דליה מנטבר | צילום: רון קדמי
אז החלטתם להשקיע בעצמכם ונרשמתם לשיעורים בסטודיו הקרוב לביתכם. בלוח האימונים מופיעים שיעורי יוגה לצד שיעורי פילאטיס, ולכם אין באמת מושג ירוק מה ההבדל בין שתי השיטות.
למתבונן מהצד, יוגה ופילאטיס עלולות לעיתים להיראות דומות; תנוחות ומתיחות שנעשות על מזרן, מחזקות את הגוף וגמישותו ונראות די זהות – מה שרק מוסיף לקושי להבחין בין השיטות ולבחור מבין השתיים.
"גם יוגה וגם פילטאטיס הפכו בשנים האחרונות לשיטות פופולריות מאוד, והוכיחו שלא מדובר רק בטרנד", אומרת דליה מנטבר, "אותוריטת" הפילאטיס בישראל ובעלת רשת מכונים ובית ספר להכשרת מורים לפילאטיס. ביקשנו ממנטבר לפרט אודות ההבדלים בין שתי השיטות, תוך שמירה על אובייקטיביות כמובן. על הדרך גילינו גם איזה סוג פילאטיס דומה יותר ליוגה.
קווי הדמיון של יוגה ופילאטיס
גם יוגה וגם פילאטיס הם אימונים שאינם כרוכים בפעילות אירובית דינמית: לא קופצים ולא רצים. מטרת האימון היא בעיקר לעבוד על שרירי הגוף ועל גמישותו.
לדברי מנטבר, אחת מנקודות החיבור המשמעותיות ביותר בין השיטות, נובעת מכך ששתיהן מומלצות לחיזוק הגוף, כתרגול משלים לאימונים אחרים כמו ריצה, ריקוד או הליכה שכוללים עבודה דינמית וסיבולת לב ריאה. הסיבה לכך היא ששתיהן מסייעות לחיזוק השרירים המייצבים ולגמישות – החיוניים במניעת פציעות ספורט.
כמו כן, חלק מהתנועות הקלאסיות המוכרות מהיוגה, אומצו על ידי הפילאטיס, והן מהוות כיום חלק ממכלול התרגילים המבוצעים במסגרת שיעורי הפילאטיס, ביניהן: הקשתות גב, פוזיציית הקוברה המפורסמת וה"פירמידה" ("כלב מביט מטה").

אז מה בכל זאת שונה?
קצת על יוגה
כדי להבין את ההבדל בין השיטות, כדאי להכיר היטב את הקו המנחה שלהן: פירוש המילה "יוגה" בתרבות ההודית העתיקה הוא "אחדות". הכוונה היא למעשה לחיבור שבין הגוף לבין הנפש.
מנטבר מסבירה כי האימון כולל סדרת תנוחות ונשימות, המאפשרות להגיע לאיזון שבין הפיזי לרגשי.
בשנים האחרונות התפתחו אסכולות שונות של יוגה – חלקן מתמקדות בהרפיה, נשימה ומדיטציה וחלקן בחיזוק הגוף, תוך עבודה על מנחים מאתגרים במיוחד.
כל אחת משיטות אימון אלו כוללת שימוש בטכניקות של נשימות ובתנוחות קלאסיות כמו "תנוחת הקוברה" ו"תנוחת העץ".
תרגול היוגה לרוב מתבצע באמצעות התנגדות כובד משקל הגוף בלבד, והוא אינו כולל שימוש בעזרים חיצוניים, למעט מזרן כמובן.
בנוסף, המנח בתרגול, לרוב סטטי ואינו כולל תנועתיות רבה. המטרה באימון היא ליצור איזון והרמוניה תוך "הקשבה" לגוף, לצרכיו ובחינת הגבולות שלו.

קצת על פילאטיס
לדברי מנטבר, בפילאטיס יש הרבה מאוד תנועתיות ועבודה על שרירי הגוף, ובעיקר על שרירי הליבה והיציבה.
השיטה פותחה על ידי האתלט ג’וזף הוברטוס פילאטיס, שהאמין כי סגנון החיים המודרני, סטרס ובעיות יציבה הם הגורמים העיקריים לבעיות בריאות שונות.
עבודת הפילאטיס כוללת שימוש בעזרים חיצוניים כמו כדור, גומייה או כנגד משקל הגוף. לאורך כל האימון, הגוף מתמודד עם אתגרי כוח, עם ייצוב שיווי המשקל, הרחבת הגמישות והקואורדינציה – תוך שימוש ביציבה נכונה והארכת השרירים.

על פי מנטבר, חיזוק האיברים בפילאטיס מתמקד הן באיברים חיצוניים כמו כתפיים, ירכיים וישבן, והן בשרירים פנימיים כמו שרירי רצפן האגן, שבין היתר חיוניים ליציבה, למניעת בריחת שתן בגיל המעבר ולאחר לידה, ולשיפור יחסי המין.
תרגול קבוע של פילאטיס, עשוי לסייע במניעת בעיות גב ובעיות אורתופדיות אחרות, והוא מומלץ לשיקום הגוף מפציעות ספורט, לאחר לידה וכחלק מתרגול פיזיותרפיה.
מנטבר מסבירה כי ישנן שתי טכניקות שונות של פילאטיס: הראשונה, מתבצעת באמצעות מכשור נייח הכולל מיטות אימון ייחודיות בעלות קפיצים גמישים. והשני – פילאטיס רצפה, שדומה יותר ליוגה, וכולל שימוש במכשור פשוט יותר כמו גומייה או כדור.
פילאטיס מכשירים היא טכניקה המאפשרת לגוף להעצים את היכולות שלו ואת טווחי התנועה, הודות לשימוש בקפיצים שמצד אחד יוצרים התנגדות, ומצד שני תורמים לדיוק התנועה.

איך יודעים במה לבחור?
מנטבר מדגישה שלכל אחד מתאים אימון אחר והבחירה צריכה להיות אינדיבידואלית. "שתי שיטות האימון הן שיטות מצוינות שעוזרות לחיזוק, לגמישות ולשמירה על נפש בריאה ושלווה.
"למי שמתלבט אני מציעה לנסות ולבחון את שתי השיטות. כדאי להביא בחשבון שלעיתים נדרש פרק זמן מסוים כדי להבין מהי השיטה שהכי מתאימה.
"הכי חשוב זה לבחור את האימון שבו מרגישים הכי טוב. כשהאימון מתאים למתאמן, והוא מוצא בו עניין והנאה, הסיכוי להתמיד בו גדל", מסכמת מנטבר.