נבדק מחקרית

השטן לובשת זארה: המחיר היקר של האופנה הזולה

מה המחיר האמתי שגובה מאיתנו תעשיית האופנה המהירה, מדוע לתרום בגדים זה לא הפתרון לרגשות האשם שלנו, ואיך נוכל ליהנות מאופנה בלי להתאכזר לעולם

5 דק׳

למה לקנות עוד כשיש כ"כ הרבה? | צילום: shutterstock

למה לקנות עוד כשיש כ"כ הרבה? | צילום: shutterstock

שתף:

למה לקנות עוד כשיש כ"כ הרבה? | צילום: shutterstock

נדמה שבעת האחרונה, בייחוד בחודש נובמבר הידוע כחודש הקניות והמבצעים, אין אחד מאיתנו שלא עסוק ברכישות שונות מאתרי האינטרנט. מצד אחד, מדובר באקט הגיוני בסך הכול, הרי את החולצה שראינו בחלון הראווה ב-120 שקלים, מצאנו ב-20 שקלים באתר ואם כך, מדוע שלא נרכוש אותה באינטרנט?

 

ייתכן שאם היינו מודעים למחירה האמתי של החולצה הזאת – היינו פועלים אחרת. מחיר המתבטא בזיהום אוויר בקנה מידה עולמי, ובניצול בני אדם, בעיקר נשים וילדים, העובדים בתנאים מחפירים בצידו השני של העולם, כדי לתפור לנו את הבגד הזה.

 

מה אנחנו צריכים לדעת על תעשיית האופנה, מדוע אין באמת דבר כזה 'מחיר נמוך', וכיצד כן נוכל ליהנות מאופנה באופן מתחשב – מיטל פלג מזרחי, חוקרת ומרצה בתחום האופנה והאקלים, עונה.

 

מיטל פלג מזרחי
מיטל פלג מזרחי | צילום: שחר הילה מרוז

 

 

 

זול לאחד, עולה ביוקר לאחר

 

למה כדאי לנו להימנע מלקנות חולצה זולה מהאינטרנט?

"תעשיית האופנה הפכה להיות בעשורים האחרונים מי שנחשבת לתעשייה השנייה הכי נצלנית והכי מזהמת. זאת תעשיה שמזהמת את כדור הארץ, וגם מנצלת את האנשים שמייצרים עבורנו את הבגד. כל זה קורה בשל דגם הייצור של האופנה המהירה. בדומה למזון מהיר, גם את האופנה המהירה האחידה והגלובאלית, מחליפים מהר, ונפטרים ממנה מהר".

 

כשפלג מזרחי אומרת אופנה מהירה, היא מתכוונת לכל אותן חברות ביגוד גדולות דוגמת H&m, Primark, Zara וחברות נוספות, ששמן מוכר בכל בית בישראל. את אתר האופנה הפופולארי Shein הידוע במחיריו הזולים ובהיצע הגדול שלו, היא מכנה תעשייה אולטרה-מהירה, מכיוון שהוא מציע יותר משישים קולקציות בשנה. "זה לא נורמאלי!" היא אומרת, "לצורך העניין, יש לנו בסך הכול 52 שבועות בשנה".

 

הייצור ההמוני הזה אומנם חוסך בעלויות ומוזיל את מחיר הבגד, אך יחד עם זאת, הוא גם מוזיל את תנאי ההעסקה של העובדים המייצרים אותו ואת האוויר הנקי של כולנו.

 

 

 

מחירה האמתי של חולצה ב- 20 שקל

בהרצאותיה, נוטה פלג- מזרחי לזרוק לחלל האוויר לא מעט נתונים על תעשיית האופנה. היא מבינה שבניגוד לסרטי דיסני, לכל הקשור לתעשיית האופנה הנצלנית – את מה שהלב מסרב לקבל כאמת, אולי המוח כן יצליח.

 

צריך להבין שהאנשים המייצרים את האופנה המהירה הם עבדים לכל דבר ועניין

 

היא אומרת. "לעבוד במשמרות שאורכן בין 16 ל- 19 שעות ביום, זה פי שתיים ממשרה מלאה בישראל, שהיא 42 שעות בשבוע. בנוסף, תעשיית האופנה היא התעשייה שיש בה את שיעור התאונות הכי גדול מכל תעשייה אחרת: מתחילת השנה נהרגו 371 פועלים בתעשיית הטקסטיל, כשהמספר האמתי הוא כנראה גבוה משמעותית מאחר שמרבית המקרים אינם מדווחים כלל. מעבר לזה,

 

64% מהעובדות בתעשיית הטקסטיל טוענות שהן סובלות מאלימות מילולית ופיסית, על בסיס יומי, בזמן שהן מייצרות לנו את הבגדים. לכן צריך להבין שהמחיר הזול של החולצה, כולל את המחיר האישי שמשלמת אותה אישה ענייה במדינה ענייה.

 

 

livia- באנר חדש

 

 

העולם דורש צדק סביבתי

פלג-מזרחי טוענת שאין שום סיבה שנרכוש בגדים רבים כל-כך, מכיוון שישנן אלטרנטיבות בעזרתן נוכל ליהנות מאופנה ולשמור על צדק סביבתי.

 

הטמנת בגדים
ניסיון להיפטר מהבגדים או מרגשות האשמה שלנו? | צילום: shutterstock

אך לפני שנבין מהן אותן אלטרנטיבות עליהן מדברת פלג מזרחי, בואו ננסה להבין תחילה מהו משמעותו של הביטוי "צדק סביבתי".

 

"צדק סביבתי הוא החיבור בין צדק חברתי לסביבה וקיימות", היא מסבירה. "כשאנחנו מדברות על צדק סביבתי, אנחנו שואלות את עצמינו מי המזהמים הגדולים ומי מייצר את עיקר הזיהום, כמו גם מי הנפגעים העיקריים מהזיהום, ואיך אנחנו מייצרים גישה שווה לכולם, על בסיס קבלת החלטות. בהקשר הזה, תעשיית האופנה מאוד רלוונטית לצדק סביבתי.

 

מי המזהמים – אנחנו – הצפון הגלובאלי, אלה שקונים את הבגדים האלה, ומי זה שמשלם את המחיר – הנשים מבנגלדש שמייצרות את הבגדים והאנשים באפריקה, אצלם קוברים את הבגדים.

 

 

חשוב לומר שרוב תרומות הבגדים (שבתקופת הקורונה עלו משמעותית) נשלחות לאפריקה, שם הם צריכים לשרוף את הבגדים ולהטמין אותם ואת כל ה-8000 הכימיקלים הרעילים הנובעים מייצור הבגד באדמה.

 

ישנן מדינות כמו רואנדה שמנסות להיפטר מהבגדים האלה, ולהוציא את תרומות הבגדים אל מחוץ לחוק. חשוב להבין שזאת לא תרומה – זה פוגע במדינות חלשות באפריקה שצריכות לסבול את המפגע הסביבתי הזה".

 

 

לקנות פחות ולהרוויח יותר

הרצאותיה ועיסוק תחומה של פלג- מזרחי כרכזת תכנית שינוי כיוון (תכנית המציעה התמודדות ממוקדת בשינויים שצריכים להיעשות כאן ועכשיו בישראל אל מול משבר האקלים), וכמנהלת תנועת מתלבשות, היא לנסות ולהסביר את הקשר שבין המחיר הזול לכאורה שאנו משלמים על הבגד, לבין המחיר הגבוה שהוא באמת גובה מאיתנו, אקלימית ואתית. אבל לא רק.

 

"אני נחשבת לעוף מוזר גם בתנועה הסביבתית וגם בקהילת האופנה, משום שלקהילת האופנה אני אומרת לקנות כמה שפחות, וזה גורם להרמת גבות, ומבחינת התנועה הסביבתית – אנחנו לא צריכים לקנות בכלל. אז זה שאני מעודדת צריכה, בעייתי מבחינתם. אבל אני לא חושבת שצריך לספר לאנשים על בעיה, מבלי לספק להם אלטרנטיבה ראויה. זה לא מחזיק מים.

 

 

 

 

אני באמת מאמינה שהאופנה היא חלק מהפתרון, ולא רק הבעיה. היא כלי חזק להעברת מסרים, ואני מאמינה שאם נוכל לרתום את הכוח האדיר של תעשיית האופנה למשבר האקלים ולאורך חיים מקיים, נצליח במאבק".

 

 

מהי אופנה בת קיימא?

"אופנה בת קיימא זה כל מה שמהווה אלטרנטיבה לאופנה מהירה, ומאפשר לנו ליהנות מהדבר הנהדר הזה שנקרא אופנה מבלי להרוס את כדור הארץ, ומבלי לקחת חלק בניצול.

 

ישנן דרכים רבות ליהנות מאופנה, אבל אם הייתי צריכה לבחור כלל אצבע אחד שינחה אותנו – זה כמות מול איכות.

 

לקנות פחות בגדים, אבל שיהיו איכותיים יותר. נכון, לעיתים זה אומר לשלם יותר עבור הבגד שלנו, אבל כבר אמרנו שאין דבר כזה באמת זול יותר".

 

 

 

מה היא תנועת מתלבשות?

"לפני כשנתיים וחצי, השותפות שלי למיזם ואני, הקמנו את תנועת מתלבשות בשם "מתלבשות על נובמבר". ישבנו ואמרנו לעצמנו: נובמבר מתקרב, עוד מעט הכול הולך להיות מבצעים, וכולם יקנו את עצמם לדעת. התחלנו את זה בתור קבוצת פייסבוק והופתענו לראות כמה ביקוש היה לקבוצה.

 

כיום, אנחנו מכונות "מתלבשות לקידום אופנה הוגנת בישראל". יש לנו קהילה של 10,000 חברות, אנחנו נפגשות אחת לחודש, עורכות מסיבות החלפות בגדים, ומקיימות הרצאות בנושא של מיחדוש (קנייה של בגדים המיוצרים משאריות טקסטיל או מבגדים ישנים) וכל מה שמעניין נשים שאוהבות אופנה, ולא סתם אופנה, אלא אופנה טובה", אומרת בחיוך.

 

עוד ב לנפש

אלה לא המוצרים שזולים, אלא החיים שלנו: ראיון מיוחד בנושא צרכנות עם עמית נויפלד

לכתבה המלאה

 

למה לפי דעתך אנחנו קונים כל כך הרבה בגדים?

"אני יכולה להעיד שאצלי בתקופות שהייתי קונה בלי הפסקה, לפני שלמדתי מה שאני יודעת היום, זה בא לענות על צורך נפשי. אנחנו לא באמת צריכים את הבגדים שאנו קונים, אבל זאת הדרך שלנו לנחם את עצמינו ולהתמודד עם קצב החיים המהיר שלנו. זה לכאורה לא פוגע באף אחד, בסך הכול 30 שקל, וזה עונה לנו על חסכים נפשיים. הרי בתקופת הקורונה המכירות באינטרנט עלו פי שתיים, כי היינו בחרדה קולקטיבית".

 

 

איך אפשר ליהנות מאופנה מבלי לזהם את הסביבה?

"צריך להבין שגם אם יפסיקו לייצר את הבגדים מחר בבוקר, יש לנו מספיק בגדים לעוד חמישים שנה קדימה. מיחדוש ומסיבות החלפת בגדים למשל, מאפשרים לנו לדייק את הסגנון האישי שלנו, ולגרום לנו להבין שסגנון אישי לא מתבטא רק בטרנדיות".

 


 

 

לקנות או לא לקנות – זאת השאלה

 

האם תוכלי לתת לנו טיפים יעילים לשינוי דפוסי הצריכה?

"אני חושבת שכביסה היא טיפ סופר חשוב. כביסה זריזה וקרה מאריכה את חיי הבגד שלנו ומונעת הפרשה של מיקרו-פלסטיק". מחקר מהשנים האחרונות אף הצליח להוכיח זאת. כבסו את הבגדים שלכם בתכנית שלא עולה על שלושים מעלות.

 

"גם לשאול את עצמינו שאלות לפני שאנחנו מגיעים לקנות בגד חדש, שאלות כמו – האם אני אלך עם הבגד שאני מתכוון לרכוש או שאצטרך לקנות עוד 2 פריטים משלימים? או האם הייתי קונה את הבגד הזה, גם אם הוא היה עולה פי שלוש? אם התשובה היא לא, בואו נשאיר אותו על המדף".

 

לסיכום, ביקשנו מפלג-מזרחי כמה טיפים שבעזרתם נוכל ליהנות מאופנה, בלי לתת יד לזיהום ולניצול של תעשיית האופנה המהירה. הנה הם:

 

  • החלפת בגדים – מסיבות החלפות בגדים מתקיימות פעמים רבות בחצרות ובאירועי סוף שבוע. חפשו אותן ברשת. לעיתים קרובות יפרסמו אותן קבוצות העוסקות בתחום הסביבתי או בתחום האופנה.
  • רכישה מחנויות יד שנייה – למה לך לקנות בגד חדש אם בגד ישן יפה לא פחות, מחכה להילבש על ידך ולהפוך אותך לבעלת טעם ייחודי?
  • רכישה ממעצבים עצמאיים – תמכו באופנה מקומית, איטית, המאפשרת לנו לדעת באילו תנאים ייצרו את הבגדים, ומי האימא והאבא של הבגדים אותם אתם לובשים.
  • מלתחת קפסולה – קחו חלק מסוים מארון הבגדים שלכם בכל פעם, וצרו אתו קומבינציות שונות.
  • השקיעו במיחדוש – גם אם אתם לא יודעים לתפור ולא מבינים איך אפשר לקחת שתי חולצות ולהפוך אותן לחצאית אחת, יש לכם אפשרות לקנות ממעצבים שכן יודעים איך לעשות את זה. השקיעו במיחדוש ובכל דרך שבה ניתן לנצל את המשאבים הקיימים במקום לדרוש חדשים.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן לא

בנוסף

רוצים לקבל עדכונים על טיפוח ויופי למייל?

הצטרפו לניוזלטר שלנו ואל תפספסו את מה
שמעניין אתכם באמת

בלחיצה על כפתור החץ הינך מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי

עוד באותו נושא

בריאות מוצרי הוולנס הנבחרים לספטמבר 2021: והפעם, קשית וחֶבֶל

בכל חודש אנו בוררים מבין אין־ספור מוצרים ובוחרים עבורכם את המומלצים, החדשניים, היעילים...

אייל פלד

לנפש אלה לא המוצרים שזולים, אלא החיים שלנו: ראיון מיוחד בנושא צרכנות עם עמית נויפלד

למה המושג "רמת חיים" הוא שקר שמכרו לנו, מאיזו סיבה כדאי לנו לבקר...

ראיון עם:

עמית נויפלד

עורך אתר Slow

טיפוח ויופי כך תיצרי לוקים שונים – מפריט אחד בלבד

הארון שלך מפוצץ בגדים ובכל זאת את לא מוצאת מה ללבוש? בדיוק בשביל...

הילה עושרי

סטייליסטית אישית וממקסמת ארונות

בריאות מוצרי הוולנס הנבחרים לאוגוסט 2021: והפעם, מחבת פלא ומסנן מים למקלחת

בכל חודש אנו בוררים מבין אין־ספור מוצרים ובוחרים עבורכם את המומלצים, החדשניים, היעילים...

אייל פלד

בריאות עו"ד עמית ברכה: חוק האקלים כמאבק על החיים עצמם

חשבת שהמזגן יכול להציל אותך ממשבר האקלים? טעית בגדול. על השלכותיו הרות הגורל...

ראיון עם:

עו"ד עמית ברכה

מנכ"ל אדם טבע ודין

מזון בריא אם נרצה או לא: בעוד 30 שנה כולנו נהיה טבעונים

וזו לא הבשורה המבוססת היחידה לגבי השינויים התזונתיים שלנו עד 2050. עוד...

רויטל ונונו

עורכת ראשית

בריאות קחו נשימה: אלה הצמחים שיעזרו לכם לנקות את האוויר בבית

אתם יכולים לחיות בבית בלי צמחים אבל פשוט אסור לכם. עם גינה,...

מפל ישי

מזון בריא אוכל בריא: רשימת הקניות האולטימטיבית לסופרמרקט

אנחנו יודעים מה אתם צריכים: רשימה ברורה ומלאה של מיטב המוצרים הבריאים שכדאי...

סימי שאואר

לנפש תנועת ההאטה: מנותקים, בטלנים ושמחים

למכור את האוטו, לצמצם נוכחות ברשתות החברתיות ולא להישאר שעות נוספות בעבודה. עמית...

ראיון עם:

עמית נויפלד

עורך אתר Slow