תנועת ההאטה: מנותקים, בטלנים ושמחים

עמית נויפלד

אם גם אתם מוצאים את עצמכם ממהרים ממקום למקום, מתנהלים עם רשימה ארוכה של מטלות במטרה לסמן עליהן וי, מרגישים שאין לכם זמן לנשום (בצורה הכי מילולית שיש) ושולחים את היד אל הטלפון הנייד ברגע שאתם מתעוררים בבוקר (וגם כשאתם מתעוררים באמצע הלילה, אם לומר את האמת), יכול להיות שאתם צריכים להאט קצת.

נכון, בחברה שמקדשת מהירות, איטיות נשמעת לפעמים כמו פגם, חיסרון וסימן לאובדן רלוונטיות. אבל, בהתחשב בזה שיותר ויותר מאיתנו חווים חוסר מיקוד והעדר יכולת להניח לגירויים, ולו לדקה אחת בלבד, אין ספק שמשהו כאן שגוי.

עמית נויפלד, מייסד ועורך אתר "תנועת ההאטה" ומחבר הספר "היסטוריה של מהירות", טוען שהאטה היא לא פחות מהדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות לעצמנו.

סוכרת וכאבים כרוניים כתוצאה מאורח חיים מהיר

תנועת ההאטה, כפי שעולה משמה, היא תנועה המבקשת להביא להאטה בקצב החיים המערבי המהיר. ראשיתה בתנועת המזון האיטי (Slow Food) שקמה ברומא ב-1986, בעקבות הפגנות של שפים נגד פתיחתו של סניף מקדונלד'ס בעיר.

מהתנועה הזאת הלכה והתפתחה תנועת ההאטה כמעט לכל תחום בחיים – עבודה, משפחה, צרכנות, תיירות, עיצוב ועוד, כשהשאיפה המשותפת היא ליהנות מהמשאב הכי יקר שלנו – הזמן, ולהקדיש אותו לדברים החשובים באמת.

"בעשורים האחרונים אנחנו עדים לתופעות חדשות, שבעבר לא היו קיימות, ושניתן לשייך ישירות לאורח החיים המודרני והמהיר", מסביר נויפלד ומפרט: "עלייה בשכיחות מחלות נשימה (הנגרמות כתוצאה מזיהום אוויר בערים הגדולות), עלייה בשיעור חולי הסוכרת, גם בקרב ילדים (הכוונה לסוכרת מסוג 2 שקשורה ישירות בצריכת מזון מעובד שמכיל כמויות גדולות של סוכר), והופעה של מחלות לחץ וכאבים כרוניים (שארגון הבריאות העולמי הגדיר כמגיפה של המאה ה-21, וקושר אותם ישירות לשעות הארוכות שאנחנו מבלים בעבודה).

"בשנת 2015, הפעם האחרונה שבדקתי, מתו ברחבי העולם לא פחות מ-33,000,000 בני אדם כתוצאה ממחלות כרוניות, שאת מרביתן היה ניתן למנוע באמצעות שמירה על אורח חיים מאוזן ושינוי תזונתי".

יותר כמות ופחות איכות

נויפלד טוען כי אנחנו לא יכולים להמשיך ולהסתמך על המדע והרפואה שיחזיקו אותנו בחיים. "תוחלת החיים אולי תמשיך לעלות, אבל האיכות שלהם תרד. מספר חוקרים ברחבי העולם אפילו טוענים שהדור של הילדים שנולדים היום יהיה הראשון שיחיה פחות שנים מהוריו (טענה שמופיעה בספרו של מייקל פולן 'דילמת השפע'".

לדברי נויפלד, גם בהיבט הנפשי המצב דומה ואנו חשים מנותקים מתמיד. "יותר אנשים מדווחים על צריכה של נוגדי חרדה ודיכאון. אנחנו חיים בלחץ מתמיד, ולמרות שנראה שאנחנו "מחוברים" יותר מתמיד, הרי שהתפוררות מושג הקהילה, שבעבר סיפקה תמיכה וסעד לחבריה, הותירה אותנו בודדים יותר מתמיד.

תפיסת האינדיבידואליזם הקיצונית, שצברה אהדה ברחבי העולם המערבי, פועלת כחרב פיפיות – אנחנו מעלים על נס הישגיות של בודדים, מבלי לתת את הדעת על המחיר שהם, ואנחנו, משלמים.

איך האטה משפיעה על הבריאות שלנו בפועל?

"כל דבר שאנחנו בוחרים לעשות בהתאם לערכי תנועת ההאטה, יכול לסייע בשיפור הבריאות, אבל, וזה 'אבל' חשוב, שיפור הבריאות הוא תופעת לוואי של הבחירה שלנו להיות יותר מאושרים.

"כשתנועת ההאטה הגיחה לעולם, בשנת 1986, זה היה תחת הכותרת "מזון איטי". שפים ואנשי קולינריה מאיטליה החליטו להקים תנועה שתהווה אנטי תזה לתעשיית המזון המהיר. היום, בשנת 2021, כולנו כבר יודעים מה ההשלכות הבריאותיות של צריכת מזון מהיר, אבל, בשנת 1986 מעט מאוד אנשים דיברו על זה.

"אם לומר בכנות, גם השפים האיטלקים פחות עסקו בנושא הבריאות. מה שעניין אותם היה רעיון 'הטעם', והעובדה שתעשיית המזון המהיר עוסקת בהכחדה שלו.

תעשיית המזון המהיר חותרת לצמצום והאחדה; צמצום – מאחר ומבחינת גידול ועיבוד, נוח יותר לעבוד עם כמה שפחות פרודוקטים. והאחדה – מאחר והיא מבינה שהצרכן מחפש את הביטחון של הטעם שאינו משתנה ותמיד חוזר על עצמו, לא משנה היכן הוא צורך את המוצר ברחבי העולם.

עניין של טעם

אנשי תנועת המזון האיטי יצאו למעשה "להציל טעמים", לדברי נויפלד. הם הקימו פרויקטים חובקי עולם שכל מטרתם הייתה לתמוך במגדלים עצמאיים ומשקים פרטיים, הקימו שווקי איכרים, יצרו את בנק זרעי המורשת ועוד.

הם גם ביקשו להגדיר מהו "מזון טעים". וכדי לעשות זאת הם יצרו שורה של קריטריונים: מזון טרי, עונתי, מקומי, מסורתי, נקי (מכימיקלים ורעלים) שלא עבר התעללות (בתעשיית הבשר).

"לטענתם", אומר נויפלד, "מי שיאכל מזון לפי עקרונות אלה בהכרח יאכל מזון טעים יותר. מה שמוביל אותנו לעניין הבריאות. מי שבוחר לוותר במודע על צריכה של מזון מהיר ומעובד, ועובר לבשל לעצמו את רוב הארוחות שלו ממזון טרי, לא רק ייהנה ממזון טוב יותר, אלא גם ישפר את הבריאות הכללית שלו".

הרעיון שהבריאות שלנו תשתפר כתוצאה מהאטה, וכתופעת לוואי שלה, חוזר בכל היבט של התנועה. לא רק בנושא התזונה. "אם נדע להשתחרר מהתחושה שאנחנו מצויים במרוץ בלתי פוסק להספיק כמה שיותר ונצליח לסגל לעצמנו חיים יותר רגועים, אנחנו נחוש יותר טוב פיזית.

"אם נלמד ליצור קשרים חברתיים וקהילתיים חזקים, נוכל להתמודד ביתר קלות גם עם חסכים נפשיים או למנוע אותם כליל", מחדד נויפלד.

הרעיונות של תנועת ההאטה מאוד יפים, אבל האם הם באמת ישימים עבור הישראלי הממוצע שלרוב מג'נגל בין עבודה במשרה מלאה לבין גידול ילדים וחיים תחת מתח גבוה?

"תנועת ההאטה מבקשת מאיתנו לבחון מהם הדברים שבאמת חשובים לנו בחיים, ולפעול בצורה שתאפשר לנו להקדיש להם יותר אנרגיה. אני פוגש הרבה אנשים שמתלוננים ש'אין להם זמן'. בדרך כלל הם מחוברים לשלוש רשתות חברתיות ומבלים בהן כשעתיים כל יום, ובנוסף מנויים למספר ערוצי תוכן ועוד שעתיים-שלוש נרמסות מול הטלוויזיה בסלון.

אני עצמי חייתי כך שנים ארוכות. הייתי חוזר מהעבודה בערב, מחמם או מזמין משהו לאכול, מתיישב מול הטלוויזיה ומהר מאוד מגלה ששלוש שעות חלפו בעודי בוהה בערוצי הסרטים של 'הוט'. ברגע שהחלטתי להוריד את המכשיר לרחוב, לפני כמעט שני עשורים, הרווחתי באחת אלפי שעות חיים. במילים אחרות, יש לנו זמן, אנחנו פשוט עושים בו שימוש לא נאות.

"מעבר לכך, תנועת ההאטה לא קוראת לאנשים להפסיק לעבוד, גם לא לרדת לחצי משרה. העבודה היא נדבך חשוב בחיינו, אבל מדובר רק בנדבך אחד של חיים, שמורכבים גם מפנאי, משפחה, חברים, תחביבים קהילה ועוד. תנועת ההאטה קוראת לנו להרהר ולערער על מוסכמות תרבותיות הנוגעות לעולם העבודה: למשל, שלקריירה יש חשיבות עליונה בהגדרה העצמית שלנו, ולפיכך עלינו להקריב עבורה את מירב שעות חיינו, או שצריכה היא אמצעי מקובל להחצנה של הצלחה.

"המהירות לא טבעית לנו, והיא דורשת קורבנות כבדים, פיזיים ונפשיים. אך רק כדי לסבר את האוזן, אני לעולם לא אבוא לאדם מאושר, קרייריסט מצליח שחי במסלול המהיר, ואטען בפניו שהוא בעצם סובל, ושרק תודעה כוזבת גורמת לו להמשיך לרוץ. יש מספיק אנשים שיודעים בתוך תוכם שהאופן שבו הם חיים הוא מוטעה. שהוא לא גורם להם אושר אמיתי ובר קיימא. בדיוק עבור האנשים האלה תנועת ההאטה קיימת בעולם".

עבדים היינו או עודנו?

הבעיה הגדולה ביותר בתחום המקצועי שלנו, על פי נויפלד, הוא הנטייה שלנו לזלוג אל מחוץ לשעות העבודה. בין אם בגלל זמינות היתר שמתאפשרת לנו הודות למכשירים הניידים, ובין אם בגלל שאנחנו "סוחבים" איתנו במחשבה אירועים כאלה ואחרים שהתרחשו בזמן העבודה, וממשיכים להטריד אותנו לאורך כל היום והלילה.

לעניין זה, תנועת ההאטה מציעה פתרונות כמו אימוץ שיטת ניהול עבודה וזמן העונה לשם "Getting Things Done", שאמורה להבטיח שלא יוותרו לנו קצוות פתוחים בסוף היום ועשויה להפוך אותנו לעובדים טובים ויעילים יותר.

"אמרתי שתנועת ההאטה מפנה אותנו לבחון מה הדברים שבאמת חשובים לנו בחיים, ואני מתקשה לחשוב על משהו יותר משמעותי בחיים של הורה מאשר ילדיו. בתוך תוכם הורים יודעים שבעוד 20 שנים הם לא יזכרו את הלקוחות עבורם הם נשארו במשרד עד מאוחר, אבל הם כן יידעו שהם פספסו חלק חשוב מתהליך הגדילה של ילדיהם, פשוט כי הם חזרו הביתה מאוחר מידי.

"תנועת ההאטה מבקשת מאיתנו לוותר על כמה דברים, בדרך כלל אלו הרגלים שלא גורמים לנו אושר, רק כדי שנוכל לקבל הרבה יותר במקומם. אין הקרבה אמיתית בתהליך.

אנחנו יכולים להיות עובדים טובים ויעילים יותר, אנחנו יכולים לבשל לעצמנו את האוכל ולהקדיש חצי שעה עד שעה מדי ערב לעניין, מבלי להכין ארוחות שף. אנחנו יכולים להיות הורים יותר קשובים ונוכחים. אנחנו רק צריכים לקבל החלטה ולהפסיק להיאחז בתירוצים.

התכלית שבחוסר התכלית

אורח החיים המודרני גורם לנו פעמים רבות לבחור בפתרון המהיר; כשאנחנו חולים – אנחנו לוקחים משכך כאבים או מוריד חום וממשיכים לעבוד. כשאנחנו חווים משבר רגשי או חרדה אנו נוטלים נוגדי דיכאון ומקווים שהגורם החיצוני יפתור לנו את מרבית הבעיות.

נויפלד טוען כי פנאי שאינו מתודלק בצורך בלתי פוסק בעשייה הוא פנאי שמאפשר לנו לטפל בעצמנו יותר טוב; לבשל. לצאת להליכות ארוכות וחסרות תכלית. לנשום עמוק גם בלי שרופא מבקש זאת. להתחבק עם אדם קרוב (חיבוק ידוע כמפחית לחצים טבעי) ועוד.

"החשיבות היא בהחלטה לקחת אחריות על האושר שלנו. להגדיר לעצמנו מה הם הצרכים האמיתיים שלנו בחיים. כשנבחר להיות יותר מאושרים, נהפוך גם לאנשים יותר בריאים", אומר נויפלד.

האטה ברפואה

נויפלד מסביר כי הרעיונות העתיקים של הרפואה המשלימה והרפואה המונעת, חלחלו לערכי תנועת ההאטה.

המערכת הרפואית, טובה ככל שתהיה מבחינה טכנית, עברה אף היא תהליך של האצה – חולה שנכנס למערכת מטופל כמו בסרט נע במפעל, מבלי לתת את הדעת על השוני שבין אדם לאדם ועל הקשר המובהק שבין הבריאות הנפשית שלו למצבו הגופני.

"הפריחה הנוכחית של הרפואה המשלימה היא תגובה ישירה לתופעה זאת, וגם להצטברות של מחלות כרוניות שהרפואה המודרנית לא מצליחה להביא להם מזור.

"יותר ויותר אנשים מבינים שלא כל כאב אפשר לפתור באמצעות כדור, ושלעיתים מחלות הן הדרך של הגוף לאותת לנו שאנחנו צריכים להוביל לשינוי מהותי באורח החיים. היתרון של הרפואה המשלימה הוא שתמיד יש לה זמן. זמן לבחון, לחקור לעומק ולנסות להבין את שורשי המכאוב.

"חשוב לציין שאני לא רואה בה תחליף לרפואה הקונבנציונלית, אלא אמצעי משלים לטיפול במכאובים, שבחלק מהמקרים מתגלה כאפקטיבי יותר מזה של תרופות וכדורים".

מה ניתן ליישם מתוך תנועת ההאטה לשיפור הבריאות הפיזית והנפשית באופן מידי?

"תנועת ההאטה איננה מבטיחה אריכות ימים. היא רק מבטיחה שנהיה אנשים קצת יותר נעימים ושמחים. אני מציע לזנוח עד כמה שאפשר את המכונית, ולעבור להתנייד ברגל ובאמצעות אופניים. מעבר לעובדה שזאת דרך טובה להיאבק בסגנון החיים היושבני, זה גם מתכון בטוח להפחתת לחצים. גם תחבורה ציבורית היא אופציה טובה. אני תמיד אעדיף לשבת ברכבת ולקרוא ספר מאשר להיות תקוע בפקקים אינסופיים.

"טיפ נוסף הא לצמצם נוכחות ברשתות חברתיות ולהימנע כליל מוויכוחים בטוויטר ובפייסבוק. האנרגיות שאנשים מוציאים בלנסות לשכנע אחרים או סתם בלהתעצבן, מפתיעות אותי כל פעם מחדש. זה לא סתם 'לא בריא', זה פשוט בזבוז מוחלט של זמן חיים שהיה יכול להיות מוקדש למשהו הרבה יותר חשוב, כמו למשל נמנומים.

"גם את הטלוויזיה רצוי לסלק מהבית, או לפחות להרחיק ממרכז הסלון ולנתק מהכבלים. זה יעזור לנו להיות פחות מטומטמים.

טיפ אחרון הוא פשוט להתבטל. וזה לא פשוט. אנחנו חיים בתרבות שהטמיעה בנו את המחשבה שהאדם הוא פרויקט שיש להשביח בכל רגע נתון. ללמוד, להתאמן, לקרוא, להאזין לפודקאסטים, להחכים – אסור לבזבז זמן בלא לעשות כלום. אבל הכלום הזה חשוב מאוד לבריאות שלנו, הן הפיזית והן הנפשית.

"אנחנו צריכים להחזיר לציבור הרחב את הלגיטימציה להתבטל, לבהות, להתעצל ולנמנם באמצע היום. אם נסתכל על הטבע, רוב בעלי החיים מבלים חלק ניכר מהיום ברביצה חסרת מעשה. גם אנחנו בעלי חיים, נרצה או לא נרצה".