קנדידה: מהם תסמיניה וכיצד נוכל לטפל בה

גרד בנרתיק? | צילום: shutterstock

קנדידה היא פטריית שמר אשר נמצאת באופן טבעי בגוף. יש כ-150 זני פטריות קנדידה שונים, אבל רק תשעה מהם מחוללים מחלות אצל בני אדם, כאשר הסוג הנפוץ ביותר הוא קנדידה אלביקנס.

במצב רגיל, הנוכחות של פטריית הקנדידה בגוף לא גורמת נזק, משום שצמיחתה מבוקרת על ידי אוכלוסיית חיידקי המעי. אך כאשר האיזון באוכלוסיית חיידקי המעי מופר, למשל בעקבות נטילת אנטיביוטיקה, פטריית הקנדידה עשויה לשגשג ולגרום לתסמינים שונים. גם אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, כמו חולי איידס או סרטן, הקנדידה עלולה להתפתח.

הקנדידה נחשבת לגורם השכיח ביותר לזיהומי פטריות, כשמרבית בני האדם ילקו לפחות באירוע אחד של קנדידה בחייהם. יש באפשרותה לגרום לזיהומים מורכבים, כאמור, בעיקר בחולים עם מערכת יחסים ירודה, אך לרובינו יהיו אלה זיהומים קלים.

כמו כן חשוב לזכור שאומנם לא מדובר במחלה המועברת באמצעות קיום יחסי מין, אך עם זאת תיתכן הדבקה בקנדידה גם במהלך קיום יחסי מין.

התסמינים של פטריית הקנדידה

תסמיניה של הקנדידה משתנים בהתאם למקום בו היא נמצאת בגוף:

1. קנדידה בנרתיק – "פטרייה בנרתיק" עשויה להתבטא בגרד בנרתיק והפרשות לבנות.
2. קנדידה במעיים – מאופיינת בבעיות במערכת העיכול,  בכאבי בטן, נפיחות וגזים.
3. קנדידה בלשון – הנפוצה יותר אצל תינוקות ואצל מעשנים, מתאפיינת בחיפוי לבן על הלשון, בפצעים בזווית הפה ובאובדן תחושת הטעם.
4. קנדידה בעור – יכולה להתבטא בפריחה אדומה או נגעים דמויי שלפוחיות, או במעין קרום לבן על העור.
5. קנדידה יכולה להופיע גם במערכת השתן ולגרום לצורך מוגבר במתן שתן, צריבה בעת מתן שתן, כאבי בטן או אגן ובמקרים מסומים אף לדם בשתן.
6. מעבר לתסמינים המקומיים של קנדידה. היא עשויה לגרום לתשישות כרונית, חשק למתוקים, אלרגיות ובעיות בסינוסים, ריח רע מהפה, דיכאון ואפילו אובדן חשק מיני.

הגורמים השכיחים לשגשוגה של פטריית הקנדידה:

1. נטילת אנטיביוטיקה הגורמת להרס החיידקים בגוף, לרבות החיידקים הטובים, המונעים את התפשטות הקנדידה.
2. סוכרת לא מבוקרת ומחלות כרוניות נוספות
3. דיכוי חיסוני (היכול להיגרם, בין היתר, מווירוסים שונים או מטיפולי כימותרפיה והקרנות)
4. נטילת גלולות למניעת הריון לאורך זמן
5. שימוש בסטרואידים לאורך זמן
6. תזונה לקויה העשירה בסוכרים, פחמימות ושמרים.
7. סביבה חשוכה, לחה ועבשה באזור הקנדידה – למשל, כאשר לא מייבשים את האזור לאחר מקלחת
8. מתח אשר מביא להיחלשות מערכת החיסון
9. שימוש בסבונים ותמרוקים המגרים את העור

בנוסף, לסוגים ספציפיים של קנדידה קיימים גורמי סיכון שונים, למשל:

1. קטטר עלול לגרום לפטרייה בדרכי השתן.
2. נשים בהריון ונשים שמקבלות טיפול הורמונלי או נוטלות גלולות נגד הריון, נוטות יותר לסבול מפטרייה בנרתיק.
3. אנשים שמרכיבים שיניים תותבות, חולי אסתמה המשתמשים במשאפים המכילים סטרואידים וגם תינוקות, נוטים יותר לסבול מפטרייה בלשון.
4. לבישת תחתונים צמודים או סינתטיים, וכן היגיינה לקויה, עלולות לגרום לקנדידה בעור.

איך מאבחנים קנדידה?

האבחון נפתח בדרך כלל בתשאול הכולל שאלות לגבי התסמינים, ההיסטוריה הרפואית, וכן שאלות לגבי מצבים שעלולים להחליש את מערכת החיסון ולהפר את איזון החיידקים במעי.

בהמשך נערכת בדיקה גופנית לאבחון תסמינים של קנדידה. לעתים הרופא ייקח דגימה מהאזור הנגוע על מנת לאשר או לשלול קנדידה, ולקבוע את סוג הקנדידה.

בנוסף, בדיקת דם מאפשרת זיהוי של חלק מזני הקנדידה וניתן לבצעה באופן פרטי בלבד.

איך מטפלים בקנדידה?

הטיפול בקנדידה עשוי להיות טיפול מקומי (למשל, טיפול במשחה) בהתאם לתסמינים. עם זאת, במקרה של קנדידה חוזרת, מומלץ לנסות לפתור את הבעיה מן השורש. יש כמה דרכים אפשריות לעשות זאת ומומלץ לשלב ביניהן:

תזונה

הקנדידה "אוהבת" סוכרים פחמימות ושמרים אשר מסייעים לה לשגשג. גמילה מסוכרים ופחמימות (לפחות חלקית) תמנע מהשמרים לשגשג ומפחיתה מצבי דלקת בגוף.

בנוסף להורדת מזונות עתירי סוכר ופחמימות מהתפריט, יש להימנע ממזונות עמילניים וכאלה שהותססו באמצעות שמרים כמו למשל משקאות אלכוהוליים. מזונות המכילים שומן רווי, ואף חלק ממוצרי החלב.

במקום זאת יש להרבות באכילת ירקות לא עמילניים, דגים כמו סלמון ומקרל, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים, מזונות מותססים (כמו כרוב כבוש או מיסו), עשבי תיבול ושומנים בריאים. ניתן גם לאכול פרי ללא סוכר (כמו תפוח פעם אחת ביום).

מזונות ותוספי תזונה

בנוסף לדיאטה המומלצת, יש מזונות ותוספי תזונה שנחשבים כאנטי פטרייתיים, ולכן מומלץ לשלבם באופן קבוע בתפריט אם אתם סובלים מקנדידה.

עם המזונות האלה נמנים שמן קוקוס ושמן אורגנו, שניהם נחשבים לאנטי –פטרייתיים, שום, כורכומין, תה קומבוצ'ה ועוד.

פרוביוטיקה

מאחר והקנדידה נובעת לעתים קרובות מחוסר איזון של אוכלוסיית החיידקים במעי, אחת הדרכים למנוע אותה היא על ידי צריכת תוסף פרוביוטיקה ומזונות פרוביוטיים שתורמים לאיזון אוכלוסיית החיידקים (בעיקר לאחר טיפול אנטיביוטי).

מזונות אלה יכולים לכלול יוגורטים, מזונות מותססים כמו כרוב כבוש, מיסו וטמפה וקפיר. אם אתם נוטלים תוסף פרוביוטי, מומלץ לבחור באחד שיש בו לפחות מיליארד חיידקים. חשוב לדאוג לטפל בפטרייה במקביל לנטילת הפרוביוטיקה ולהתייעץ עם גורם מקצועי.

פורמולת אורגנו

קוטל חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה כולל קנדידה

איזון הורמונלי

קנדידה, בעיקר אצל נשים, קשורה לעתים קרובות לרמות גבוהות של הורמון האסטרוגן הנשי. עליה ברמת האסטרוגן מגדילה את הסיכוי של הקנדידה לשגשג. אם זה אכן המצב, יש כמה דרכים טבעיות לאיזון הורמונלי שיכולות לסייע גם לריפוי הקנדידה.

ראשית, מומלץ לאכול מזונות העשירים בסיבים תזונתיים כדי לסייע לגוף לסלק עודפי אסטרוגן מהגוף. בנוסף, מומלץ להימנע מאמצעי מניעה הורמונליים כמו גלולות למניעת הריון. כדאי להתייעץ גם עם רופא.ת הנשים לגבי איזון הורמונלי.

היגיינה והתנזרות ממין

במקרה של פטריה בנרתיק, חשוב לייבש היטב את איבר המין, ללבוש בגדים קלילים ולא לוחצים, לאוורר את האזור ככל הניתן ולהעדיף שימוש בתמרוקים טבעיים  ולא מבושמים (כמו סבון טבעי).

כמו כן, יחסי מין עשויים לזרז את התפשטות הפטרייה, לכן מומלץ להתנזר ככל האפשר.

הפגת מתחים

מתח נפשי, כאמור, מחליש את מערכת החיסון והופך אותה לפגיעה יותר לקנדידה. לכן, אחת הדרכים למנוע את שגשוגה הוא על ידי ניהול אורח חיים רגוע והפגת מתחים. אפשר לעשות זאת על ידי עיסוק בפעילות גופנית מתונה כמו שחייה או הליכה, ועל ידי שימוש בטכניקות הרפיה ומדיטציות.