג בר קיימא ו-Dolphin Safe.