אם נרצה או לא: בעוד 30 שנה כולנו נהיה טבעונים

וזו לא הבשורה המבוססת היחידה לגבי השינויים התזונתיים שלנו עד 2050. עוד צפוי: מחסור באבוקדו, בקפה וביין, ומישהו ייאלץ לאכול חרקים

01/11/2021

2 דק׳

נבדק מחקרית

רויטל ונונו

עורכת ראשית

רויטל ונונו

עורכת ראשית

שתף:

אנחנו בעוד שלושה עשורים | צילום: shutterstock

שתף:

אנחנו בעוד שלושה עשורים | צילום: shutterstock

דו"ח חדש של פרופ' אלד ג'ונס מאוניברסיטת "אנגליה רוסקין" (ARU), מהמוביליות במזרח אנגליה, מנבא שינויים מרחיקי לכת בתזונה שלנו. רובם יהיו בלתי נמנעים.

הדו"ח, שפורסם על ידי תוכנית אבטחת המזון העולמית של מרכז המחקר והחדשנות UKRI, בחן ארבעה תרחישים פוטנציאליים לשינויים במערכת המזון שלנו, כפי שהיא צפויה להיראות בשנת 2050, במקרה זה, בבריטניה.

המועד, שנראה אולי רחוק לרבים מאיתנו, הוא בסך הכל בהפרש של 29 שנה מהיום ורלוונטי כמעט לכולם.

פרופסור ג'ונס, שמשמש כמנהל מכון הקיימות העולמי של ARU, חיבר את תרחיש "מערכת המזון השיתופי", שבו הממשל והסדרי הסחר העולמיים קובעים אילו מזונות מגדלים באיזה חלקים בעולם כדי למקסם את התשואות ולשפר את הקיימות.

שינוי האקלים הצפוי בעולם, המביא, בין היתר, לתופעות כמו חום קיצוני, ישפיע כמובן על התחזיות. כמו גם ההתחייבות של מדינות להילחם בנזקי ההתחממות הגלובלית ולפעול למען עתיד ופיתוח בר קיימא.

אז מה צפוי לנו עד שנת 2050?

מחירי המזון יעלו באופן כללי – הרגלי התזונה שלנו יעברו שינוי קיצוני בעשורים הקרובים. הרגלי התזונה של האנשים העשירים ישתפרו, ואלה של העניים יחמירו ויתבססו על ג'אנק פוד. גידולים מזינים שהיו שייכים לעניים, כמו דורה ואמרנט, יעברו לשימוש בעלי הממון ויתייקרו.
האוכלוסייה הענייה תסבול יותר מהשמנת יתר – 60% מהגברים ו-50% מהנשים בעולם יהיו שמנים עוד שלושה עשורים.
בשר אדום יהפוך למוצר יוקרתי, בתי מטבחיים יראו לנו מיושנים כמו טלפון קווי והאוכלוסייה תאכל בעיקר חלבון צמחי ובשר מתורבת (שגדל במעבדה) – הצד החיובי בזה הוא ששינוי זה יסייע חלקית להפחתת מחלות הקשורות לתזונה של בשר אדום, ושהדבר ייצר מרחב לחיות בר ותנאי גידול נאותים יותר לבעלי החיים שעדיין יגודלו לשחיטה.
זה כנראה יהיה המבורגר מתורבת | צילום: shutterstock
בקר, כבשים ועיזים הניזונים לעיתים קרובות מסויה, המגודלת באזורים מיוערים של כדור הארץ, יוזנו במקורות אחרים, בין היתר, חרקים – כלומר, פחות כריתת יערות.
שוק תחליפי החלב, החלב הצמחי ימשיך לגדול ואליו יתווספו גם תחליפי הביצים.
בזבוז המזון יופחת – משמע, גם פליטת גזי החממה. כיום משק בעלי החיים אחראי לכ-14.5% מפליטת גזי החממה; 70% מכלל כריתת היערות העולמית נעשית במטרה לגדל מזון לבעלי חיים.
פחות אדמות, מקורות מים ואנרגיה יוקצו להזנת האוכלוסייה – הדבר צפוי לשחרר קרקעות חקלאיות לשימושים אלטרנטיביים כמו ייעור מחדש, הרחבת המגוון הביולוגי, וייצור אנרגיה מתחדשת.
במקום לגדל יבולים או בעלי חיים, נשתמש במיקרואורגניזמים כמו פטריות, חיידקים, שמרים ומיקרו אצות לייצור ישיר של פחמימות, חלבונים ושומנים שיגיעו בחלקם לאחר ייבוש וטחינה לאבקה.
השימוש במיקרו אצות יגדל | צילום: shutterstock
טכנולוגיית הדפסת תלת ממד תוכל לשכפל את המרקמים והטעמים של אוכל רגיל.
גידולים התלויים בטווח אקלים צר מאוד, כמו אבוקדו, קפה וענבי יין, יהיו בסיכון – שינוי של מעלה או שתי מעלות צלזיוס באקלים, יכול להשפיע על אזורים המגדלים יבולים אלו, והם עלולים "לנדוד" לאזורי אקלים אחרים.
גידול אורז בסין וגידול חיטה במישורים הצפוניים של הודו עלולים להיות בסכנה בשל שנות בצורת ומחסור במים.
מזון מיובא מארצות הפגיעות לשינויי אקלים יתייקר – נאלץ לעבור לתוצרת עונתית ומקומית יותר.

עוד ב ויטמינים ומינרלים

יותר מ-B12 : ערכים תזונתיים שאי אפשר לקבל מהצומח

לכתבה המלאה

לסיכום, עבור אלו מכם שמעוניינים להיערך קדימה ולא לחוות את השינוי באופן דרמטי, על פי המלצת אנה טיילור, מנכ"לית קרן המזון הבריטית, כדאי כבר מעכשיו לצרוך יותר פירות, ירקות ודגנים מלאים, ופחות ג'אנק פוד, בשר ומוצרי חלב.