רעב למגע: הרעב שעושה לנו הכי הרבה נזקים

הדבר שחסר כנראה לכולנו | צילום: shutterstock

כשנה וחצי לאחר פרוץ הקורונה, הסגרים והריחוק החברתי, אין ספק שכולנו נאלצנו לעבור גמילה כפויה ממגע ולהפחית בכמות החיבוקים, הנשיקות ו"הצ'פחות" שהכרנו. זה נכון במיוחד לגבי אנשים שחיים לבד.

האמת היא, שעוד לפני הקורונה, התופעה שקיבלה את ההגדרה "רעב למגע", הפכה ליותר ויותר נפוצה על רקע העלייה בשימוש בטכנולוגיה. בגדול, היא תיארה מצבים בהם אדם חווה מעט עד שום מגע פיזי למשך זמן ממושך.

מי צריך את כל "הדביקות" הזאת?

מגע פיזי הוא עניין ביולוגי, תרבותי ואישי. בני אדם הם יצורים חברתיים הזקוקים למגע מיצורים חיים אחרים ותלויים בו להתפתחות תקינה וליצירת קשרים רגשיים.

אם צריך הוכחה לכך, כדאי לקחת בחשבון שהעור הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו וזה האחראי על שליחת שדרים טובים ורעים למוחנו.

מגע יכול להפעיל אזורים מסוימים במוח, גם כאלו האחראים על למידה וקבלת החלטות, ולהשפיע על תהליכי חשיבה ותגובות פיזיולוגיות.

זה מתחיל מרגע לידתנו; תינוקות רכים זקוקים למגע של האימהות (והאבות) שלהם על מנת לחוש בנחמה ולהתפתח, וזה לא עובר ככל שאנו מתבגרים. מגע אנושי מסייע לנו לעיכול טוב, למלחמה בזיהומים ולוויסות שינה בכל גיל.

אף שישנן תרבויות ומדינות בהן המגע הקרוב והחם נפוץ ומקובל יותר מאשר באחרות. בסופו של יום, "כולנו זקוקים למגע", כפי שמציין שירו של נתן זך.

חתירה לַמגע

מי שחושב שמדובר רק ב"פינוק" – טועה מאוד.

על פי מחקר משנת 2014, נמצא כי למחסור במגע יש קשר ליניארי לבדידות, לדיכאון, לחולשה של המערכת החיסונית ועוד. כלומר, השפעה על הבריאות הנפשית והפיזית.

מצבים אלו עלולים להעלות את הסיכון להתפתחות של סוכרת, אסתמה ולחץ דם גבוה, או להחמיר אותם.

אגב, מי שדיווחו באותו מחקר על חסך גבוה יותר במגע היו גברים, יותר מנשים.

מחסור במגע איננו מבטא רק העדר של מגע חושני. מדענים גילו כי מערכת של סיבי עצב, הנקראת C-tactles afferents, מזהה כל סוג של מגע עדין. לכן, כל מגע נחשב למועיל לבריאות שלנו, גם אם מדובר בלחיצת יד בפגישה או טפיחה על השכם.

מחקר שבדק את זמן המגע שלוקח ל"הורמון האהבה", אוקסיטוצין, להשתחרר בגופינו, מצא כי מדובר במגע על שטח גוף של כ-3 סנטימטרים למשך שנייה אחת בלבד. אותו מגע מביא גם להפחתה ב"הורמון הלחץ", קורטיזול, ולהרגעת דופק ולחץ דם.

האם אתם רעבים למגע?

אדם המוגדר "מורעב מגע" עשוי להבחין בתסמינים נלווים לתופעה, כמו דיכאון, חרדה, הפרעות שינה, חוסר שביעות רצון ממערכת יחסים ועוד. אגב, אם אתם מוצאים את עצמכם נשארים זמן ממושך במיטה כדי להתעטף בשמיכה או מבלים זמן רב באמבטיות חמות, ייתכן שמדובר בדרך לפצות על העדר המגע.

חשוב לדעת שגם אותם אנשים שמעדיפים להמעיט במגע, אלו שאנחנו מכנים לעיתים "קרים", עדיין כמהים ליתרונותיו. צורך בריחוק יכול להיות תוצאה של חוויות ילדות קשות ששיבשו את האמון סביב אינטימיות.

לעומת זאת, אם אתם מגיעים ממשפחה חמה ונוגעת, דעו שמחקרים מראים שילדים להורים מחבקים, הם בסבירות גבוהה יותר להפוך ל"חבקנים" בעצמם.

איך מתמודדים עם מחסור במגע?

אם אין לכם מספיק מגע בחיים, יש דרכים להתמודד עם המצב גם ללא מעורבות של אדם קרוב בעניין. מה בהמלצות:

1. אמצו חיית מחמד – בעלי חיים רבים נהנים (כמונו) להתכרבל ועשויים להיות מקור טוב לחום ולתחושת רוגע. מחקרים מראים שרמות האוקסיטוצין מגיעות לשיא אצל בעלי כלבים כאשר הם מלטפים את חיית המחמד שלהם.
2. השתמשו בשמיכות לתחושה עוטפת – מומלץ במיוחד להשתמש בשמיכות כבדות שעשויות לחקות מגע של חיבוק. ניתן גם להתכרבל עם כרית נעימה ורכה למגע.
3. האזינו לסרטוני ASMR (תגובת מצהר חושית עצמאית)  – צלילים אלה מפעילים את אזור המוח המעבד מגע ועשויים לעזור לאנשים להרגיש רגועים ונינוחים יותר.
4. הזמינו תור לעיסוי, טיפול פנים, תספורת, מניקור או פדיקור – המגע האנושי הזה, גם אם הוא מגיע מאדם זר, יכול להעניק לכם איזשהו קשר אנושי ותחושת קרבה.
5. הירשמו לשיעורי ריקוד המערבים מגע עם פרטנר אחד או כמה פרטנרים.
6. הקפידו על פעילות גופנית – גם אם תבצעו אותה לבד, היא יכולה להפחית לחצים ותחושות דכדוך ולמנוע הרגשת בדידות.
   
   עבור מי שחוששים עדיין מקרבה עקב סכנת ההידבקות בנגיף הקורונה, כדאי לדעת שגם אינטראקציות מקוונות כמו שיחות וידאו עם בני משפחה או חברים, שיעורי יוגה בזום ואפילו התכתבויות באפליקציות להעברת מסרים יכולים לספק, באופן חלקי, את תחושת הקרבה – גם אם היא איננה גופנית.