הכל מאה אחוז? כיצד תוכל לזהות האם אתה פרפקציוניסט

מושלם עד הפרט האחרון | צילום: shutterstock

כאשר אנו נשאלים לתכונותינו השליליות (בעיקר בראיון עבודה), רבים מאתנו עונים: "אני פרפקציוניסט". ייתכן שאנו עושים זאת משום שאנו מאמינים שתשובה זו, היא מוצא טוב לשאלה המכשילה, שתאפשר לנו להחמיא לעצמנו גם כאשר אנו מתבקשים להציג עצמנו באור שלילי.

אחרי הכול, איזה מעסיק לא ירצה עובד שחותר לשלמות? אבל האמת היא, שהפרפקציוניזם הוא מתעתע, משום שלצד הצדדים החיוביים שלו, לרובנו הפרפקציוניזם עשוי להסב סבל רב ואף לפגוע בתפקוד.

מהו בכלל פרפקציוניזם?

"פרפקציוניזם מוגדר כדפוס שמתאר את האדם באספקטים שונים כמו התנהגות או אמונות. ברמה הכללית ניתן להגדיר פרפקציוניזם כשאיפה לעשות את הטוב ביותר בכל דבר שעוסקים בו, ולהימנע מלטעות או להיכשל", מסביר עומרי שדה, פסיכולוג קליני.

"יש לראות בפרפקציוניזם כספקטרום, כשמצד אחד יש אנשים שהנטייה הזו משפיעה עליהם בצורה חיובית ועוזרת להם להתמיד, לגייס מוטיבציה ולשאוף גבוה, ומצד שני יש אחרים שלפרפקציוניזם יש השפעה שלילית עליהם.

האחרון מכונה פרפקציוניזם "לא אדפטיבי" (לא מסתגל), שפוגע בתפקודם, ובניגוד לדעה הרווחת על פרפקציוניזם – דווקא מונע מהם לפעול או לכוון למטרות".

שדה מבהיר, ש"גם בפן השלילי שלו, פרפקציוניזם הוא לא הפרעה נפשית ולא ניתן כאבחנה רפואית. עם זאת, הוא כן מקושר להפרעות נפשיות כמו חרדה ודיכאון".

פרפקציוניזם: יתרון או חיסרון?

"בקצה אחד של הספקטרום, יש אנשים עם נטיות פרפקציוניסטיות שתואמות את היכולות שלהם.

כלומר אנשים מאוד מוכשרים עם נטיות גבוהות לפרפקציוניזם, או אנשים מוכשרים קצת פחות, עם נטיות קלות או גמישות יותר של פרפקציוניזם. במצב כזה של הלימה בין היכולת לנטיות, האדם ירגיש פחות את ההיבטים השליליים של הפרפקציוניזם, בגלל שהוא יותר יצליח יותר ויכשל פחות.

בצד השני של הספקטרום יש אנשים שאין התאמה בין מידת הפרפקציוניזם שלהם (השאיפה לשלמות) ליכולתם, וכתוצאה מכך הם יחוו כישלונות רבים ביחס לציפיות שלהם.

מצב כזה יגרום להם להתאמץ יתר על המידה ועשוי לגבות מחיר אישי גבוה, או לחילופין להימנע מעיסוקים שלא בטוח יצליחו בהם.

ניתן לומר שהגבול בין פרפקציוניזם "טוב" ל-"רע" עובר בנקודה שבה הדרישות של האדם מעצמו, עולות על היכולות שלו.

צריך להבין שיש הרבה אנשים, סופר מוכשרים, שעדיין מצפים מעצמם ליותר ממה שהם מסוגלים וחווים את ההיבטים השליליים של פרפקציוניזם. השף אסף גרניט למשל, מעיד על עצמו שהוא סובל מפרפקציוניזם ומדבר רבות על ההשפעות השליליות של זה".

על אילו השפעות שליליות אנו מדברים?

1. לחץ כרוני – הדחיפה המתמדת להיות הכי טוב משאירה את הגוף והנפש במצב של עוררות ומתח גבוה.
2. הימנעות ודחיינות – לא לעשות משהו הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח שלא ניכשל בו. "אני רואה הרבה סטודנטים שלא ניגשים למבחנים, או לא מגישים עבודות, כי הם מניחים שיקבלו ציון נמוך מהציפיות שלהם", אומר שדה.
3. תחושה תמידית של חוסר שביעות רצון – לפרפקציוניסטים יש מעין מבקר פנימי בראש שמודד כמה הם רחוקים מהמטרה, ומזכיר להם כמה רע יהיה, אם הם לא יגיעו אליה. רמות גבוהות של פרפקציוניזם מקשות על אנשים למצוא סיפוק אמתי בחיים וליהנות מהם.
4. הפרעות נפשיות – החרדה מכישלון (למעשה חרדת ביצוע), פעמים רבות מגיעה לרמה קלינית של הפרעת חרדה.

מה מוליד פרפקציוניזם?

בדומה לתכונות אישיותיות אחרות, גם במקרה של פרפקציוניזם התשובה אינה חד משמעית, אך מחקרים שונים בנושא מצביעים על כמה גורמים אפשריים. הנה כמה מהם:

1.  פרפקציוניזם כאמצעי לקבלת אישור מאחרים או מעצמי
   פרפקציוניסטים יכולים להניח, גם אם לא באופן מודע בהכרח, שההישגים הגבוהים שלהם מבטיחים להם אישור, הערכה ואפילו אהבה מצד אחרים.
2. פרפקציוניזם כדרך של ילדים להשיג תשומת לב מהוריהם
   הרבה פעמים אנחנו רואים פרפקציוניזם אצל אנשים שחונכו על-ידי הורים דורשניים ששמו דגש בעיקר הישגים והצלחה. מאידך, הדרך הברורה והוודאות שיש בחתירה למטרות, יכולה להרגיע ולתת תחושת ביטחון גם לילד שגדל בסביבה לא יציבה וכאוטית.
3. פרפקציוניזם כאמצעי התמודדות עם רגשות קשים ושליליים, ובפרט עם חרדה
   העיסוק האינטנסיבי והאינסופי של מרדף אחרי מטרות מסיח ומשאיר בפועל מעט מאוד זמן ואנרגיה לעסוק במחשבות ורגשות לא נעימים.

לומד למבחן במקום לאכול? כך תדע לזהות האם אתה פרפקציוניסט

אז כבר למדנו שפרפקציוניזם אינו שחור או לבן אלא מנעד רחב, ואם כך, כיצד נוכל לדעת האם אנו פרפקציוניסטים בעצמנו? הנה כמה ממאפייניו הבולטים של הפרפקציוניסט, בעזרתם נוכל להבין:

• האם אתה רודף אחר סטנדרט מוגזם ביחד לסיטואציה? 
  אם רק התחלת לעבוד במקום חדש וכבר הספקת לבדוק מה ההישגים של קודמיך בתפקיד כדי להתעלות מעליהם – ייתכן שאתה פרפקציוניסט.
• האם אתה מודד את הערך העצמי שלך לפי יכולתך לעמוד בסטנדרטים?
  אם אתה מזדהה עם המשוואה: אני = ההישגים שלי, ואם קיבלת פחות מ- 97 במבחן ואתה רואה בעצמך כישלון חרוץ – ייתכן שאתה פרפקציוניסט.
• האם אתה מתעקש על הביצוע המושלם גם אם זה בא על חשבון הבריאות שלך?
  אם אתה מאלה שילמדו במשך ימים ושבועות לפני מבחן, על חשבון חיי החברה, הפנאי, המשפחה, ולעיתים גם על חשבון הבריאות הפיזית והנפשית שלך, ולמרות שתרגיש את ההשלכות של זה, תבחר ללמוד בדיוק באותו האופן גם למבחן הבא – ייתכן שאתה פרפקציוניסט.

איך נתמודד עם פרפקציוניזם?

שדה מסביר שיש כמה דרכי טיפול אפשריים:

1. טיפול בפרפקציוניזם בגישה דינמית יכול להתמקד בעיבוד של חוויות ילדות ושל הקשר עם הורים דורשניים, כדי ליצור הפנמות חדשות שיפחיתו את הצורך של המטופל להשתמש בפרפקציוניזם.
2. טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית יכול להתמקד בזיהוי ושינוי של דפוסי חשיבה פרפקציוניסטים. דפוסים כאלו כוללים מספר הטיות חשיבה כמו: חשיבה בשחור ולבן –"או שאני מצטיין או לוזר" וחשיבה קטסטרופלית – "אם לא אקבל את הקידום, זה יהיה אסון ומשפיל בעיניי כולם".
3. טיפול על עיבוד מידע מוטה יכול להעלות את המודעות לאותם סימנים שליליים שמחפש הפרפקציוניסט (למשל האנשים שאינם מתעניינים במצגת שלו), ולאזן אותם עם הסימנים החיוביים.
4. עבודה על שינוי התנהגות פרפקציוניסטית כוללת בין היתר גם: הפחתה של בדיקות חוזרות ונשנות, התמודדות עם דחיינות, וצמצום רשימת המטלות שהמטופל שם לעצמו.