אהבה ממבט ראשון | צילום: shutterstock
אב שאל את בנו האם גמר לאכול את חתיכת העוגה שנתן לו.
"כן", ענה הבן.
"היה לך טעים?", התעניין האב.
"לא", ענה הבן.
"אז למה אכלת אותה?", שאל האב שוב.
"כי אימא הכינה אותה ואני אוהב את אימא", השיב הבן…
חוקרים עדיין לא יודעים אם אהבה היא תופעה ביולוגית או תרבותית; מצד אחד הורמונים משתוללים כתוצאה מתשוקה, משיכה והיקשרות, מהצד השני דימויים שראינו ואימצנו על אהבה מאנשים אחרים או מסרטים הוליוודיים.
אהבה רומנטית קיימת בכל התרבויות, אך לכל תרבות יש תפיסות שונות לגביה ודרכים אחרות לחשוב, להביע ולחוות אותה.
לדברי הפסיכולוג זיק רובין, אהבה רומנטית שונה מאהבה חברית בזכות שלושה אלמנטים:
- היקשרות: יש לנו צורך להיות עם אדם אחר ואנו משתוקקים למגע הפיזי שלו ולאישור ממנו.
- אכפתיות: אנו מעריכים את האושר והצרכים של האדם האחר כמו את שלנו.
- אינטימיות: שיתוף האדם האחר במחשבות, ברגשות וברצונות הפרטיים.
המומחים שניסו להגדירה טענו שאהבה היא חיבור רגשי עמוק למישהו או למשהו (אדם, בעל חיים, חפץ או רעיון). הרגש מתבטא ביציאה של האדם מתוך עצמו למען אותו מושא אהבה.
אך אהבה היא לא רק רגש, אלא מצב של עשייה למען האחר – נתינת מרחב ומשאבים לאדם שאוהבים כדי שיתפתח להיות כל מה שהוא יכול ורוצה להיות.
אהבה היא גם היכולת והרצון להכיל את הצדדים החיוביים והשליליים שאדם מביא לקשר ולהיות עם מושא האהבה לא רק בזמנים טובים, אלא גם בזמנים קשים ומאתגרים.
המדריך לאהבה
אריך פרום, פסיכולוג חברתי, פסיכואנליטיקאי ופילוסוף יהודי-גרמני שחקר את הנושא – כתב שאהבה היא "עבודה קשה". התחייבות ומאמץ שצריך להשקיע לאורך זמן, בעקביות ובהתמדה.
העבודה הקשה מתבטאת בצורך לפרגן, להחמיא ולעודד, להזכיר לעצמנו את התכונות הטובות האחד של השני ומדוע התאהבנו מלכתחילה – גם כשנראה שהאהבה בדרך לקמול.
כל קשר ארוך מבוסס על זיכרונות טובים והרבה רגעי חיבה לצד תקופות משבר המאיימים לסדוק את הקשר.
קירבה בין בני זוג לא נוצרת מאליה. היא זקוקה למידה רבה של התעניינות והקשבה אחד לשני, לאכפתיות ולהכרה בצרכי האחר.
קיימת חשיבות רבה גם לתשומת לב לדברים שנאמרים ובאותה מידה גם לדברים שאינם נאמרים בקול, אך מאותתים על מה בן הזוג צריך ורוצה ממש ברגע זה.
למי יש כבוד?
הבסיס לכל קשר אנושי תקין הוא כבוד הדדי. בדרך כלל, הגורם למריבה הוא לאו דווקא נושא מסוים, אלא חוסר כבוד של אחד מבני הזוג לנקודת הראות השונה של בן זוגו על נושא המריבה.
כדי לשמר את האהבה והקשר התקין בין בני הזוג חשוב ליצור עבור כל אחד מקום בטוח להיות מי שהוא: לחשוב, להרגיש ולהאמין במה שנראה לו נכון. ללא ביקורת או שיפוט, אלא עם כבוד לייחודיות שלו.
חוסר כבוד, המתבטא בטון הדיבור, הבעות פנים, תנועות מזלזלות, הפניית עורף וכדומה, מייצר מתח וכעס בין בני הזוג ופוגע קשות בדימוי העצמי האישי.
ד"ר ג'ון גוטמן, פסיכולוג קליני ומתמטיקאי שנחשב לאחד החוקרים הגדולים בעולם בתחום הזוגיות, ערך ניסוי על נושא הכבוד ההדדי בין בני זוג בשעת ויכוח. הוא צילם בווידיאו יותר מ-3,000 זוגות נשואים כשהם מתווכחים במשך 15 דקות.
גוטמן אף פיתח שיטה מדעית לקידוד הבעות פנים וכינה אותה ה"דנ"א של היחסים – החתימה האישית של הזוג". כך, כל הערה, הבעת זלזול, לעג, ביקורת, התעלמות, הרמת גבה, גלגול עיניים, הנהון ראש, צחוק וכדומה, נצפו וקודדו.
בין היתר, החוקר מצא שלכל זוג יש סגנון ויכוח ייחודי, שחוזר על עצמו שוב ושוב, בלי קשר לנושא הוויכוח. על סמך רצפים אלו יכול היה גוטמן לנבא אלו נישואים יחזיקו מעמד ואילו יתפרקו בתוך 15 שנה.
מסקנותיו מהניסוי היו, שכל הגורמים המכשילים נישואים או לחילופין, אלו המבטיחים קשר יציב וחם, נמצאו בוויכוח בשפת הגוף ובהבעות הפנים.
בני זוג שנישואיהם נועדו להצליח נטו במהלך הוויכוח להנהן ולאשר את הדברים שאמר בן זוגם, גם כשלא הסכימו אתו.
הם נמנעו מגלגול עיניים, אנחות או הבעות זלזול בפנים ובתנועות הידיים. ידעו לזהות מתי ויכוח מתדרדר לרגשות שליליים ולעלבונות והעדיפו לעצור ולשקם את המצב במקום להסלים אותו.
למרות הוויכוח וחוסר ההסכמה, אותם זוגות שמרו על יחס חיובי אחד לשני, התייחסו בנימוס, בכבוד ובהערכה זה לזה. "אני מבין אותך, למרות שאיני מסכים איתך", היה אחד המשפטים שאמרו האחד לשני.