הכל מאה אחוז? כיצד תוכל לזהות האם אתה פרפקציוניסט

הוא יכול להביא אותנו להישגים חסרי תקדים, אבל בה בעת גם למרר את חיינו - מהו הפרפקציוניזם, ממה הוא נובע וכיצד נוכל להתמודד איתו

3 דק׳

מושלם עד הפרט האחרון | צילום: shutterstock

מושלם עד הפרט האחרון | צילום: shutterstock

שתף:

מושלם עד הפרט האחרון | צילום: shutterstock

כאשר אנו נשאלים לתכונותינו השליליות (בעיקר בראיון עבודה), רבים מאתנו עונים: "אני פרפקציוניסט". ייתכן שאנו עושים זאת משום שאנו מאמינים שתשובה זו, היא מוצא טוב לשאלה המכשילה, שתאפשר לנו להחמיא לעצמנו גם כאשר אנו מתבקשים להציג עצמנו באור שלילי.

 

אחרי הכול, איזה מעסיק לא ירצה עובד שחותר לשלמות? אבל האמת היא, שהפרפקציוניזם הוא מתעתע, משום שלצד הצדדים החיוביים שלו, לרובנו הפרפקציוניזם עשוי להסב סבל רב ואף לפגוע בתפקוד.

 

 

 

 

מהו בכלל פרפקציוניזם?

"פרפקציוניזם מוגדר כדפוס שמתאר את האדם באספקטים שונים כמו התנהגות או אמונות. ברמה הכללית ניתן להגדיר פרפקציוניזם כשאיפה לעשות את הטוב ביותר בכל דבר שעוסקים בו, ולהימנע מלטעות או להיכשל", מסביר עומרי שדה, פסיכולוג קליני.

 

 

עומרי שדה
עומרי שדה | צילום: נטלי שור

"יש לראות בפרפקציוניזם כספקטרום, כשמצד אחד יש אנשים שהנטייה הזו משפיעה עליהם בצורה חיובית ועוזרת להם להתמיד, לגייס מוטיבציה ולשאוף גבוה, ומצד שני יש אחרים שלפרפקציוניזם יש השפעה שלילית עליהם.

 

האחרון מכונה פרפקציוניזם "לא אדפטיבי" (לא מסתגל), שפוגע בתפקודם, ובניגוד לדעה הרווחת על פרפקציוניזם – דווקא מונע מהם לפעול או לכוון למטרות".

 

שדה מבהיר, ש"גם בפן השלילי שלו, פרפקציוניזם הוא לא הפרעה נפשית ולא ניתן כאבחנה רפואית. עם זאת, הוא כן מקושר להפרעות נפשיות כמו חרדה ודיכאון".

 

 

פרפקציוניזם: יתרון או חיסרון?

"בקצה אחד של הספקטרום, יש אנשים עם נטיות פרפקציוניסטיות שתואמות את היכולות שלהם.

 

כלומר אנשים מאוד מוכשרים עם נטיות גבוהות לפרפקציוניזם, או אנשים מוכשרים קצת פחות, עם נטיות קלות או גמישות יותר של פרפקציוניזם. במצב כזה של הלימה בין היכולת לנטיות, האדם ירגיש פחות את ההיבטים השליליים של הפרפקציוניזם, בגלל שהוא יותר יצליח יותר ויכשל פחות.

 

בצד השני של הספקטרום יש אנשים שאין התאמה בין מידת הפרפקציוניזם שלהם (השאיפה לשלמות) ליכולתם, וכתוצאה מכך הם יחוו כישלונות רבים ביחס לציפיות שלהם.

 

מצב כזה יגרום להם להתאמץ יתר על המידה ועשוי לגבות מחיר אישי גבוה, או לחילופין להימנע מעיסוקים שלא בטוח יצליחו בהם.

 

ניתן לומר שהגבול בין פרפקציוניזם "טוב" ל-"רע" עובר בנקודה שבה הדרישות של האדם מעצמו, עולות על היכולות שלו.

 

צריך להבין שיש הרבה אנשים, סופר מוכשרים, שעדיין מצפים מעצמם ליותר ממה שהם מסוגלים וחווים את ההיבטים השליליים של פרפקציוניזם. השף אסף גרניט למשל, מעיד על עצמו שהוא סובל מפרפקציוניזם ומדבר רבות על ההשפעות השליליות של זה".

 

שף פרפקציוניסט
לא מתפשר גם על הנראות | צילום: shutterstock

 

על אילו השפעות שליליות אנו מדברים?

  1. לחץ כרוני – הדחיפה המתמדת להיות הכי טוב משאירה את הגוף והנפש במצב של עוררות ומתח גבוה.
  2. הימנעות ודחיינות – לא לעשות משהו הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח שלא ניכשל בו. "אני רואה הרבה סטודנטים שלא ניגשים למבחנים, או לא מגישים עבודות, כי הם מניחים שיקבלו ציון נמוך מהציפיות שלהם", אומר שדה.
  3. תחושה תמידית של חוסר שביעות רצון – לפרפקציוניסטים יש מעין מבקר פנימי בראש שמודד כמה הם רחוקים מהמטרה, ומזכיר להם כמה רע יהיה, אם הם לא יגיעו אליה. רמות גבוהות של פרפקציוניזם מקשות על אנשים למצוא סיפוק אמתי בחיים וליהנות מהם.
  4. הפרעות נפשיות – החרדה מכישלון (למעשה חרדת ביצוע), פעמים רבות מגיעה לרמה קלינית של הפרעת חרדה.

 

עוד ב בריאות הנפש

"באתי, זהיתי, טיפלתי": מה זה CBT ?

לכתבה המלאה

 

מה מוליד פרפקציוניזם?

בדומה לתכונות אישיותיות אחרות, גם במקרה של פרפקציוניזם התשובה אינה חד משמעית, אך מחקרים שונים בנושא מצביעים על כמה גורמים אפשריים. הנה כמה מהם:

 

  1.  פרפקציוניזם כאמצעי לקבלת אישור מאחרים או מעצמי
    פרפקציוניסטים יכולים להניח, גם אם לא באופן מודע בהכרח, שההישגים הגבוהים שלהם מבטיחים להם אישור, הערכה ואפילו אהבה מצד אחרים.
  2. פרפקציוניזם כדרך של ילדים להשיג תשומת לב מהוריהם
    הרבה פעמים אנחנו רואים פרפקציוניזם אצל אנשים שחונכו על-ידי הורים דורשניים ששמו דגש בעיקר הישגים והצלחה. מאידך, הדרך הברורה והוודאות שיש בחתירה למטרות, יכולה להרגיע ולתת תחושת ביטחון גם לילד שגדל בסביבה לא יציבה וכאוטית.
  3. פרפקציוניזם כאמצעי התמודדות עם רגשות קשים ושליליים, ובפרט עם חרדה
    העיסוק האינטנסיבי והאינסופי של מרדף אחרי מטרות מסיח ומשאיר בפועל מעט מאוד זמן ואנרגיה לעסוק במחשבות ורגשות לא נעימים.

 

 

 

 

לומד למבחן במקום לאכול? כך תדע לזהות האם אתה פרפקציוניסט

אז כבר למדנו שפרפקציוניזם אינו שחור או לבן אלא מנעד רחב, ואם כך, כיצד נוכל לדעת האם אנו פרפקציוניסטים בעצמנו? הנה כמה ממאפייניו הבולטים של הפרפקציוניסט, בעזרתם נוכל להבין:

 

  • האם אתה רודף אחר סטנדרט מוגזם ביחד לסיטואציה? 
    אם רק התחלת לעבוד במקום חדש וכבר הספקת לבדוק מה ההישגים של קודמיך בתפקיד כדי להתעלות מעליהם – ייתכן שאתה פרפקציוניסט.
  • האם אתה מודד את הערך העצמי שלך לפי יכולתך לעמוד בסטנדרטים?
    אם אתה מזדהה עם המשוואה: אני = ההישגים שלי, ואם קיבלת פחות מ- 97 במבחן ואתה רואה בעצמך כישלון חרוץ – ייתכן שאתה פרפקציוניסט.
  • האם אתה מתעקש על הביצוע המושלם גם אם זה בא על חשבון הבריאות שלך?
    אם אתה מאלה שילמדו במשך ימים ושבועות לפני מבחן, על חשבון חיי החברה, הפנאי, המשפחה, ולעיתים גם על חשבון הבריאות הפיזית והנפשית שלך, ולמרות שתרגיש את ההשלכות של זה, תבחר ללמוד בדיוק באותו האופן גם למבחן הבא – ייתכן שאתה פרפקציוניסט.

 

ארכיטקטית עובדת בשעות הקטנות של הלילה פרפקצ
מצאת החמה עד צאת הנשמה | צילום: shutterstock

 

איך נתמודד עם פרפקציוניזם?

שדה מסביר שיש כמה דרכי טיפול אפשריים:

  1. טיפול בפרפקציוניזם בגישה דינמית יכול להתמקד בעיבוד של חוויות ילדות ושל הקשר עם הורים דורשניים, כדי ליצור הפנמות חדשות שיפחיתו את הצורך של המטופל להשתמש בפרפקציוניזם.
  2. טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית יכול להתמקד בזיהוי ושינוי של דפוסי חשיבה פרפקציוניסטים. דפוסים כאלו כוללים מספר הטיות חשיבה כמו: חשיבה בשחור ולבן –"או שאני מצטיין או לוזר" וחשיבה קטסטרופלית – "אם לא אקבל את הקידום, זה יהיה אסון ומשפיל בעיניי כולם".
  3. טיפול על עיבוד מידע מוטה יכול להעלות את המודעות לאותם סימנים שליליים שמחפש הפרפקציוניסט (למשל האנשים שאינם מתעניינים במצגת שלו), ולאזן אותם עם הסימנים החיוביים.
  4. עבודה על שינוי התנהגות פרפקציוניסטית כוללת בין היתר גם: הפחתה של בדיקות חוזרות ונשנות, התמודדות עם דחיינות, וצמצום רשימת המטלות שהמטופל שם לעצמו.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן לא

בנוסף

רוצים לקבל עדכונים למייל?

הצטרפו לניוזלטר שלנו ואל תפספסו את מה
שמעניין אתכם באמת

בלחיצה על כפתור החץ הינך מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי

עוד באותו נושא

בריאות הנפש חמים, נעים ומשעמם: איך יוצאים מ"אזור הנוחות"?

מצד אחד אתם מתוסכלים מחייכם כפי שהם עכשיו ומצד שני אתם לא מעיזים...

ראיון עם:

נדב הריס

פסיכולוג קליני

בריאות הנפש לא מקשיבים: איך תהפכו לאדם שנעים לדבר איתו?

הקשבה פעילה יכולה לחולל קסמים. העניין הוא שיש לה חוקים; איך קולטים...

צביה טורקניץ

בריאות הנפש איך להפוך משבר לניצחון: שיחה מרתקת עם נטע ריבקין על חוסן מנטלי

היא אחת מ- 3 המתעמלות האומנותיות היחידות בעולם שהתחרו ב- 3 אולימפיאדות במהלך...

ראיון עם:

נטע ריבקין

מאמנת לחוסן מנטלי ופרשנית ספורט

בריאות הנפש משבר גיל ה- 40? תלוי בכם

מחליפים קריירה, עושים רישיון סקיפר או צובעים את השיער לבלונד פלטינה? או שאתם...

ראיון עם:

נדב הריס

פסיכולוג קליני

בריאות הנפש טריקת הדלת האחרונה: איך מתמודדים עם מרד נעורים בגיל ההתבגרות

צעקות וריבים אין סופיים בבית? שימו לב לחדשות הבאות: יכול להיות שבניגוד למה...

ראיון עם:

רועי אזולאי

מומחה להדרכת הורים ואימון מתבגרים

תזונה מדאיג: מחשבות שליליות גורמות לאוכל שלנו להיות פחות מזין

אוכלים בריא ומאוזן ומרגישים שהגוף שלכם מקבל את כל מה שהוא צריך? תחשבו...

רקפת ואליק

בריאות הנפש השפעת הרשתות החברתיות: הורסות לנו את הביטחון העצמי והזוגיות

"שימוש בפילטרים הוא החפצה עצמית; ככל שמשתפים יותר תמונות זוגיות כך גדל הסיכוי...

ראיון עם:

ד"ר (PhD) לירז מרגלית

חוקרת התנהגות

שיטות נוספות שוודי, תאילנדי או רקמות עמוק: איזה עיסוי הכי מתאים לכם?

היצע העיסויים המוצעים כיום באתרי הספא ובמרפאות לרפואה המשלימה עצום. יש סיכוי שאתם...

סימי שאואר

יוגה חוקרת מוח: "אתם צריכים לקפל את הגוף קדימה"

רוצים להירגע ולשדר למוח שהגיע הזמן לשחרר שומן מהגוף? מתברר שאתם רק צריכים...

סימי שאואר