איך משחק במחשב או צפייה בסרט יכולים לטפל ב–OCD?

טיפול נוירופידבק | צילום: shutterstock

שטיפת ידיים כפייתית, פתיחת דלת ביד ימין בלבד ובדיקה חוזרת שהדלת נעולה הם רק חלק מסוגי ההפרעות הטורדניות־כפייתיות.

על אף מגוון התרופות הפסיכיאטריות, ההפרעה הנפשית קשה לטיפול ולעיתים נותרת בלתי פתורה. טיפול הנוירופידבק מסייע להיגמל מהפרעות אלו באמצעות צפייה בסרט או משחק במחשב ועשוי לגמול את המטופל מתרופות פסיכיאטריות.

מהי הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD)?

הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD) היא הפרעה נפשית נפוצה באוכלוסייה בארץ ובעולם. שכיחותה נעה בין 3-1 אחוזים מכלל האוכלוסייה ומקורה בגורמים תורשתיים, ביולוגיים ופסיכולוגיים.

הפרעה טורדנית מאופיינת במחשבות מטרידות ופולשניות ובביצוע פעולות טקסיות, הנעשות במטרה להוריד את רמת המצוקה שנגרמת על ידי המחשבות הבלתי־רציונליות.

הסובלים מ-OCD מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם לחוש ברמות גבוהות של חרדה, והם משקיעים כוחות רבים על מנת להפחיתה. לצערנו, הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה לזמן קצר בלבד.

כמו כן, ביצוע הטקסים גוזל זמן רב מאוד וגורם לטרחה משמעותית לאדם ולסובבים אותו. בסופו של דבר, התנהגות זו משתלטת על חייו של המטופל ומפריעה לתפקוד היומיומי התקין.

אילו סוגי OCD קיימים?

האובססיות הנפוצות עוסקות בנושאים של היגיינה ומחלות (כגון פחד מופרז מחיידקים – שמביא לשטיפת ידיים כפייתית), אגירה אובססיבית של חפצים, טקסים או בדיקות חוזרות ונשנות במטרה למנוע נזק, אסון או מחלה ועוד.

בקרב אנשים דתיים האובססיות יהיו סביב תחושת טומאה, מחשבות שליליות על כוח עליון או חרדה מפני טקס דתי שלא בוצע כהלכה.

OCD נחשבת להפרעה עקשנית וקשה לטיפול; כמחצית מהחולים לא מגיבים מספיק או בכלל לתרופות בעקבות ספיגה חוזרת של סרטונין SSRI, ורק שליש מהמטופלים מראים שיפור לא משמעותי לאחר הגדלת מינון של SSRI או לאחר שילוב של תרופות אנטי פסיכוטיות.

במרבית המקרים, הטיפול התרופתי יכול להגיע למינון של עד פי ארבעה מהמינון שנדרש לטיפול בהפרעות חרדה או דיכאון.

טיפול ב-OCD בעזרת נוירופידבק

שאלת ההיענות לטיפול ב-OCD מעסיקה רופאים, פסיכולוגים ואנשי מחקר רבים בתחום חקר המוח. בעקבות הבסיס הנוירו־ביולוגי של ההפרעה, התפתח בשנים האחרונות מחקר בתחום חקר המוח הבוחן את המבנה המוחי הייחודי של אנשים הסובלים מ-OCD ואת הדרכים לשיפור תגובותיהם לטיפול.

ניורופידבק הינה שיטה המודדת את פעילות המוח בזמן אמת על מנת לאמן מטופל לשלוט בגלי המוח שלו.

מחקרים רבים בעבר כבר הוכיחו את יכולתו של המוח להיות איבר פלסטי וגמיש שיכול לשנות את דפוסי הגלים תחת השפעה של נוירופידבק. יעילות השיטה אף הוכיחה את עצמה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז – ADHD, באפילפסיה, בהפרעות חרדה, בהפרעות שינה ועוד.

כיום, מחקרים מראים שיפור דרמטי בטיפול בהפרעה טורדנית־כפייתית, לא רק מבחינת צמצום התסמינים של OCD, אלא גם בהפחתת חרדה, דיכאון ותחושות גופניות המתלוות להפרעה טורדנית־כפייתית.

נוירופידבק – איך זה עובד?

טיפול הנוירופידבק הוא למעשה אימון של המטופל. באמצעות תהליכי הלמידה, מטופל יכול ללמוד ליצור שינוי מידי בפעילות החשמלית במוחו.

שליטה בפעילות החשמלית ויצירה מודעת של דפוס רצוי בגלי המוח, מאפשרים לנרמל חריגות בפעילות החשמלית שקשורה לתסמינים של OCD.

הטיפול בנוירופידבק אינו פולשני ואינו חודרני, אלא מבוסס על מדידות ומתן משוב בלבד.

במהלך הטיפול, המטופל צופה בסרט או משחק במשחק ממוחשב, תוך כדי שהוא עוקב אחרי משוב ויזואלי או שמיעתי.

כל פעם שהמטופל מצליח ליצור את דפוס הגלים הרצוי – הוא מקבל נקודות. מטרת המשחק הינה לצבור כמה שיותר נקודות. בזמן המשחק נרשמות אותות אודות השינויים בפעילות החשמלית של המוח, המאפשרים לעקוב בזמן אמת אחרי השינויים הנעשים בו.

כמובן, חשוב לציין שההתערבות הטיפולית מבוססת על אבחון EEG – אלקטרואנצפלוגרמה של המוח.

מדובר על ניתוח קפדני של פעילות חשמלית של המוח, המאפשר לזהות מקורות של תפקוד חריג בפעילות המוחית. בנוסף, במהלך הטיפול מנוהל פרוטוקול טיפולי המבוסס על זיהוי ותיקון של תפקודים חריגים, שמותאם לצרכיו של כל מטופל באופן אישי.

סיפור הצלחה – אור "נקי" מתסמינים של OCD

את הצלחת הטיפול ב-OCD באמצעות טכנולוגיה של נוירופידבק אפשר להציג במקרה של אור (שם בדוי), בן 23. החל מגיל 16, אור סובל ממחשבות פולשניות שמא יקרה משהו רע להוריו ולקרובים לו.

על מנת למנוע זאת, אור היה מבצע טקסים רבים וארוכים למדי. למשל, מתחיל ללכת מרגל ימין בלבד, פותח דלת רק ביד ימין, לוגם מים חמש פעמים כחלק מריטואל קבוע וכן הלאה.

הקרובים של אור כלל לא שמו לב לשוני בהתנהגותו ולא היו מודעים למחשבות המטרידות שלו. במקביל, אור היה דואג להסתיר את ההתנהלות החריגה שלו והתמודד לבדו עם המצוקה.

כאשר אחד מבני משפחתו היו חולים, אפילו במקרה קל כמו שפעת, אור היה מאשים את עצמו והיה מחריף את ביצוע הטקסים. כאשר מצבו החמיר והחרדות התגברו, אור שיתף את הוריו והופנה להתייעצות עם רופא פסיכיאטר.

הטיפולים התרופתיים שניתנו לאור לא הועילו במקרה זה ואף גרמו להופעת תופעות לוואי. בעקבות כך, אור הגיע לטיפול בנוירופידבק לאחר שניסה תרופות רבות וביניהן גם תרופות אנטי פסיכוטיות.

ממצאי אבחון ה-EEG שלו הראו פעילות חריגה בחלק הקדמי של המוח ואור התחיל בסדרה של טיפולים על מנת לשפר את תפקודו המוחי. לאחר כ-25 אימונים, התסמינים של ה-OCD של הצעיר פחתו עד שנעלמו כלל.

בסך הכול, אור עבר כ-45 אימונים, כאשר במהלכם הפסיק גם את הטיפול התרופתי (בתיאום עם הרופא המטפל).

כיום, כשנה לאחר תום הטיפול בנוירופידבק, אור "נקי" מתסמינים של OCD ולא נוטל שום טיפול תרופתי.

1. להתייעצות עם מטפלי נוירופידבק ברחבי הארץ, לחצו כאן >>