כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
בגוף שלנו נוצרים רדיקלים חופשיים כל הזמן. למרות שיש להם שם רע, הם עושים גם טוב. מה שחשוב לבריאות שלנו הוא לשמור שהם לא יתרבו – ולכאן נכנסים נוגדי החמצון. ההסבר שיגרום לכם להבין מי הם בדיוק האנטי אוקסידנטים
אריאל רוז'יצקי | כתב LivA סטאז'ר לרפואה, בוגר האוניברסיטה העברית
אריאל רוז'יצקי
אריאל רוז'יצקי | כתב LivA סטאז'ר לרפואה, בוגר האוניברסיטה העברית
אריאל רוז'יצקי
שתף:
כל מה שרציתם לדעת על נוגדי חמצון | צילום: shutterstock
שתף:
כל מה שרציתם לדעת על נוגדי חמצון | צילום: shutterstock
"אנטי אוקסידנטים", או בשמם העברי "נוגדי חמצון", הם אחד מהנושאים החמים ביותר שיש כיום בעולם המדע. מתייחסים אליהם כאל חומרי פלא נוגדי מחלות והם נחקרים תחת כל עץ רענן, אך עדיין המסקנות לגביהם לא חד משמעיות – ולכן המחקר ממשיך ומתפתח.
מלבד ההפנמה הבסיסית שהם חשובים לנו, רובנו לא בדיוק בקיאים לגבי מי הם אותם נוגדי חמצון. הנה ההסבר הפשוט שיכניס אתכם לתוך הגוף.
תהליך החמצון – מתחילים מהבסיס
בואו נתחיל כמתבקש, ממש מההתחלה; הטבע כולו מורכב מאטומים קטנים. כל חומר, ולו הבסיסי ביותר מכיל בתוכו מטען חשמלי שמניע אותו. ניתן למצוא באטומים מטענים חשמליים חיוביים הנקראים "פרוטונים" ומטענים חשמליים שליליים הנקראים "אלקטרונים".
הטבע, כמו כולנו, אוהב איזונים ולכן המטען החשמלי יהיה זהה לרוב. אלקטרון כנגד פרוטון, יין ויאנג של הטבע. אך מה קורה אם יש אלקטרון עודף? פה מתחילה הבעיה.
רדיקלים חופשיים והתהליכים בגוף
אותם חומרים עם אלקטרונים עודפים נקראים "רדיקלים חופשיים". הם נוצרים בגוף לאחר תהליכים כמו נשימה תאית והפקת אנרגיה, כלומר כאשר אנו מתאמנים ומעכלים מזון, ובעצם נותרים כשאריות, אך לא שאריות שהולכות ישירות לפח של מערכות גוף האדם.
הגוף סופג רדיקלים חופשיים גם מהסביבה, כמו מזיהום האוויר, קרינת UV, כימיקלים תעשייתיים ועישון טבק.
בפועל, הרדיקלים החופשיים מתחילים להסתובב בגוף ולחפש לאן להעביר את האלקטרון העודף שנשאר להם. העברת המטען החשמלי שלהם הלאה נקראת "תהליך חמצון" והיא עלולה לגרום נזק למבנה ה-DNA בגוף, להפריע למבנה התא ואפילו לגרום למחלות כמו סרטן ואלצהיימר.
יש לציין כי לרדיקלים החופשיים ישנם גם תפקידים חיוביים כמו השתתפות בפעילות מערכת החיסון כנגד חיידקים, אך הכול תלוי באיזונים ובכמויות שלהם.
איך הגוף נלחם בהם?
מול תהליך החמצון המסוכן, ברוב המקרים ניצבים גיבורי השעה שלנו, "נוגדי החמצון" המדוברים. הם מתקרבים אל הרדיקלים החופשיים וקוטפים מהם את המטען החשמלי העודף. בצורה זו הם בעצם לוחצים על מתג הכיבוי ולא מאפשרים לתהליכים הרסניים לצאת לפועל.
כבר הוכח מחקרית שהם יעילים במלחמה בסרטן, ויש הטוענים שהם גם מסייעים במלחמה נגד הזדקנות והיווצרות דלקות כרוניות בגוף.
מתברר שהגיבורים המסתוריים הם חומרים המוכרים לנו מחיי היום יום. בין נוגדי החמצון המפורסמים ביותר תוכלו למצוא את ויטמין C, ויטמין E, ויטמין A ואפילו סלניום. יש ביניהם גם כאלה עם שמות מסובכים יותר דוגמת רסרבטרול או פלבנואידים שונים, אך בסופו של דבר מדובר על חומרים הנמצאים מסביבנו בכל פינה.
האם יש המלצות על נטילת תוספים של נוגדי חמצון?
נוגדי החמצון אכן נמצאו יעילים במידה מסוימת כנגד מחלות כמו סרטן הערמונית, אך בסופו של דבר רוב המחקרים כיום אינם מצביעים על צורך בנטילת תוספים של נוגדי חמצון, כאשר ישנו מחקר המצביע אפילו על הגדלת התמותה אצל מטופלים שנטלו תוספים כאלו.
כמו שציינו, הטבע והגוף שלנו אוהבים איזונים. לכן, יש לשמור על האיזון בין נוגדי חמצון לרדיקלים החופשיים. נטילת יתר של נוגדי חמצון באמצעות תוספי תזונה לא הוכחה כמועילה ועלולה להיות אף מסוכנת, אך בהחלט ניתן להגדיל את נוכחותם בצורה טבעית על ידי אכילה מוגברת של פירות וירקות בהם נמצאים נוגדי החמצון בכמות גדולה.
מחקרים הוכיחו כי דווקא בצריכת נוגדי חמצון ממקורות טבעיים, אנחנו מצליחים להוציא מהם את מקסימום היתרונות הבריאותיים אותם הם יכולים לספק.