מחקר: עמידות לאנטיביוטיקה מגיעה גם מירקות ופירות

עמידות לאנטיביוטיקה היישר מהאדמה | צילום: shutterstock

עד שנות הארבעים של המאה הקודמת, זיהומים חיידקיים היו הגורם העיקרי למוות – אפילו במדינות מפותחות. אלא שאז נכנסה לשימוש מסחרי "תרופת הפלא" – אנטיביוטיקה, ושיפרה לאין־שיעור את היכולת האנושית להילחם ולהדוף זיהומים. מספר שנים לאחר מכן, כבר החלו לצוץ חיידקים בעלי חסינות מסוימת בפניה.

בעיצומו של העידן הטכנולוגי, וירוס הקורונה, שגם הוא סוג של מיקרואורגניזם, הזכיר לכולנו כי הסיכון המיידי ביותר לחיי האדם צפוי להגיע דווקא מהיצורים הקטנים ביותר החיים בסביבתנו ומושפעים מהפעולות שלנו.

מחקר אמריקני עדכני גילה כי פעולות אלו כוללות את זיהום הקרקע וכי מדובר בסכנה ממשית להיווצרות עמידות לחיידקים, וכזו שמגיעה אלינו דרך הירקות והפירות שאנו צורכים.

בעולם פוסט אנטיביוטי

טרם הצלילה לממצאי המחקר החשובים, חשוב להבין איפה אנחנו עומדים במאבק נגד מזהמים.

עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה היא איום ממשי וגובר על אוכלוסיית העולם. על סמך תחזיות ארגוני בריאות עולמיים, עד שנת 2050 ימותו בעולם מדי שנה כ-10 מיליון איש מזיהום חיידקי לעומת כ- 700,000 איש כיום. החדשות הרעות הן שישראל מדורגת על-ידי ארגון OECD, כאחת המדינות בעלות שיעור העמידות הגבוה בעולם לטיפול אנטיביוטי.

השילוב בין מדיניות "היד הקלה" על מרשם תרופות אנטיביוטיות לצד בעיית הצפיפות החמורה בבתי החולים בישראל, עלול להותיר אותנו לא ערוכים ובפתחו של משבר.

המירוץ נגד התפתחות חיידקי־על

ב-2019 פרסם ארגון ה-CDC – המרכז לבקרת מחלות האמריקני, דו"ח בנושא העלייה במגוון חיידקי־העל. חיידקים אלו, החסינים בפני כל סוגי האנטיביוטיקה בשימוש האדם, מציבים את התמותה מהם כאחד הסיכונים המשמעותיים ביותר לבריאות הציבור האמריקני בעתיד הנראה לעין.

האופן בו חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ורעלנים אחרים הוא לאחר שנחשפו אליהם. החסינות הנרכשת היא תולדה של מוטציה אקראית ומאוד נדירה בגנום החיידקי. מרגע שתא חיידקי X סיגל יכולת עמידות, הוא מסוגל להעביר אותה לכלל אוכלוסיית החיידקים.

חיידקים מצוידים ביכולת המופלאה להעביר ידע גנטי בין אחד לשני, ולכן להיקף החשיפה לרעלנים, השפעה מכרעת על קצב ההשתנות הגנטית של החיידק.

עד כה התרכז המאבק העולמי בהתפתחות חיידקי־על בעיקר בצמצום השימוש בתרופות אנטיביוטיות ברפואה ובחקלאות, אולם לאחרונה, כאמור, גילו חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה, באת'נס ג'ורג'יה שבארה"ב, חזית חדשה ומפתיעה.

חיידקים "סובלים" מזיהום סביבתי

המחקר של אוניברסיטת ג'ורג'יה קושר למעשה בין זיהום הקרקע לבין עמידות חיידקים בפני אנטיביוטיקה. החוקרים אספו תרביות חיידקים מארבעה אתרי קרקע לאורך נהר הסוואנה שבדרום קרוליינה.

בשלושה מן האתרים הקרקע הייתה מזוהמת; בשניים מהם במתכות כבדות מסוג נחושת, ארסן, ברזל, ניקל ואבץ. באתר השלישי ביסודות רדיואקטיביים ואילו האתר הרביעי היה נקי מזיהום ונועד לצורך השוואה. התרביות שנאספו הועברו תהליך של פענוח גנום.

מה שעלה מהממצאים היו מספר נתונים מדאיגים; באתרים בהם הקרקע הייתה מזוהמת, המגוון החיידקי היה מצומצם מאוד בהשוואה לאתר הנקי וכמות החיידקים בעלי גנים עמידים למתכות (MRG), כמו גם כמות החיידקים בעלי גנים עמידים לחומרים אנטיביוטיים (ARG) היו גבוהות באופן משמעותי.

חשוב להבין, הירידה במגוון סוגי החיידקים פוגמת בטיב הקרקע ובבעלי החיים הניזונים ממנה וצפויה ליצור השפעה הרסנית גם על בני האדם.

יחד עם זאת, הממצאים הנוספים של המחקר מעידים על סכנה הרבה יותר מוחשית ועכשווית; בקרקעות המזוהמות נמצאו הרבה יותר חיידקים בעלי גן עמידות רב־תרופתי, אפיון שהופך את החיידק לחסין בפני מגוון חומרים אנטיביוטיים ולהרבה יותר מסוכן. ממצא זה מעיד בבירור כי זיהום קרקע הוא מקדם משמעותי נוסף ביצירת חיידקי־על.

כיצד זה משפיע עלינו?

גם אם זה נראה רחוק, לגילויים יש השפעה ישירה על חיי היומיום שלנו כאן ועכשיו. רבים מהדשנים הנפוצים בשימוש חקלאי מכילים חלקיקי מתכות, אשר לאורך זמן יכולים להצטבר בקרקעות הגידול. תוצרת חקלאית המגיעה לביתנו משטחי גידול אלו עלולה להיות נגועה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

המשמעות ארוכת הטווח של כך על בריאותנו עלולה להיות חמורה במיוחד.

בטווח הקצר ובאופן פרקטי, ממצאי המחקר מצביעים על הצורך ההכרחי לשטוף היטב את הפירות והירקות שאנחנו צורכים, בעיקר ירקות עליים וירקות שורש הגדלים על או מתחת לאדמה, ואלו הנאכלים ללא בישול מקדים.