הרשמה לאנשי מקצוע
התייעץ עם המומחים
נשים
היריון ולידה
תינוקות וילדים
הגיל השלישי
דיאטות
מזון בריא
ניקוי רעלים
זוגיות
סקס
יוגה
פילאטיס
אימון ויציבה
מיינדפולנס
מדיטציה
NLP
דיקור סיני
נטורופתיה
רפלקסולוגיה
כירופרקטיקה
צמחי מרפא
הומאופתיה
שיאצו
שיטות נוספות
פנה אל המומחים 
שנאה מביאה לתחושת שייכות וקרבה | צילום: shutterstock
שנאה היא דבר שמחבר בין בני אדם. נשמע מוזר, נכון? לא אם חושבים על הביטוי "האויב של האויב שלי, הוא החבר שלי".
המדע הקיים מאחורי שנאה, גילה כי אנשים יוצרים קשרים חזקים כאשר הם מסוגלים לדבר על חוסר אהבתם כלפי מישהו אחר – יותר מאשר כאשר לשניהם יש רגשות חיוביים כלפי גורם שלישי.
במאמר שפרסמה סופרת רב המכר "Captivate: The Science of Succeeding with People", ונסה ואן אדוארדס באתר Science of People, היא טענה כי לאנשים קיים צורך בשעיר לעזאזל על מנת לחוש קירבה.
View this post on Instagram
ונסה ואן אדוארדס | צילום: מתוך אינסטגרם
כשאנחנו במאבק, עם גורם חיצוני או פנימי, כמו מול קולגה לעבודה או מול הערכה עצמית נמוכה – בהתאמה – אנו מרגישים הרבה יותר טוב כאשר אנחנו יכולים להעביר את האנרגיה השלילית שלנו הלאה ולהאשים מישהו אחר, במקום להתעמת עם התפקוד והסוגיות שמטרידות אותנו בעצמנו.
אם אנחנו מצטרפים לקבוצה ש"שונאת כמונו", בין אם זה מישהו מרקע אתני שונה או אפילו "סתם" אינדיבידואל, אנחנו מרגישים תחושה של תמיכה ושייכות.
"חייבים" לשנוא
אם דיברנו על שייכות, על פי ואן אדוארדס, גם בדידות יכולה להוביל לשנאה. אנשים בודדים מחפשים קשרים, והם עלולים למצוא סיפוק גם בקשרים המבוססים על שנאה. קשר כזה דורש ממך בעיקר הבעת שליליות כלפי האחר.
עבור מי שסובלים מביטחון עצמי נמוך, קל יותר לייצר את הרגש הזה מאשר להוכיח לאחרים שהם מעניינים ובעלי ערך בפני עצמם. כלומר, במילים אחרות, ישנן סיטואציות חברתיות בהן נרגיש שאנחנו "מחויבים" לשנוא כדי לשרוד ולהסתדר חברתית.
עוד טוענת ואן אדוארדס, כי אנשים חסרי ביטחון נוטים לעיתים קרובות להשוות את עצמם לאנשים אחרים. כאשר הם מגיעים למסקנה שהאדם האחר עשוי להיות טוב מהם או שיש לו תכונות שהם לא רוצים להכיר בכך שהם גם חולקים, הם עלולים לדבר נגד אותו אדם ולהשליך עליו את החרדה שלהם.
גם חשש מהזר ומהשפעתו על מצב קיים, מובילה אנשים למחשבות שליליות שמתפתחות לאידיאולוגיה שלילית. שיתוף עוינות ותוקפנות כלפי יחידים או קבוצות, שהם בבחינת "לא מוכרים", הוא סוג של מגננה ודרך לחזק את הקשרים בתוך קבוצה קיימת.
שנאה מגדירה גבולות חברתיים
בני אדם רוצים מבנה וודאות בחייהם החברתיים. כדי לקבוע אותם, טוענת ואן אדוארדס, הם מתחלקים באופן טבעי לקבוצות. כשאנשים מצהירים שהם לא אוהבים אחרים, זה עוזר להם להבין את הגבולות בין מעגלים חברתיים ולהרגיש מחוברים למעגל ספציפי.
כאמור, סלידה הדדית מעוררת תגובה חזקה יותר מאשר אהדה הדדית. ואן אדוארדס מביאה לצורך המחשת הטיעון ממצאי מחקר בו הוצג לאנשים סרטון של גבר מחזר ו"מתחיל" עם אישה. אנשים שהיו בעלי דעה שלילית על האיש, היו בסבירות גבוהה יותר לומר שהם יסתדרו טוב עם מישהו שחלק את דעתם השלילית, יותר מאשר אלו שהיו בעלי דעה חיובית על המחזר.
לחלוק את השנאה
הבעת שנאה יכולה להיות גם דרך לבטא פגיעות על מנת לבסס קשר אינטימי מתמשך עם אדם אחר. כלומר, אנחנו עשויים לשתף שאנחנו שונאים מישהו מסיבה אישית, בעקבות פגיעה שחווינו ממנו, ולחלוק את הפגיעות שלנו בציפייה שהאדם איתו אנו חולקים את רגשותינו יפתח רגש שלילי כלפי אותו "אויב" אישי, ויקשר אלינו.
הטקטיקה הזו ליצירת קשרים וחברויות, נשמעת על פניו כמעט חיובית. אך ואן אדוארדס טוענת שהסיכונים שבה עולים בהרבה על כל טוב שמגיע ממנה.
הפתרון
הבעת חמלה כלפי עצמנו וכלפי אחרים היא דרך אפשרית לריפוי לשנאה. כאשר אנחנו מתמודדים מול הרגש החזק הזה כלפי יחיד או קבוצה, אנחנו יכולים לשאול את עצמו האם אנו מסוגלים לחשוב על דוגמאות נגדיות לאמונה שפיתחנו.
לסיכום, ואן אדוארדס טוענת שכדאי לקחת בחשבון כי חוקרים גילו שכאשר אנו שומעים מישהו מדבר על אנשים אחרים, אנו מטילים את התוכן הנאמר על הדובר.
משמע, אם חשבנו שמישהו הוא משעמם או מרושע וחלקנו זאת עם מישהו שלא חושב כמונו, סביר להניח שאותן תכונות שתיארנו ישויכו במוחו אלינו. וזה עובד גם באופן ההפוך, כלומר, אם אנחנו חולקים דעה חיובי על אחר בפני מישהו, אותה חיוביות תשליך גם עלינו.
