"באתי, זהיתי, טיפלתי": מה זה CBT ?

ברק סבר

כל מי שישב על ספת הפסיכולוג בחייו, יודע שטיפול פסיכולוגי דורש לא מעט משאבים, ובעיקר את ההבנה שמדובר בתהליך. מלבד ההשקעה הכספית והנפשית, טיפול פסיכולוגי ידרוש מכם זמן, ולא מעט ממנו.

דורות חדשים של מטפלים ומטופלים אשר הבינו את החסרונות של הטיפול הקלאסי, החליטו להמציא את הגלגל מחדש. הפתרון שתפס תאוצה הוא CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר וממוקד.

ברק סבר בעל תואר שני בעבודה סוציאלית, מומחה בכיר ומדריך מוסמך בטיפול התנהגותי קוגניטיבי, מסביר שמדובר בז'אנר מעולם הפסיכולוגיה שתפס תאוצה אדירה בעשור האחרון, אף שהוא קיים כבר עשרות שנים. ההסבר להתעניינות הגוברת בו, אכן טמון לדעתו, בין היתר, באורח החיים המודרני שנעשה עמוס ותובעני יותר.

"אנחנו חיים בעידן ה'אינסטנט' – אנשים מחפשים מזור מהיר לבעיות שלהם, כזה שייתן להם מענה כאן ועכשיו. בניגוד לטיפול הפסיכולוגי המסורתי שדורש קשר ארוך וממושך עם המטופל, CBT הוא בדיוק הטיפול שמאפשר להשיג את התוצאה הרצויה במהירות.

"מדובר בסדרה של 10–15 מפגשים ממוקדי מטרה, בראשיתם מציבים הן המטפל והן המטופל יעד משותף אליו הם חותרים במהלך הפגישות.

"מעבר לכך, אני מניח שעם הצלחה לא מתווכחים – אנשים מבינים שהטיפול הזה פשוט עובד ואולי זה ההסבר לכך שכיום רואים גם יותר ויותר מטפלים קליניים שעוברים להשתמש במתודה הזאת".

מה בעצם הסוד: איך טיפול קצר מצליח במקומות שטיפול פסיכולוגי ארוך וממושך לא תמיד מצליח בו? 

"יעילות הטיפול היא למעשה נגזרת של האינטנסיביות שלו. כלומר, אם טיפול פסיכולוגי ארוך כרוך במפגש חד שבועי עם הפסיכולוג, CBT הוא טיפול שמלווה בעבודה עצמית שוטפת, גם כשהמטופל כבר נמצא בביתו. הוא נדרש לבצע משימות, למלא טבלאות ולעבוד על המטרות שהוצבו בתחילת הטיפול. לכן, אומנם זמן הטיפול נראה קצר, אבל הוא שווה ערך לטיפול של שנים, ואף יותר מכך".

החלפת מחשבות

במילים פשוטות, ניתן להגיד ש-CBT עוזר לאנשים ללמוד לזהות ולשנות דפוסי חשיבה הרסניים או מטרידים שמשפיעים על ההתנהגות והרגש שלהם באופן שלילי. אותן מחשבות שליליות אוטומטיות שרבים מאיתנו חווים, מזוהות במהלך הטיפול, מאותגרות ומוחלפות במחשבות אובייקטיביות יותר.

לדברי סבר, שיטת טיפול זו מאגדת בתוכה שני זרמים – הביהביוריסטי כלומר ההתנהגותי, והקוגניטיבי – המחשבתי הכרתי. "בבסיס הטיפול עומדת ההנחה כי דרך החשיבה של האדם היא זאת הקובעת את דפוסי התנהגות שלו, ושינוי בהם יוביל גם לשינוי ברגשותיו ובתחושותיו, ובהמשך לכך גם בהתנהלותו. בטיפול משולבות טכניקות כמו דמיון מודרך, שינוי דפוסי חשיבה (חשיבה חיובית) וזניחת דפוסי התנהגות פסיביים לטובת התנהגות יותר אקטיבית ומעיזה".

עוד טכניקות בהן נעזרים מטפלים הן משחקי תפקידים, ערעור הנחות בסיס, שיטות הרפיה, כתיבת יומן, הסחות דעת מנטליות ועוד.

"אם מישהו סובל מחרדה חברתית למשל", מסביר סבר, "במקרים רבים הוא לומד להבין שדפוסי החשיבה שמובילים אותו לכך הם שהוא אינו מספיק טוב או ראוי. במהלך הטיפול, המטופל לומד לראות את הדברים החיוביים שבו וכך בפועל, להאמין ביכולתו ליצור קשרים חברתיים".

דוגמה נוספת לדפוסי חשיבה שליליים היא מחשבה כמו "אני תמיד עוזב עבודות", אף שהיא עשויה להיחוות כנכונה עבור אנשים מסוימים, ניתן לעשות לה אדפטציה למחשבה כמו: "העבודות הקודמות שלי לא נמשכו זמן רב. אם אצליח להבין מה אני באמת רוצה לעשות זה יוכל לעזור לי להתמיד". כפי שניתן לראות, המשפט החלופי הוא מדויק ונכון אף יותר מההצהרה השלילית.

למי זה מתאים?

סבר טוען כי הטיפול הוכח כיעיל בייחוד עבור אנשים שמתמודדים עם חרדות ודיכאון. "מטופלים רבים שסובלים מתופעות אלה, מבחינים בהטבה משמעותית לאחר סדרת טיפולי CBT.

הטיפול מעניק מענה טוב גם עבור אלה שמתמודדים עם קשיים רגשיים – בעיקר כאלה שקשורים לבעיות ברכישת כישורים חברתיים או עבור מי שמתמודד עם בדידות חברתית.

"לעומת זאת, הוא פחות מתאים למי שמתמודד עם פגיעה קוגניטיבית או לאנשים שמאובחנים על הרצף האוטיסטי".

איך מתבצע הטיפול?

"בתחילה, המטפל ינסה לאתר את דפוסי החשיבה הבעייתיים אשר מונעים מהמטופל לממש את הפוטנציאל הגלום בו. לאחר מכך, המטופל ילמד לאמץ דפוסי חשיבה חיוביים ובריאים יותר.

"למעשה, המטפל והמטופל בונים יחדיו דפוסי חשיבה מועילים יותר, המעניקים למטופל כלים מחשבתיים להתמודדות משופרת בעתיד.

"במקביל, המטופל כאמור מקבל 'מטלות בית' שמטרתן לאתגר את החלק המחשבתי שבו. אם אותו אדם חושש להרצות בפני קהל גדול למשל, האתגר יהיה ליצור אינטראקציות קטנות יותר בתחילת הדרך, ולאט לאט לחשוף אותו ליותר ויותר אנשים עד שיחוש מספיק בטחון כדי לעמוד ביעד.

"הטיפול למעשה מבקש לאתר את החסמים הרגשיים ולמנף את הרגשות השליליים לכיוונים טובים ומועילים יותר.

"חשוב להדגיש כי בשיטה זו מוסמכים לטפל אנשי מקצוע בעלי תואר שני באוריינטציה טיפולית, המוכרים ומוסמכים על ידי 'האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי'".