ההסבר הכי פשוט שתשמעו על חיסונים

חיסונים: מצילי החיים הגדולים בתולדות האנושות | צילום: shutterstock

מהרגע בו הקורונה נכנסה לחיינו והותירה את העולם חשוף והמום, אנשים קיוו וציפו לפיתוח החיסון לווירוס. כעת שהוא כבר נוכח בחיינו, עדיין נותרו שאלות רבות לגבי יעילותו לאורך זמן ועמידותו מול זנים חדשים של הנגיף.

אבל, יחד עם הספקות שנותרו לבירור, קשה שלא להתפעל מכוחם של החיסונים בקירוב הפתרון לבעיה וחזרה לשגרת חיינו טרום הקורונה. כדי לחגוג את הפלא הרפואי הזה וגם כדי לתהות על קנקנו, אולי כדאי להבין מה זה בעצם חיסון, ולא רק לנגיף קוביד 19.

חיסונים – מתחילים מהבסיס

מחלות הן האויב האמיתי של האדם. הן הורגות אנשים יותר ממלחמות, תאונות דרכים או אסונות. מחלות מתחילות מחיידק או נגיף קטנטן שנכנסים אל תוך הגוף שלנו בבודדים, שם הם כבר מתרבים למספרים מפלצתיים. הגורמים המזהמים משתלטים על תאי הגוף ובעצם הופכים את האדם לאכסניה עבור צרכיהם.

הגוף מנסה להשיב מלחמה באמצעות מערכת החיסון, אך לעיתים היא פשוט לא חזקה מספיק.

איך מערכת החיסון עובדת?

החיידק או הנגיף שנכנסים פנימה הם זרים למערכות הגוף. מערכת החיסון מיומנת ומאומנת לזהות את חלקי גוף האדם כחלק ממנה, אך כל דבר שלא שייך נחשב אוטומטית לאויב והגוף מנסה להילחם בו.

התאים העיקריים שנלחמים בזיהומים הם תאי B מהם מיוצרים הנוגדנים, תאי T שמבצעים הרג באופן אקטיבי של גורמים זרים, והמקרופאגים שאחראיים על הבליעה והפירוק של החיידקים והנגיפים שנכנסים פנימה.

ומה עושים הנוגדנים?

ברגע שהגוף מזהה גורם זר, כמו חיידק או נגיף, הוא מתחיל לייצר כנגדו נוגדנים. אלו בתורם נצמדים אל הפולשים ומאפשרים למקרופאגים לבלוע אותם בקלות יותר או אפילו משחררים חומרים רעילים הגורמים למותם.

בפעם הראשונה שהגוף רואה נגיף, הוא צריך ללמוד אותו כדי לייצר מולו את הנוגדן המושלם. בפעם השנייה שאותו נגיף מגיע, כבר מצויים בגוף תאי זיכרון שמזהים את הפולש וכך הנוגדנים מיוצרים במהירות והמחלה נבלמת, לעיתים אפילו עוד לפני שהיא מתחילה.

לכן, בזיהוי ראשון המחלה יכולה להימשך אפילו כמה שבועות, לעומת הזיהוי השני בו הגוף כבר מכיר את הבעיה והפתרון אליה נמצא בהישג יד.

מה זה בעצם חיסון?

במקום לחכות שהמחלה תגיע ותתקוף את הגוף בכל הכוח, ללא נוגדנים קודמים לסיוע, פיתחו המדענים שיטות להכניס אל הגוף חיידקים או נגיפים אשר היכולת שלהם להזיק ניטלת מהם.

במצב כזה, הגוף מזהה את הבעיה ומייצר מולה נוגדנים, אך המחלה עצמה לא מתרחשת (למרות שיכולות לקרות תופעות לוואי אחרות). כך, היה ואכן הזיהום יגיע, קיימים כבר נוגדנים הנלחמים ומקצרים את משך המחלה או מונעים אותה לגמרי.

סוגי חיסונים אפשריים

חיסון חי מוחלש

זהו חיסון בו מוחדר אל הגוף נגיף או חיידק, אך הוא חלש מאוד. כל האמצעים המסוכנים שלו ניטלים ממנו, ומה שנותר זה בעצם מזהם נטול כוח, מולו נלחם הגוף יחסית בקלות, מייצר לו נוגדנים מתאימים ומפנה אותו מהגוף.

כך למעשה, הגוף הופך להיות ערוך לזיהום האמיתי שעלול להגיע בשלב אחר. מאחר ובמקרה זה מדובר על נגיף או חיידק חיים, עדיין קיים פוטנציאל לתופעות לוואי אצל אדם עם מערכת חיסון בריאה או אפילו פוטנציאל לנזק אמיתי אצל אדם עם מערכת חיסון שאינה מתפקדת. חיסונים ממשפחה זו הם לדוגמה חיסוני החצבת, האדמת, אבעבועות הרוח והחזרת.

חיסונים אלו לא יכולים להינתן לאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת כמו מטופלים שעוברים כימותרפיה, הקרנות או חולי HIV.

חיסון מומת

בסוג חיסון זה מוכנס אל הגוף חיידק או נגיף שהומת במעבדה – כך שבעצם מוחדרת רק הקליפה שלו, על פניו, ללא אפשרות לעשות נזקים ממשיים. הסיכוי לתופעות לוואי נמוך יותר, אך לעיתים יש גם צורך ביותר ממנה אחת כדי לייצר זיכרון חיסוני ארוך ומשמעותי. החיסון לפוליו והחיסון לשפעת הניתן בזריקה, שייכים למשפחה של חיסונים אלו.

חיסון המכיל חלקיקי מזהמים

כדי להוריד עוד יותר את הסיכון לתופעות לוואי, מנסים מדענים לייצר חיסונים אשר אינם מכילים את כל הנגיף או החיידק, כמו בחיסונים המוחלשים או המומתים, אלא רק חלקים ממנו – כך שהפוטנציאל לנזק יורד אפילו יותר.

ניתן למנות במשפחה זו את החיסון נגד מחלת השעלת, המכיל רק חלק מהחיידק הגורם אותה; חיסונים נגד טטנוס ודיפתריה המכילים רק את הטוקסינים של החיידקים; או את החיסונים נגד מנינגוקוק ופנאומוקוק הכוללים רק את שכבת הסוכרים המקיפה את החיידקים. במקרים אלו, הגוף מזהה עדיין את הגורמים הזרים ומייצר מולם נוגדנים, אפילו שמדובר רק על חלקיקים מהם.

חיסונים המכילים מידע גנטי

חלק מהחיסונים המיוצרים נגד קורונה, פותחו בשיטה חדשנית המכילה חלק מהמידע הגנטי של נגיף הקורונה ואחראי לייצור חלק מהחלבונים הדרושים לנגיף לשם התפתחותו.

המידע הגנטי הזה מוחדר אל תאי הגוף, אשר חלקם מתחילים לייצר בעצמם את החלבון של נגיף הקורונה. בתגובה, מפתח הגוף נוגדנים אל החלבון וכך מונע מהקורונה להתפתח ובעצם מחסן את הגוף כנגדה. סוג זה של חיסונים צריך עדיין להיבחן לאורך זמן, אם כי מסתמן שזו תהיה השיטה המועדפת לחיסון כנגד הקורונה גם בעתיד.

מהי חסינות העדר?

זהו מושג שחוזר על עצמו פעמים רבות כאשר מדברים על חיסונים. הטענה היא שאם רוב האנשים יהיו מחוסנים, הם יוכלו להגן על קבוצת האוכלוסייה הקטנה שאינה מחוסנת היות ויהיו לה פחות מקורות חשיפה.

אנשים שלא יכולים לקבל חיסון הם לדוגמה חולי סרטן, מדוכאי מערכת החיסון או לעיתים ילדים שצעירים מדי מכדי לקבל חלק מהחיסונים.

חשוב להבין כי לכל מחלה נדרש אחוז שונה של אוכלוסייה מחוסנת כדי לייצר חסינות עדר, וכי חסינות שנוצרת כתוצאה מהידבקות בנגיף היא שנויה במחלוקת. יחד עם זאת, יש להדגיש שחסינות עדר יכולה להיווצר גם בזכות התחסנות של מרבית האוכלוסייה, כפי שקורה בימים אלה בישראל ובעולם, ללא הצורך להסתכן בהיחשפות לווירוס.