לראות את הקשת בענן | צילום: shutterstock
בשפה הסינית, המורכבת מסימנים, למילה משבר יש שני סימנים המצורפים יחד: האחד – מסמל סכנה, קושי או בעיה והשני – הזדמנות. ההזדמנות שבקושי ובהתגברות עליו.
אנו נוטים לחוות קושי כדבר שלילי אך הוא לא חייב להיות כזה ובטח שלא תוצאותיו – ותעיד על כך כל אם שעברה צירי לידה שהובילו להבאת חיים חדשים לעולם.
למרות שפעמים רבות אנחנו לא מכירים בכך בעת משבר, אנשים רבים הרי מדווחים על כך שדווקא האתגרים הקשים ביותר שלהם הם אלו שהעניקו להם נקודת מבט חדשה על החיים וגרמו להם לצמוח ולהעצים. השאלה היא איך לוקחים את כל הכאב הזה למקום חיובי.
הפסיכולוגיה החיובית לשירותך
פרופ' מרטין סליגמן, ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית, קרא לרעיון: "חקר התפקוד האנושי המקסימלי".
פסיכולוגיה חיובית עוסקת במה שהופך את החיים לשווים וראויים לחיותם, ובשתי מילים: חקר האושר. השיטה מציעה זווית התבוננות על החיים דרך הצלחה, שמחה ורווחה נפשית, אך עם זאת איננה מכחישה את הסבל והכאב שבהם – מתוך הבנה שכדי להכיר את הרגשות השמחים והחיוביים יש להכיר גם את הרגשות הקשים.
פרופ' סליגמן, שהביע ביקורת כנגד הגישה הפסיכולוגית הקלאסית שעוסקת ב"תיקון השלילי", טען כי במקום לחפש את הסיבות לחולי ולקושי יש להתמקד במה שדרוש כדי להיות בריא וכתוצאה מכך גם להיות מאושר. "יש להסתכל קדימה לצמיחה ולהתפתחות ולא אחורה אל החולי וגורמיו", הסביר.
מהי שטיפת מוח חיובית?
אמיל קואה היה רוקח צרפתי שחי בסוף המאה ה-19. לאחר שהבחין כי מטופלים שקיבלו כדורי סוכר במקום תרופות סטנדרטיות, דיווחו על הטבה במצבם, גילה את הטיפול באמצעות "אוטוסוגסטיה" (שכנוע עצמי או השראה עצמית).
אוטוסוגסטיה מבוססת על שימוש בכוח המחשבה להשפעה על התת מודע. לדברי קואה, התת מודע אינו נח לרגע "וכשם שהדרך להתגבר על קור היא העלאת חום, כך הדרך להתגבר על מחשבה שלילית היא החלפתה במחשבה חיובית", טען.
כתוצאה מאותו שכנוע עצמי ע"י מחשבה חיובית ומחזקת נוצר אפקט הפלצבו – תגובה גופנית ונפשית חיובית בעקבות מסר או גירוי חיובי, תופעה שמוכרת מעולם תרופות הדמה.
לפלצבו, אגב, קיים אפקט הפוך הנקרא נוצבו, שרבים מכירים מחייהם. סיטואציה בה האדם חושב שתהליך או טיפול מסוים מזיק לו (גם אם קיבל טיפול דמה) וכתוצאה מכך חש ברע מבחינה גופנית ונפשית.
מה בין אין־אונות לחשיבה חיובית?
דוגמה מאלפת לחשיבות הדיבור הפנימי של האדם עם עצמו והשפעתו, הוא מחקר רפואי שנעשה במקביל בצרפת ובארה"ב, בקרב קבוצת חולים שקיבלו תרופה לבעיית פרוסטטה.
בעלון התרופה בצרפתית היה כתוב שאחת מתופעות הלוואי של התרופה היא אין־אונות – ואכן שליש מהמטופלים דיווחו שפיתחו אימפוטנציה מאז שהחלו לקחת אותה. כשתרגמו את עלון התרופה לאנגלית הושמטה בטעות השורה על תופעת הלוואי הזו, ולמרבה הפלא איש מהמשתתפים האמריקאים לא התלונן על אימפוטנציה.
הכרה ותודה
הכרת תודה נחשבת לאחת הדרכים העוצמתיות לחיזוק החיוביות. אם מפרקים זאת למילים, הכרה פירושה התבוננות במתרחש כאן ועכשיו – כלומר להיות בהווה ולחוות אותו. ותודה היא ההיפך מדרישה ויוצרת תחושה של "יש לי" במקום תחושה של "אין לי".
המורה הרוחנית ימימה ז"ל, טבעה את הביטוי: "הכרת היש לזמנו". כלומר, הרחבת מודעות גומלת לנוכח, להווה. תרגול הכרת תודה אמור להסב את הדגש למתנות שקיבלנו בחיים, ואלו כוללות את החוויות הקשות שעיצבו אותנו כבני אדם ואנשים שפגעו בנו ולימדו אותנו שיעור חשוב על עצמנו.
מדוע ניתן לקרוא את המילה "נתן" משני הכיוונים?
השפה העברית היא שפה חכמה ומעוררת מחשבה. דוגמה לכך היא המילה "נתן", שניתן לקרוא אותה מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה – באותו אופן.
מילה זו מציגה בפנינו תובנה חשובה: כשנותנים מקבלים וכשיודעים לקבל – גם נותנים לאחר.
מחקרים שונים מראים שאנשים שמתנדבים למען הזולת הם נוטים להיות מאושרים ובריאים יותר ולהאריך ימים יותר מאלו שאינם עוסקים בזאת.
התרכזות בנתינה, גם ודווקא בשעת קושי אישי, עשויה להיות דרך מועילה להתגברות על חוויה או תקופה שלילית.
בתוך כל זה, אל לנו לשכוח גם את הנתינה של האדם לעצמו דרך אימוץ פעילויות מהנות הממלאות את הנפש ומעניקות הסחת דעת. שימוש בטכניקות הרפיה להרגעה ולאיזון עצמי, מיקוד קשיבות לכאן ולעכשיו וקבלת המציאות ללא שיפוט.