לראות את עצמכם וגם את האחר | צילום: shutterstock
דמיינו שני עיגולים – הראשון מייצג את הצרכים שלכם והשני את צרכי האחרים. שני העיגולים מתחברים זה לזה בשטח משותף מרכזי – זהו שטחה של האסרטיביות.
כלומר, התווך שבין התנהגות פסיבית (כשאני חושב רק על האחר), להתנהגות אגרסיבית (כשאני חושב רק על צרכיי).
אסרטיביות מגיעה ממקום בו אדם דורש את זכויותיו או מביע את נקודת מבטו מבלי לאיים או לפגוע בזכויותיו של האחר. כל זאת כשהוא חש בביטחון שצרכיו שלו לא פחות חשובים מצרכיו של מישהו אחר, זמנו של האחר אינו יקר יותר, רגשותיו ומחשבותיו אינם חשובים יותר.
אנשים יכולים לעיתים קרובות לבלבל בין אגרסיביות לבין אסרטיביות, מכיוון ששני סוגי ההתנהגויות כרוכים בעמידה על זכויותיך ובהבעת צרכיך.
אך ההבדל העיקרי ביניהם הוא שאנשים המתנהגים באסרטיביות יבטאו את עצמם בדרכים המכבדות את האדם האחר.
בחן את עצמך: האם אתה אגרסיבי, פסיבי או אסרטיבי?
לא בטוחים ממש אם לפי ההגדרות אתם נחשבים לאסרטיביים או אגרסיביים, ואולי בכלל ממוקמים בצד הפסיבי של סגנון התקשורת? הנה דוגמאות שיעזרו לכם לזהות.
מאפיינים להתנהגות אגרסיבית
האדם האגרסיבי מנהל תקשורת תוקפנית עם האחר תוך שימוש בטקטיקות מניפולטיביות או כאלו שאינן מכבדות.
הוא יעשה הכול כדי להשיג את מטרתו בכל מחיר, גם על חשבון האחר. לרוב, ללא כל נקיפות מצפון.
אנשים אגרסיביים חושבים במונחי תגמול. הם מניחים הנחות שליליות לגבי מניעים של אחרים ולא חושבים על נקודת המבט של האדם השני.
לרוב, הם ייצרו אווירה של פחד, כעס ועוינות.
מאפיינים להתנהגות פסיבית
אנשים פסיביים שמים את רצונו ורגשותיו של האחר בעדיפות על אלו שלהם.
דמויות פסיביות הן חסרות ביטחון וחרדות להביע את צרכיהן ורצונותיהן.
האדם הפסיבי מנסה להימנע מסכסוכים ונוטה להתנצל לעיתים קרובות על שנקט עמדה כלשהי.
זה לא אומר שהוא לא חש את המחיר של התנהגותו; לרוב, אדם פסיבי יחוש תסכול וחוסר שביעות רצון מבחירותיו, אך לא יעז לנהוג אחרת.
מאפיינים להתנהגות אסרטיבית
אחרון חביב ברשימה הוא האדם האסרטיבי, אשר ינסה למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבור כולם וינהל שיח של כבוד הדדי.
אנשים אסרטיביים לוקחים אחריות על מעשיהם וכן על זכויותיהם. סגנונו של האדם האסרטיבי הוא תקיף, אך לא תוקפני.
ובמילים אחרות, האדם שרובנו שואפים להיות, אם אנחנו לא שם.
הבשורה הטובה: אסרטיביות ניתנת ללמידה
מה המשותף לכל המשפטים הבאים?
- אתה טועה – אני לא מסכים
- לא איכפת לך – אני מרגיש שמתעלמים ממני
- אתה פוגע בי – אני מרגיש פגוע
בוודאי שמתם לב – שימוש במילה "אני" במקום במילה "אתה", או בגוף שני.
"מסר האני", אותו פיתח הפסיכולוג האמריקאי, תומס גורדון, הוא אחד מהטיפים המוצלחים ביותר ללמידת התנהגות אסרטיבית.
כשאדם מדבר בגוף ראשון על עצמו "אני מרגיש" או "אני חושב", הוא משקף בפני הזולת את מחשבותיו ורגשותיו האישיים ללא הטחת אשמה, ביקורת או שיפוטיות.
בצורת תקשורת זו האדם השני אינו מרגיש פגוע או מותקף ומתפנה להקשיב למסר.
יחד עם זאת, חשוב גם ללמוד לומר "לא" – מילה קצרה בעלת הברה אחת, שלכל כך הרבה אנשים קשה להגות אותה.
הפחד לומר "לא" נובע מהקושי להציב גבולות, במיוחד לאנשים שחוששים שיכעסו עליהם ושלא יאהבו אותם יותר.
נוהג שגורם פעמים רבות להתפתחות של טינה עצמית, על כך שהסכמנו לעשות משהו שלא רצינו, וכן טינה כלפי האדם שביקש מאיתנו משהו שלא היינו מעוניינים לעשות. והכל כמובן נשמר בלב ומצטבר.
בהתנהגות אסרטיבית, ניתן לרכך את ה"לא" דרך שימוש באמפטיה – כלי תקשורתי שעוזר להגיע אל האחר מבחינה רגשית ולרכך אותו.
דוגמה לסירוב אמפתי: "אני מבין את הקושי שלך, אבל לא אוכל להתפנות אליך כרגע. כשאסיים אבוא לעזרתך".
שיעור באסרטיביות
דמיינו סיטואציה שכיחה בה מוצר חשמלי בביתכם התקלקל. אתם מתקשרים למרכז התיקונים ולאחר מספר צלצולים לא קטן אתם שומעים את קולה העייף של נציגת השירות המותשת ששמעה טענות רבות מהרגע שהחלה את עבודתה הבוקר.
כל מה שאתם רוצים הוא שטכנאי יגיע במהירות האפשרית, ושהמכשיר החשמלי הכול כך נחוץ, ישוב לפעול.
כדי שזה יקרה ובמהרה הפעילו אסרטיביות.
איך?
התחילו את השיחה במשפט חיובי, למשל: ספרו עד כמה אתם נהנים מהמוצר של החברה וכמה הוא מקל עליכם ביומיום.
לאחר מכן, ציינו את הבעיה ממנה אתם סובלים. ולסיום, אמרו מה אתם מצפים שיקרה בנימה חיובית ובקול רגוע עד כמה שאפשר. למשל: "אני מצפה שחברה מכובדת כמו שלכם, שחרתה על דגלה שירות מסור ללקוח, תוכל לעזור לי בהקדם האפשרי לתקן את המוצר שלה". סגנון תקיף, אבל לא תוקפני מתובל בחיוביות.
נסו והיווכחו.
אסרטיביות היא גשם, לא רעם
לסיכום, ניתן למקד את כל הנאמר על אסרטיביות בציטוט של ג'לאל א-דין רומי, משורר פרסי ומיסטיקן סופי בן המאה ה-13: "הגבהה את מילותיך, לא את קולך. זה הגשם שגורם לפרחים לצמוח, לא הרעם".