אני אבא או מנכ"ל? על האיזון הנכון שבין חיי העבודה והמשפחה

קריירה או הורות - מה יותר תובעני? | צילום: shutterstock

אחד הקונפליקטים הגדולים ביותר שכל הורה ניצב מולו הוא האיזון הנכון בין העבודה לבין שאר המרכיבים מהם עשויים החיים שלנו, והמשפחה בראשם. לא במקרה מרבים לדבר בשנים האחרונות על איזון עבודה-חיים (Work-Life Balance).

מונח זה מתייחס למערכת האיזונים (העדינה יש לומר) וסדרי העדיפויות שבין הקריירה והעבודה לבין הבית, המשפחה, הזוגיות, חיי הפנאי והתפתחות רוחנית, והפך להיות מדד מוביל בכל הקשור לאיכות חיים.

לא במקרה, רבות מהמדינות שמובילות באיזון עבודה-חיים מככבות גם בעשירייה הפותחת של המדינות עם איכות החיים הכי גבוהה (כמו דנמרק, פינלנד והולנד).

ישראל, למרבה הצער, לא נמצאת במיקום מחמיא במיוחד בהיבט הזה – בשנת 2019 ישראל דורגה במקום ה-36 מתוך 46 מדינות ה-OECD בכל הנוגע לאיזון עבודה-חיים.

קורונה טיים

לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2019, 44 אחוזים מקרב בני 44-35 דיווחו שהם מתקשים לאזן בין העבודה לבין חיי המשפחה. המצב הזה החמיר בתקופת הקורונה בה הורים רבים נאלצו לעבוד מהבית והיו מוכרחים לתמרן בין העבודה לחיים, בזמן אמת.

קונפליקטים רבים עלו לשיח בעקבות המצב החדש שנוצר, בין היתר סביב הקושי של אימהות רבות לתמרן בין העבודה לגידול הילדים וההתמודדות עם שכר לא שוויוני בין נשים ולגברים.

ניתן לומר שאם עד שנת 2019 רבים מאיתנו התקשו לשמור על איזון בריא בין העבודה לחיים, הרי שבזמן הקורונה – גבול זה טושטש והאיזון הופר לחלוטין.

לאכול פסטה ולענות לאימייל תוך כדי

תחום אחד ששינה את חוקי המשחק הוא התחום הטכנולוגי. מצד אחד היינו יכולים לחשוב שההאצה הטכנולוגית תקל על חיינו ותאפשר לנו לחסוך זמן (כמו קיצור זמן ההמתנה בפקקים למשל), אך מאידך, מה שקורה בפועל הוא ההיפך: האימיילים שמגיעים ישירות אל מכשיר הסלולר שלנו והפגישות שמתקיימות בשלט רחוק לאורך כל שעות היממה – רק יוצרים עומס גדול יותר על העובד.

חשוב לציין שישנם לא מעט אנשים שניצלו את פלאי הטכנולוגיה והחליטו לשנות את חייהם בעקבות השימוש בה. "נוודים דיגיטליים" הם אנשים שבדרך כלל עובדים במקצועות שאינם דורשים "קבלת קהל" ולכן הם יכולים להרשות לעצמם לטייל ולעבוד מכל מקום בעולם. יש לציין שהבחירה הזאת לא מתאימה לכולם והיא נחשבת שולית יחסית.

יותר מדי לחץ, פחות מדי בריאות

התחושה המשותפת להרבה הורים, היא שהשמיכה תמיד קצרה מדי – כשהם עושים את המיטב בעבודה זה בא על חשבון הילדים, וכשהם משקיעים זמן בילדים, זה בא על חשבון הקריירה, שלא לדבר על חיי הזוגיות, הפנאי והרוח שדורשים מאיתנו קשב אחר ומשך זמן ממושך יחסית.

כך הורים רבים מדי מוצאים עצמם בסופו של יום סחוטים, מרוקנים ומלאים ברגשות אשם. הלחץ הנפשי התמידי שאנו שרויים בו ורגשות האשם האינסופיים, פוגעים בבריאות הנפשית והפיזית שלנו.

מחקר שנערך על למעלה משלושים אלף עובדים בשלושים מדינות באירופה מצא שיש קשר חזק בין קונפליקט עבודה-חיים לבין דיווח עצמי על בריאות ירודה. בנוסף, מחקרים רבים מראים שלחץ נפשי גורם בין היתר לכאבי ראש, לבעיות עיכול, לדיכאון, להפרעות שינה, ללחץ דם גבוה, לעלייה בסיכון למחלות לב, לעלייה ברמת הסוכר בדם ולעוד שורה ארוכה של בעיות.

נראה לנו שהגורמים האלה הם סיבה מספיק טובה לנסות לעשות את זה אחרת. האם זה אפשרי?

הנה כמה שינויים שכל אחד יכול להכניס לחייו על מנת להשיג איזון בריא יותר בין העבודה לבין החיים:

הציבו גבולות לעצמכם ולאחרים

בשנת 2017 יצא בצרפת חוק שפוטר עובדים מלענות למיילים או ליזום מיילים אחרי שעות העבודה. עד שגם בארץ שלנו ייצא חוק שמגביל שליחת מיילים אחרי שעות העבודה, מי שצריך לשים את הגבול הוא העובד עצמו.

מרביתנו לא עובדים בעבודות שהן עניין של חיים ומוות, וניתוק אחרי שעות העבודה חיוני לא רק לעובד אלא גם למעסיק שמקבל בתמורה עובד רגוע יותר, בריא יותר, יעיל יותר ומרוצה יותר.

אז שחררו את רגשות האשם וקיבעו לעצמכם כלל שמרגע שנכנסים הביתה, הטלפון מונח בפינה צדדית ומרוחקת, רצוי כשהוא מכובה או לכל הפחות – מושתק. אם יש משהו באמת דחוף, הקציבו לעצמכם חלון זמן מוגבל למענה להודעות. אם תיגמלו מההרגל של לבדוק כל הודעה שנכנסת, תהפכו לאנשים שלווים יותר, ובכך תשיגו יותר שליטה על חייכם.

Less is more: קיבעו סדר עדיפויות וצמצמו פעולות מיותרות

מה באמת חשוב בחייכם? שאלה פשוטה לכאורה, נכון? אז בואו נקשה עליכם עוד קצת ונשאל שאלה נוספת… האם לוח הזמנים שלכם משקף את סדר העדיפויות שלכם?

סביר להניח שהעבודה תופסת את חלקו הארי של היום שלנו, אך עדיין נוכל למצוא זמן לדברים שחשובים לנו על ידי צמצום פעילויות שגוזלות זמן יקר ולא עולות בקנה אחד עם סדר העדיפויות שלנו. רוצים רמז? גלישה ברשתות החברתיות, עדכוני חדשות בלתי פוסקים ובינג' מול ענקית הסטרימינג נטפליקס נחשבים לשודדי זמן ידועים.

טיפ נוסף: תוכלו לייעל את תפוקתכם בעבודה בעזרת צמצום בשיחות המסדרון וקביעת חלונות זמן מוגדרים למענה על מיילים (למשל מוקדם בבוקר או חצי שעה לפני שהולכים הביתה).

האצילו סמכויות

יכול להיות שאתם אוהבים להיות בשליטה על כל המתרחש, אבל הצורך הזה עלול לגזול מן הזמן היקר שלכם. לכן, גם כשאתם בבית וגם כשאתם בעבודה, כדאי לשחרר ולהתפנות לדברים החשובים באמת.

בבית למשל, אפשר להעביר חלק מהמשימות השוטפות (קיפול כביסה או פינוי הכלים מהמדיח) לילדים, גם אם הביצוע לא יהיה מושלם. אפשר להיעזר גם בעזרה מקצועית בתשלום (בניקיון הבית או בבישול).

מה שחשוב הוא שתסירו מעצמכם מטלות שאתם פחות אוהבים, שאינכם טובים בהן, או שהן גוזלות זמן רב, על מנת שתהיה פנויים לדברים החשובים באמת.

הקדישו זמן לעצמכם

אתם בטח חושבים לעצמכם – "אני גם ככה כורע תחת העומס, אין לי זמן להשקיע בעצמי", אבל האמת היא, שחשוב מאוד למצוא זמן לגוף ולנפש שלנו. הן פעילות גופנית והן מדיטציה תורמות לנו לשמור על בריאות הנפש שלנו, להיות רגועים יותר ומאוזנים יותר, ואפילו לנהל את הזמן שלנו נכון.

אל תשכחו לישון

לא, שינה זה לא לחלשים. הקפדה על שינה מספקת, קריטית לבריאות שלכם, לשלווה שלכם, למערכות היחסים שלכם וגם לביצועים שלכם בעבודה.

שבו לאכול ביחד

לא מעט מחקרים עוסקים בחשיבותה של ארוחת הערב המשפחתית ללכידות המשפחה וגם לפיתוח הרגלי אכילה בריאים. אז במקום שכל אחד יאכל בנפרד, שבו לאכול ביחד, הרחק מהמסכים, ונצלו את הארוחה לשיחה ולנוכחות אמתית. אם אתם עובדים מהבית, אולי תשבו לאכול יחד גם את ארוחת הצהריים?

התחילו בקטן

תקופת הקורונה גרמה לרבים מאיתנו לומר: "עד כאן", כך שהביטוי "להמציא את עצמך מחדש" נשמע מכל עבר. בעקבות התקופה המטלטלת הזאת, אנשים רבים שינו מסלול מקצועי ואת חייהם מן הקצה אל הקצה. אך חשוב לזכור כי שינויים קיצוניים מתקשים להיטמע בחיינו ממש כמו שדיאטות קיצון נועדו פעמים רבות לכישלון.

את השינויים שהייתם רוצים לערוך בחייכם – עדיף לאמץ לאט ובהדרגה. בחרו צעד אחד להתחיל אתו, למשל, כיבוי הטלפון הסלולרי למשך שעה ביום מרגע שחוזרים הביתה מהעבודה, ומשם המשיכו הלאה אל המטרות שאתם מאמינים שיכולים לשנות את חייכם ולעזור לכם לשמור על איזון בריא יותר בין העבודה לחיים.