כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
צריכה עודפת של נתרן גורמת לעלייה בלחץ דם ומגבירה את הסיכון למחלות לב - זה כבר ידוע לכולם. אבל לסכנה הבריאותית הבאה כתוצאה מאכילת כמה גרמים קטנים של מלח, באמת שלא ציפינו
רויטל ונונו | אתר LivA מנהלת תוכן ועורכת ראשית - אתר LivA. אשת תוכן מנוסה מתחום העיתונות ואתרי התוכן. כתבת, עורכת, פובליציסטית ויוצרת תוכן. בעלת תואר .B.F.A
רויטל ונונו
עורכת ראשית
רויטל ונונו | אתר LivA מנהלת תוכן ועורכת ראשית - אתר LivA. אשת תוכן מנוסה מתחום העיתונות ואתרי התוכן. כתבת, עורכת, פובליציסטית ויוצרת תוכן. בעלת תואר .B.F.A
רויטל ונונו
עורכת ראשית
שתף:
מה המחיר לתוספת הטעם? | צילום: shutterstock
שתף:
מה המחיר לתוספת הטעם? | צילום: shutterstock
על פי מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Circulation, כמות המלח שאנחנו אוכלים עלולה לגרום לנו להיות פגיעים יותר למחלות מחיידקים (כמו הרעלת מזון קטלנית) ווירוסים (כן, גם וירוס הקורונה).
המחקר, שנעשה ע"י מכון ברלין לביולוגיה של מערכות רפואיות (BIMSB), ביקש להתחקות אחר מחקר ישן יותר, משנת 2015, במסגרתו גילו כי כמויות מוגברות של נתרן בדם השפיעו על האופן שבו סוג מסוים של כדוריות דם לבנות נערך להגיב כאשר הוא מבחין בתא לא בריא.
למרות הגילוי המסקרן, בסיום אותו מחקר ותיק, המדענים עדיין לא ידעו מה קורה בתאים ולכן המחקר החדש מברלין החליט להעמיקו.
פיצה אחת
הפעם, צוות החוקרים בחן את חילוף החומרים של תאי מערכת החיסון שנחשפו לריכוזי מלח גבוהים מדי. שימו לב שנתרן, בכמות מומלצת, הוא מינרל חיוני לגוף. הממצאים, לעומת זאת, לימדו עוד על האופן שבו עודף מלח משפיע על חסינות הגוף.
נתרן משבש את שרשרת הנשימה וגורם לתאים לייצר פחות ATP ולצרוך פחות חמצן, מסבירה ד"ר סברינה גייזברגר מהמכון לביולוגיה, החוקרת הראשית של המחקר, שמומן על ידי המרכז הגרמני לחקר הלב וכלי הדם (DZHK).
ATP, ובעברית אדנוזין תלת-זרחתי, הוא תרכובת אורגנית המאפשרת נשיאת אנרגיה בתא ונחשב לדלק האוניברסלי שמניע את כל התאים ומספק אנרגיה לכוח השרירים ולוויסות מטבולי.
ATP מיוצר במיטוכונדריה, "תחנת הכוח" של התא, תוך שימוש בסדרה מורכבת של תגובות ביוכימיות המכונות שרשרת הנשימה.
כלומר, מלח מעכב באופן ספציפי את קומפלקס II בשרשרת הנשימה ורמת נתרן גבוהה בגוף גורמת לייצור מופחת של ATP ולצריכת פחות חמצן. הדבר משפיע על האופן בו כדוריות הדם הלבנות, האחריות במידה רבה לתגובה החיסונית בגוף, מתבגרות ומתפקדות בגוף.
ובמילים פשוטות, יותר מדי מלח עלול לשבש קשות את מאזן האנרגיה בתאי החיסון ולעצור אותם מלפעול כראוי.
יש לציין כי השינויים בתאים הופיעו כבר לאחר שלוש שעות מצריכת המלח. כלומר פיצה אחת עם כעשרה גרם מלח תהפוך אתכם לפגיעים יותר למזהמים. מנגד, כעבור שמונה שעות, האפקט השלילי יעלם.
כמובן, יש לקחת בחשבון שרובנו צורכים עודף מלח מדי יום ושלדבר עלולה להיות השפעה ארוכת טווח גם על שאר הגוף – המיטוכונדריה איננה קיימת רק בתאי החיסון, אלא בכל התאים.
אם יש משהו שאנחנו אוהבים הם מחקרים עם שורה תחתונה והמלצות אפקטיביות; במקרה הזה, המחקר מברלין מציין את כמות הנתרן המקסימלית שמומחי תזונה ממליצים למבוגרים לצרוך ביום: 6-5 גרם מלח לכל היותר. אגב, לא מדובר רק במלח שאנחנו מוסיפים לאוכל כמובן, אלא גם זה החבוי במזון מעובד. אז מומלץ מהיום להפוך אריזות ולקרוא את פירוט הערכים התזונתיים.