עו"ד אירית אבישר
אומרים שהוא דופק את המוח, מוריד את המוטיבציה והורס את החיים. אבל, הקנאביס, צמח מרפא עתיק יומין, הוא היום המפתח של חולים רבים לשיפור איכות החיים.
אומנם, הלגליזציה של הקנאביס עוד מתמהמהת, אבל אפשר להתנחם במדיקליזציה של הצמח בשנים האחרונות בישראל, ממנה נהנים 80,000 ישראלים החולים בקשת רחבה של מחלות ותסמונות, ותלויים בקנאביס לצרכים בסיסיים, כמו תפקוד ואיכות חיים.
קנאביס מבית המקדש למקסיקנים
צמח הקנאביס התגלה על ידי בני אדם לפני יותר מ-10,000 שנה והפך לגידול חקלאי חשוב, מאחר ששימש כחומר גלם לסיבים לאריגת בדים.
במקביל, שימשו זנים שונים של הצמח בתרבויות שונות, כולל ביהדות, לצורכי ריפוי. העשן המתקתק של הקנאביס, שבמקורות נקרא "קנה בושם", שימש גם לבישום הפולחן בבית המקדש.
כל זאת, עד שבשנת 1937 נאסר הגידול והשימוש בקנאביס בארה"ב בחקיקה פדרלית, וצמח המרפא העתיק הפך למוקצה. אגב, הכינוי "מריחואנה" הודבק לו כדי לקשר בינו לבין המהגרים המקסיקנים שהואשמו בהפצתו.
במקביל לאיסור על השימוש בו לצורכי פנאי, שגם הוא הולך ונפרם במדינות רבות בעולם, החלו בעשורים האחרונים להתגלות מחדש תכונותיו הרפואיות של הצמח. ה"סם המסוכן", הפך לחבר לגיטימי בארון התרופות ולענף חקלאות משגשג במקומות רבים בעולם, כולל ישראל.
קנאביס רפואי מסרטן ועד אוטיזם
בנוהל 106, מסמך של היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר), המתעדכן מעת לעת, ניתן למצוא כיום רשימת התוויות ארוכה למדי, לקבלת קנאביס רפואי.
הרשימה כוללת, נכון להיום, מחלות כמו סרטן (להקלה על תופעות הלוואי של הטיפולים), מחלות מעי דלקתיות, כאב כרוני, HIV, מחלות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה, פרקינסון, תסמונת טורט ואפילפסיה, פוסט טראומה, אוטיזם ומחלות סופניות.
לדברי אירית אבישר, אחות ועורכת דין, המנהלת קליניקה לטיפול בקנאביס ומטופלת בעצמה בצמח זה שבע שנים, יש מקום להרחיב את רשימת ההתוויות.
"חולים רבים נוספים יכולים להיעזר בקנאביס", היא אומרת. "יש לנו הוכחות מהשטח שזה עוזר לחולי פסוריאזיס ומחלות עור קשות אחרות, לחולים במחלות אוטואימוניות, אפילו לחולי סוכרת סוג 2. גם לאנשים אחרי אירוע מוחי קנאביס יכול להועיל. מחקרים מראים שהוא יכול לשקם תאי מוח".
צריכת קנאביס רפואי מאדים ומטפטפים
אבישר, שגם מנהלת את "האגודה הישראלית לסיעוד קנאביס רפואי – IMCNA" ומרצה בנושא בארץ ובעולם, מבקשת לעדכן שכיום המטופל לא חייב לעשן את החומר.
"ניתן לצרוך את החומר באמצעות מכשיר אידוי (ופורייזר), באכילה, או בטפטוף של מיצוי שמן מתחת ללשון. בילדים וקשישים מטפלים בדרך כלל באמצעות שמן, או במאדה עם מסכה, כמו של מכשיר אינהלציה".
למרות האפשרויות החדשות, 80% ממטופלי הקנאביס הרפואי בישראל, מעדיפים לדבריה לעשן. "חלקם משלב עישון ואידוי, אבל יש גם אנשים שלא אוהבים לעשן ומעדיפים את המיצוי. בישראל, בעלי רישיון לקנאביס זכאים ל-20 גר' תפרחת (לעישון או אידוי), או בקבוקון שמן לחודש. לזכות משרד הבריאות ייאמר, שהם מאפשרים לקנות שמן גם אם כתוב ברישיון תפרחת ולהיפך".
למה זה משמעותי? על פי אבישר יש יתרון לשילוב בין שיטות, שלכל אחת מהירות השפעה ומשך השפעה שונה. "אדם שמתקשה להירדם ולישון לילה שלם, למשל, יכול לפני השינה לעשן או לאדות עבור ההשפעה המהירה וההירדמות, ולקחת גם שמן להשפעה הממושכת, כדי לא להתעורר בלילה".
קנאביס רפואי – גם לתינוקות וקשישים
אם חשבתם שמשתמשי הקנאביס הרפואי הם בעלי פרופיל דומה, מתברר שמדובר בטעות. על פי אבישר ,יש בישראל מטופלי קנאביס מכל הגילים ומכל שכבות החברה. וזה כולל תינוקות וילדים קטנים וכן קשישים בני מאה, גברים ונשים.
"יש מטופלי קנאביס שחוסים בהוסטלים ובתי אבות, יש ילדים על הספקטרום, פשוט אי אפשר לשרטט פרופיל טיפוסי", אומרת אבישר.
מה שכן ניתן לומר על האנשים האלה, או על מי שמטפל בהם, שהם לא סובלים מדעות קדומות ולא מתייחסים לצמח כאל סם מסוכן, רק מכיוון שהוא עדיין לא חוקי במדינת ישראל.
עיניים אדומות ודפיקות לב מואצות
בעולם קיימים כיום עשרות רבות של זני קנאביס, לכל אחד מהם הרכב ייחודי משלו ויחס שונה בתכולת שני הרכיבים (קנבינואידים) העיקריים; ה-THC, האחראי להשפעה הפסיכואקטיבית של הצמח וה-CBD שאינו ממסטל כלל, אבל יש לו יתרונות רפואיים רבים.
תופעות הלוואי משתנות בהתאם להרכב הצמח, אך גם בהתאם לצורת הצריכה. "באידוי או בעישון, התופעות קלות וקצרות יותר", אומרת אבישר. "בשמן או במוצר קנאביס אכיל, התופעות חזקות ומממושכות יותר.
"מצד שני, אלה תופעות שניתן להתרגל אליהן. עיניים אדומות, יובש בפה (תופעה שדווקא עוזרת לחולי פרקינסון או פגיעות ראש, שסובלים מריור יתר), צריבה בגרון, סחרחורת, ירידה בלחץ הדם וברמת הסוכר בדם (ולכן חשוב לאכול לפני שצורכים את החומר). אצל אנשים מסוימים יכולות להופיע גם דפיקות לב מואצות ואפילו הפרעת חרדה בהשפעת זנים מסוימים.
"מכיוון שכך, יש חשיבות רבה בהתאמה של הזן, המינונים ודרך הנטילה למטופל. להתחיל במינונים קטנים ולהגדיל בהדרגה, כדי להגיע למצב שהמטופל חי בשלום עם הטיפול וממשיך בחיי השגרה".
לא חייבים להתמסטל מקנא
תחום הקנאביס הרפואי בישראל, פורח כיום לדברי אבישר ונהנה משיפור באיכות התוצרת, בשירות ללקוח, במידע ובהיצע המוצרים. כמו לגבי כל מוצר צריכה, גם כאן מכוונות היצרניות לטעם הקהל.
"מכיוון שרוב המטופלים מתעניינים בעישון ובזנים עם ריכוזים גבוהים של THC, רואים בתפריט של בתי המרקחת פחות מוצרי שמן ויותר תפרחות קנאביס מהזנים העשירים ב-THC".
למרות שרוב המטופלים מחבבים את תחושת ההיי של החומר, שנחשבת תופעת לוואי של הטיפול בצמח, הקישור האוטומטי בין קנאביס להתמסטלות כבר לא עדכני לדברי אבישר.
"יש זנים שעשירים יותר ב-CBD שאין לו השפעה פסיכואקטיבית כלל ויש מוצרי קנאביס שמבוססים אך ורק על CBD וחוקיים גם במדינות ללא לגליזציה. כשמתברר ש'תופעת הלוואי' לא הכרחית, נפתחות אפשרויות חדשות לטיפול".
ההבדל בין קנאביס רפואי ל"סתם" גראס
"קנאביס זה תמיד קנאביס", מבהירה אבישר, "אם הוא מגיע מהשוק השחור או מיצרנית קנאביס לגיטימית. היום אנחנו רואים מגוון גדול של זנים ובאיכות יותר טובה, גם בבתי המרקחת וגם בשוק השחור. הרבה מטופלים מדווחים שהם משיגים בשוק השחור מוצרים יותר טובים, אבל גם בבתי המרקחת רואים שיפור מתמיד".
הבדל אחד חשוב בין הקנאביס הבלתי חוקי לזה שמגודל בפיקוח, הוא השקיפות והפירוט לגבי הרכב הצמח. "המגדלים מציינים כיום על המוצר, מלבד שם הזן, גם תוצאות של בדיקות מעבדה כמו ריכוז של קנבינואידים שונים, שזה מאוד חשוב. לדעתי יש צורך לפרט גם את הרכב הטרפנים (מולקולות צמחיות שאחראיות לריחו של הצמח), שגם להם יש השפעות בריאותיות".
אם מעשנים, לא נוהגים?
למטופלי הקנאביס בישראל, אסור כיום לשבת מאחורי ההגה. "למרות המדיקליזציה המתקדמת של הקנאביס, שכחו אצלנו את הזכות הבסיסית של המטופלים לחופש תנועה", אומרת אבישר.
"על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות החולה, לא ניתן לאסור על מטופל לנהוג, רק בגלל שהוא צורך קנאביס רפואי.
"ב-2018 פורסמו תקנות חדשות במסגרת פקודת התעבורה, שאפשרו למטופלים ברישיון, לנהוג 3 שעות אחרי עישון או אידוי ו-6 שעות אחרי שימוש בשמן, אבל התקנות לא נכנסו לתוקף, מכיוון שלא פורסמו כיאות. כלומר, למטופל קנאביס אסור כיום לנהוג בכלל והוא חתום על הצהרה בנושא. מדובר פה בפגיעה בזכות בסיסית של 80,000 איש בישראל, כולל אותי.
"על עצמי אני יכולה להעיד, שכחולה בפיברומיאלגיה וטרשת נפוצה גם יחד, הקנאביס הציל את חיי ודווקא בזכות השימוש בו, הצלחתי להמשיך ללמד, לעבוד, לטפל בילדים שלי ולהמשיך בשגרת החיים. יש לא מעט תרופות נרקוטיות, שאנשים נוטלים וממשיכים לנהוג בהשפעתן. צריך לזכור שאדם שמרגיש טוב יותר בהשפעת הקנאביס, גם ינהג טוב יותר".
התייחסות לנהיגה בהשפעת קנאביס כמו לנהיגה בהשפעת אלכוהול, היא, לדברי אבישר, מופרכת. "בפקודת התעבורה הם באותו מעמד, אבל יש הבדל מאוד גדול. כשאדם צורך אלכוהול, הוא מאבד את העכבות וזה מתבטא בין השאר בתוקפנות וביטחון עצמי מופרז. ההשפעה של הקנאביס הפוכה.
אדם מסטול יהיה שקט ונינוח, ודאי לא אלים או קולני והוא בכלל לא ירצה לעלות על ההגה, מתוך מודעות למצבו.
"רוב הרופאים לא מבינים בקנאביס רפואי"
בקליניקה של אבישר, מועסקות אחיות שעברו הכשרה מיוחדת בתחום הקנאביס הרפואי והיא פועלת בשיתוף פעולה עם רופאים המוסמכים להמליץ על רישיון לקנאביס רפואי.
ההליך נפתח במפגש של המטופל עם אחות, המתשאלת, מסכמת, מתאימה את הטיפול מבחינת אופי המוצרים ומוציאה מכתב לרופא. "במקרים רבים, כל ההדרכה וההתאמה של הטיפול מתבצעות בפגישה עם האחות, והרופא רק חותם ומוציא את הרישיון", אומרת אבישר.
רוב הרופאים לצערנו, לא מבינים בקנאביס. הם עברו הכשרה ומורשים לתת רישיון ומרשמים, אבל אין להם ידע וניסיון מהשטח.
"אנחנו עוקבים אחר הצלחת הטיפול ותופעות הלוואי ומדווחים לרופא האם יש צורך בשינוי בזן או במינונים. בסיום ההדרכה, המטופל מקבל חומרים בכתב וגישה לסרטוני הסברה לשימוש נכון".
להוכיח שהתמכרת לאופיאטים
אחד הקריטריונים השרירותיים לקבלת רישיון, לדעתה של אבישר, נקרא "מיצוי טיפול תרופתי".
"אדם שמבקש להיות מטופל בקנאביס, צריך להוכיח שהאבחנה למחלה או הבעיה שהוא סובל ממנה, ניתנה לפחות שנה קודם ושבמהלך אותה שנה, רכש תרופות רלוונטיות למחלתו והשתמש בהן בקביעות.
מי שמבקש קנאביס על רקע דיכאון, למשל, צריך להוכיח שטופל במשך שנה בתרופות נוגדות דיכאון. חולי כאב כרוני, נדרשים להוכיח שנטלו במשך שנה שלמה תרופות נגד כאבים, שחלקן הגדול מבוסס על נגזרות של אופיום. כלומר, מטופלים יכולים לקבל טיפול טבעי, רק אחרי שצרכו המון כימיקלים.
לדברי אבישר, נעשים היום מהלכים במשרד הבריאות, לוותר על דרישת מיצוי הטיפול התרופתי, כדי שלא לגרום לחולים להתמכר לאופיאטים, "בארה"ב הוגשו הרבה מאוד תביעות רשלנות רפואית על נזקים שנגרמו מתרופות אופיאטיות, לרבות מוות".
קריטריון ראוי יותר, לדבריה, לקבלת רישיון, צריך להיות משך הזמן שהמטופל סובל מהבעיה. "הרבה אנשים פונים אלינו עם אבחנה חדשה יחסית, אבל בעיה רפואית שהם גוררים שנים. יש לי מטופלים שסובלים ממחלת עור קשה כבר 30-20 שנה, אבל לא הייתה להם אבחנה, כי המחלה יחסית נדירה. אם מטופל מציג היסטוריה רפואית, אנחנו מנסים לעזור ורוב הרופאים לא קטנוניים".
כמו באמריקה
לגליזציה של הקנאביס בישראל, שדובר בה לא מעט, נדחקה בינתיים הצידה. אם וכאשר הדבר יקרה, גם עשרות אלפי החולים המטופלים בצמח, ייצאו נשכרים.
לדברי אבישר, אדם חולה שנדרש לעבור הליך בירוקרטי כדי לקבל תרופה, יכול להעדיף את הדרך הקצרה של רכישה בשוק השחור.
"המון אנשים שפונים אלינו בבקשה לרישיון כבר צורכים קנאביס על בסיס קבוע וכבר יודעים שזה עוזר להם, אבל הם רוצים רישיון כדי לא לעבור על החוק. בנוסף, בשוק השחור אתה לא יודע אם החומר איכותי ואם הוא נקי מריסוס.
"אם הקנאביס יהיה חוקי ונגיש בחנויות מיוחדות, 'דיספנסריס', כמו בלוס אנג'לס, כל אדם יוכל לרכוש מוצר מפוקח, עם תווית רכיבים, כולל הדרכה וליווי. כך ניתן יהיה לעשות שימוש מושכל ואחראי בצמח".