המדריך לאירוע מוחי: מדוע כדאי לעבור אחריו טיפול רפלקסולוגי?

לשקם את הנזק לאחר אירוע מוחי | צילום: shutterstock

אירוע מוחי יכול להתרחש על רקע של שני תהליכים:

הראשון הינו אירוע מוחי איסכמי, הנגרם כתוצאה מחסימת זרימת הדם באחד מכלי הדם במוח על ידי קריש דם או טרשת עורקים (היצרות של כלי הדם עקב משקעי שומן). החסימה שנוצרת פוגעת אנושות באספקת הדם הסדירה לאותו אזור במוח וגורמת לחוסר חמצן. כתוצאה מכך מתים תאי העצב ונוצרת הפרעה באיברים הקשורים לאזור המוח שניזוק.

התהליך השני, והנדיר יותר, הגורם לאירוע מוחי הוא שטף דם במוח, המכונה גם אירוע מוחי המורגי. שבץ זה נובע מקרע של אחד מכלי הדם במוח הגורם לדלף של דם לתוך המוח. הדימום המוחי מתמשך כל עוד לא נקרש הדם.

הדימום פוגע באספקת הדם והחמצן לאזור שכלי הדם שנפגע מוביל את הדם אליו. בנוסף, הצטברות הדם במוח גורמת ללחץ תוך גולגולתי.

אירוע מוחי עשוי להתרחש בכל האזורים במוח, כלומר בצד הימני או בצד השמאלי. בנוסף, חסימה או דימום יכולים להתפתח באמצע המוח ולהשפיע על שני הצדדים גם יחד או לקרות בכמה מוקדים שונים בו זמנית או באירועים נפרדים.

פגיעה בצד אחד של המוח גורמת להפרעות תפקוד בצד הנגדי בגוף, כיוון שמחצית המוח הימנית שולטת על צד שמאל של הגוף ואילו הצד השמאלי של המוח שולט על צד ימין של הגוף.

הפגיעה בתפקוד הגוף משקפת את אזור המוח שנפגע עקב האירוע המוחי. ככל שהפגיעה גדולה יותר, כך ההפרעות התפקודיות נרחבות יותר.

גורמי הסיכון העיקריים לשבץ מוחי כוללים:

1. יתר לחץ דם לא מטופל ולא מבוקר – כלי הדם שעומדים כל הזמן בלחץ נוטים יותר להיפגע.
2. סוכרת שלא טופלה – הסוכר הגבוה בדם גורם נזק לכלי הדם ולעצבים במוח.
3. נטייה לקרישיות יתר של הדם.
4. תסחיפים – קרישי דם שניתקו ממקום בו הם נוצרו והגיעו עם זרם הדם לאזורים אחרים בגוף. מצב שעלול להתרחש גם לאחר ניתוחים.
5. ניתוח מוח או זיהום מוחי.
6. בעיות בתפקוד הלב.
7. תאונות או פציעות ראש.
8. נטילת תרופות מדללות דם שעלולות לגרום לדימום במוח, או לחילופין תרופות שמגבירות את קרישת הדם, כיוון שהן עלולות להוביל להיווצרות קריש דם.
9. פעילות פיזית מאומצת מאוד אשר עלולה לגרום לפיצוץ כלי דם עקב יצירת לחץ רב מדי.
10. מחלות כלי דם שגורמות לחולשת הדפנות של כלי הדם ומגבירות את הסיכון לשטפי דם.

אילו הפרעות עלולות להיווצר עקב אירוע מוחי?

לאירוע מוחי קל יכולה להיות השפעה מזערית או אפילו בלתי מורגשת. אך במקרים אחרים, הוא עלול להוביל לפגיעות בדרגות חומרה שונות, חלקן בלתי הפיכות, ואף למוות.

ההפרעות שעלולות להתפתח עקב אירוע מוחי עלולות לכלול:

1. פגיעה בתפקוד המוטורי, עד לכדי שיתוק של יד או רגל או של שתיהן.
2. פגיעה בדיבור, בשליטה בפה או בהבעות פנים.
3. קשיים בבליעה.
4. בעיות בשיווי המשקל.
5. חוסר יכולת לשלוט בסוגרים.
6. פגיעה בחשיבה, בזיכרון, ביכולת ההתמצאות או קבלת ההחלטות.
7. הפרעות בראייה או בשמיעה.
8. פגיעה ביכולת הנשימה העצמאית.
9. פגיעה בהכרה או תרדמת (Coma).

כיצד מטפלים באירועים מוחיים?

על פי נתונים סטטיסטיים, בישראל מתרחשים כ-15,000 אירועים מוחיים מדי שנה.

הטיפול המוצע כיום הוא טיפול חירום שניתן מיד לאחר האירוע – תרופות להמסת קריש במצב איסכמי או שיפור קרישיות במצב המורגי.

במקרה של פגיעה משמעותית, לאחר התייצבות המטופל, ממשיך הליך שיקום ארוך.

1. להתייעצות עם מטפלים באירוע מוחי ברחבי הארץ, לחצו כאן >>

כיצד ניתן למנוע אירוע מוחי?

הדרך למנוע אירוע מוחי היא לצמצם ככל הניתן את הסיבות וגורמי הסיכון להופעתו:

1. איזון רמות הסוכר בדם.
2. שמירה על רמות לחץ דם תקינות ובטווח הנורמה.
3. הפסקת עישון או צמצום ההרגל.
4. הפחתת צריכת אלכוהול למינימום.
5. ביצוע פעילות גופנית התורמת לשיפור אספקת החמצן לרקמות הגוף, להסדרת לחץ הדם ולהורדת רמות גבוהות מדי של סוכר בדם.
6. צמצום רמות הסטרס בחיים.
7. שינה איכותית של כ-8-7 שעות רצופות מדי לילה.
8. הקפדה על תזונה מאוזנת ובריאה.
9. צמצום צריכת מלח.

כיצד מסייע טיפול רפלקסולוגי לאחר אירוע מוחי?

רפלקסולוגיה הינה טיפול משלים ולא פולשני שבעזרתו אפשר לסייע לשיקום האזורים שנפגעו באירוע המוחי. אפשר לדמות את המוח שלנו למחשב ובו תוכנה המפעילה מערכות חיצוניות.

בעת אירוע מוחי, חלק מאותה תוכנה במחשב נמחק ואינו פעיל יותר. עם זאת, ה"מכונות" החיצוניות שהתוכנה הפעילה לא נפגעו או ניזוקו, לכן ניתן ללמד אזור אחר במוח לשוב ולהפעיל אותן.

בעזרת הרפלקסולוגיה, מועבר גירוי למוח מהקצוות החיצוניים והמוח מגיב בבניית "תוכנת הפעלה" חדשה.

לימוד מחודש זה לא צפוי לארוך שנים רבות כיוון שהצד שלא נפגע מזרז את התהליך. ניתן לבצע את הטיפול הרפלקסולוגי לאירוע מוחי מהרגע שהמצב מתייצב, אין דימום פעיל אבל עדיין יש חסרים בפעילות הנוירולוגית עקב השבץ המוחי.

מטרת הטיפול הינה לחבר עצבים פריפריים אל האזור במוח שלא נפגע על ידי האירוע, מאחר שכל או חלק מהתשתית העצבית עדיין קיימת, כלומר הגפיים, עמוד השדרה או חוט השדרה לא נפגעו.