מערכת החיסון - הגנה 24/7
מערכת החיסון, שלא בדומה למערכות ואיברים אחרים בגוף, שלרוב פועלים באופן מובחן, היא רשת של תאים וחלבונים שפועלת בכל הגוף ובכל שעה של היום.
תפקידה הוא להגן על כניסת מזהמים כגון חיידקים, וירוסים ואפילו טפילים, או, בשפה המקצועית, בכינוי הכללי "פתוגן" – כלומר, מחולל מחלה.
המערכת, שמתפקדת כמו "השומר" בכניסה לשער, או "הסלקטור" בכניסה למועדון, מונעת כניסה של פתוגנים, כמו גם רעלים, אל מערכת הדם ואל איברים כמו הלב הריאות והמוח.
זאת שחוסמת וזאת שלא שוכחת
את מערכת החיסון ניתן לחלק לשניים – המולדת והנרכשת:
מערכת החיסון המולדת
זו מערכת החיסון שאיתה אנו מגיעים אל העולם. למעשה, העור שלנו הוא ה"שוער" הראשון, שמונע מפתוגנים להיכנס לגוף ולמחזור הדם שלנו. מלבדו ישנם איברים יותר חשופים כמו הפה או האף, להם יש ריריות (רוק לדוגמה), והם מתפקדים כ"שוער שני".
בריריות ישנם חלבונים וחומציות, שיודעים לפרק את דופן התא של הפתוגן, שהינו סוג של השיריון שלו – וכך הן מונעות כניסה והתפשטות של מזהמים אל הגוף. אם פתוגן בכל זאת יחדור פנימה, כדוריות הדם הלבנות, המהוות חלק עיקרי במערכת החיסון, הן אלו שינסו לנטרל אותו – ונחזור אליהן בהמשך.
מערכת החיסון הנרכשת
היא מערכת מתוחכמת לא פחות, ויש לה, אם תרצו, "כרטיס זיכרון בלי הגבלת מקום". אם חלינו במחלה מסוימת, המערכת הנרכשת יודעת לייצר נוגדנים, ולזכור בפעמים הבאות איך להתמודד עם הפתוגן, לרוב, בהצלחה רבה.
דוגמאות נוספות לפעולת ההגנה הכוללת של מערכת החיסון הן הדמעות הנקוות כתוצאה מאבק שנכנס לנו לעין, ואף חומצות שנמצאות בקיבה ומבצעות בקרה למה שאנחנו אוכלים ושותים, ומהוות גם הן מנגנון הגנה של הגוף.
על יתושות וחיסונים
האם חשבתם פעם מדוע מופיעה אדמומיות על העור כשיתושה עוקצת אותנו? התשובה היא שהסימן האדום הוא "זעקת הסירנה" של הגוף. אומנם, לא תמיד מדובר בצורך בטיפול נמרץ, אבל האדמומיות, המלווה לרוב בנפיחות, נמצאת פה כדי שנשים אליה לב.
בזמן העקיצה, היתושה מנקבת את העור, מוצצת דם ומפרישה לעברו רוק – כדי למנוע את קרישתו. הגוף לא יודע אם היתושה נושאת מחלה ומגדיר את חדירת הרוק שלה, המכיל חלבונים, כגוף זר. כאן נכנסות לתמונה כדוריות הדם הלבנות אשר מיוצרות במח העצם. הן נמצאות ומגיעות לכל מערכת ואיבר שנחוץ להן בגוף ועומדות על המשמר.
הכדוריות, שמובלות על ידי נוזל הלימפה, נשלחות למקום הפגוע, העקיצה במקרה שלנו, ויוצאות ל"מתקפה" אוטומטית תוך שהן שולפות מהזיכרון ארוך הטווח שלהן נתונים לגבי החדירה. האם מדובר בפתוגן שהן יודעות איך להתמודד איתו, או שמא מדובר באחד חדש.
כשפתוגן נכנס לגוף בפעם השנייה, יכולת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול במהרה יותר על מנת לסלקו ולמנוע התפתחות מחלה. לרוב, הפתוגן נעצר בזרם הדם, ולעיתים מגיע לאיברים כמו בלוטת הלימפה.
למעשה, מה שאנחנו מכירים כחיסון, הוא בעצם גורם מזיק מוחלש או מומת, או לחילופין נוגדן ש"מחליף" את פעולת מערכת החיסון בפיתוח נוגדנים למזהמים, על מנת לזהות אותם להבא.
תוקפת את עצמה
לעיתים, מערכת החיסון "תוקפת את עצמה", או כפי שהדבר מכונה בשפה הרפואית "מחלה אוטואימונית". אין תמיד הסבר מדעי לסיבה שהדבר מתרחש, אך מדובר במצב שבו מערכת החיסון מייצרת נוגדנים כנגד איברים ומערכות בגוף ואלו תוקפים תאים ורקמות בריאים. לדוגמה, מחלות כמו טרשת נפוצה, קרוהן, פסוריאזיס, סוכרת מסוג 1, ויטיליגו ועוד.
אף שהיא נשמעת עצמאית וחזקה, מערכת החיסון שלנו תלויה בנו כדי לתפקד היטב. חשוב לשמור על אורח חיים בריא כדי להגן עליה. מומלץ לשמור על היגיינה של הגוף, המזון והסביבה ולהקפיד על תזונה מאוזנת ופעילות ספורטיבית, ולנסות להימנע מלחץ – אחרי הכל, הגוף והנפש קשורים.
מגן רוח | לחיזוק מערכת החיסון
פורמולת צמחי מרפא סיניים למניעת מחלות ולהגברת החוזק של מערכת החיסון