הרשמה לאנשי מקצוע
התייעץ עם המומחים
נשים
היריון ולידה
תינוקות וילדים
הגיל השלישי
יוגה
פילאטיס
אימון ויציבה
מיינדפולנס
מדיטציה
NLP
זוגיות
סקס
דיאטות
מזון בריא
ניקוי רעלים
דיקור סיני
נטורופתיה
רפלקסולוגיה
כירופרקטיקה
צמחי מרפא
הומאופתיה
שיאצו
שיטות נוספות
פנה אל המומחים 
מוכנים לשינוי המשמעותי הבא בחייכם? | צילום: shutterstock
שינוי הוא דבר שמפחיד אותנו. נקודה. עלינו לוותר על הישן בדרך ליצירת החדש – הרי לא נוכל להחזיק את קצוות החבל משני הצדדים. רוצים זוגיות חדשה למשל? תיאלצו להיפרד מהקיימת מבלי שתהיו בטוחים כמה זמן יחלוף עד שתמצאו אותה, אם בכלל.
במהלך השינוי אנו נכנסים למרחב ניטרלי, לא ברור ולא בטוח, בו נדמה לנו שאנו בין העולם הישן לעולם החדש, אף שאנו כבר מצויים בעולם חדש של הוויה.
שינוי עמוק ואמיתי דורש אורך רוח והתמדה, למרות הקושי, הפחד, העליות והמורדות שבדרך, והם יגיעו.
הטבע הרי לימד אותנו שצמיחה ושינוי כרוכים פעמים רבות בכאב. מלידה, לבקיעת שיניים ועד לצעד הראשון, שתמיד קדמו לו נפילות.
שינוי רצוי או כפוי?
את השינויים בחיינו אנו יכולים לחלק לשניים. אלו ש"נכפו" עלינו ואלו שיזמנו. יחד עם זאת, כפי שאומר הפתגם החכם: "הדבר הקבוע היחיד בחיים הוא השינוי". לא ניתן לעצור אותו ובמקרים בהם אנו לא צועדים לקראתו, יש סיכוי גדול שהוא פשוט יצעד לעברנו.
בספר שהפך לקלאסיקה, "מי הזיז את הגבינה שלי", מאת ספנסר ג'ונסון, מסופר על עכברים שחיו בנוחות ובשלווה בתוך מבוך, כי תמיד הייה להם מספיק גבינה לאכול.
יום אחד הגבינה אזלה, והם עמדו בפני מצב חדש שלא הכירו – מה שהיה שגרה מבורכת כבר לא רלוונטי. אם לא יחפשו גבינה, הם ימותו ברעב.
בחיים שלנו, כשיש פער בין המצוי לרצוי וקיימת אי־שביעות רצון מהמצב הקיים – זהו סימן שיש לנקוט בפעולה. כשאין בשביל מי או בשביל מה להשקיע או להתאמץ, כפי שהיה בעבר, יש צורך לשנות.
תחושת חוסר משמעות (אם זה בעבודה, ביחסים הזוגיים או בזהות האישית) המלווה בתסכול, צער או כאב, היא עדות לכך שצריך לנוע בכיוון חדש. להניח לגבינה הישנה, במשל מהספר, כדי להקדים ולמצוא חדשה.
שינוי גורם לרבים מאיתנו לחוות גם סוג של משבר זהות.
העכבר חיבוט, גיבור הספר "מי הזיז את הגבינה שלי", מבין זאת, למרות שהוא מפחד מאוד להתרחק מהמקום הבטוח והמוכר לו.
ברירת השינוי: נוחות מול הזדמנות
אף שרבים מאיתנו שואפים להתמקם במקום של נוחות ויציבות, מצב בטוח אינו בהכרח מצב מבטיח. כפי שתיארו זאת כבר בעזרת אלגוריה על ספינה – בנמל היא בטוחה וכל רע לא יאונה לה ולצוות שבה, אבל לא לשם כך היא נבנתה.
הצורך בביטחון עומד למול הצורך בשינוי ובחידוש, כשהאחרון דורש הרבה יותר אומץ. תקיעות נובעת מפחד, וטרנספורמציה דורשת לפעול למרות נוכחותו.
האם השינוי יצליח? האם אמצא את דרכי? האם עשיתי טעות כשעזבתי את המוכר והבטוח? האם אדע לנצל נכון את חלון ההזדמנויות שלי?
אם התשובות לכל השאלות הללו היו ידועות, לא היינו מצליחים להתפתח כבני אדם.
שינוי בחיים: לקפוץ למרות הספק
אושו, הפילוסוף, הסופר והמורה הרוחני ההודי, דיבר על אומץ וכינה אותו "קפיצה למרות הספק": גם ללא ודאות וללא תחושת חוזק וביטחון עלינו לקפוץ אל הלא נודע, האתגרים שימתינו לנו שם הם אלו שאנו חייבים לעבור.
בסופו של יום, צער על דברים עליהם ויתרנו אינו שונה מצער שאנו עלולים לחוש לגבי החמצה. אנו חוששים, ובצדק, מההשלכות של השינוי, אבל אין לנו קיום בלעדיו.
חזרה לחיבוט, העכבר, שתוך כדי מסע חיפוש הגבינה שלו כתב תובנות לגבי השינוי שעבר, על קירות המבוך: "כאשר אתה עוקף את פחדך, אתה מרגיש חופשי". וכן שאל את עצמו שאלה מעוררת מוטיבציה: "מה היית עושה אלמלא פחדת?".
שאלה שרלוונטית כנראה לכולנו.
השינוי המוצלח
רבי נחמן מברסלב אמר "והעיקר, לא לפחד כלל!". אבל, הפחד נוכח בנו ללא ספק מול הלא מוכר. כדי לנהל פחד אל מול מצבים של שינוי, פסיכולוגים ממליצים להזכיר לעצמנו מדוע רצינו את השינוי מלכתחילה ומה היו המטרות שלנו.
לעיתים נגלה שגם שינוי ש"נכפה" עלינו היה משהו ששאפנו אליו או ששימש את הצרכים שלנו לגדילה בסופו של יום. תוך כדי, כדאי לשים לב שהתהליך לא פחות חשוב מתוצאות השינוי.
העצה הכי מועילה כנראה לרגעי שינוי בחיים היא "לא להקשיב לעצמנו". מחקרים הראו ש-75% מהאנשים שהיו במצב של חוסר ודאות ניבאו באופן שגוי כי דברים רעים עומדים לקרות להם.
הסיבה לכך היא הנטייה של המוח שלנו לצפות לנורא מכל במצבים של ספק. זו בסך הכל הטיה שלילית אוטומטית.
העתיד לא ברור, זה לא אומר שהוא רע.
