לבחור נכון: החרטה בחיינו | צילום: shutterstock
המשורר האמריקני, זוכה ארבעה פרסי פוליצר, רוברט פרוסט, כתב שיר בשם "The Road Not Taken" (ובתרגום חופשי – הדרך שלא נבחרה). בשיר מסופר על אדם העומד מול שתי דרכים ביער "שתיהן כה דומות ועם זאת כה שונות", ומתלבט באיזו דרך לבחור.
הוא מודע לכך שכל אחת מהדרכים תביא אותו למקום אחר ואולי אף פעם לא יוכל לשוב על עקבותיו כדי לתקן את בחירתו או כדי לחקור את הדרך השנייה.
בסיום השיר הוא מכריז: "שתי דרכים התפצלו ביער מצהיב ואני בחרתי בזו שהולכים בה פחות וזה עשה את כל ההבדל"…
היו יכולים להיות לי חיים שונים
בדומה לשירו של פרוסט, גם אנחנו נוטים לייסר את עצמנו במחשבות שאולי הזדמנויות שלא נלקחו היו יכולות לשנות את מהלך חיינו. אולי לא לקחנו סיכון שממנו פחדנו ובשל כך החיים עברו לידנו ולא ניצלנו אותם כיאות. לא הלכנו אחרי החלומות שלנו, לא התחתנו עם הבחור שבאמת רצינו וכל מסלול חיינו הפך לשונה ממה שדמיינו כשהיינו צעירים.
חרטה היא תחושה קשה בפני עצמה, ואליה מתלווים רגשות קשים נוספים כמו אשמה והלקאה עצמית – שהרי אנו מרגישים אחראים על בחירות שנראות בדיעבד כטעויות ובתוצאות השליליות שנבעו מהן.
מחקרים הראו שבטווח הקצר אנשים מתחרטים יותר על פעולה שעשו ואילו בטווח הארוך אנשים מתחרטים יותר על היעדר פעולה
עוד רגש שבדרך כלל מרים את "ראשו המכוער" עם החרטה הוא הקנאה. אנחנו רואים את החיים שלא חיינו משתקפים אצל אחרים ומזכירים לנו שאולי היו יכולים להיות לנו חיים שונים.
על מה אנחנו מתחרטים יותר?
לחרטה, המופנית תמיד לעבר (בניגוד לדאגה המופנית לעתיד), יש שתי פנים: חרטה על מה שעשינו והיינו מעדיפים שלא לעשות, וחרטה על מה שלא עשינו והיינו שמחים לו היינו עושים.
העובדה המתסכלת היא שכל פעם שאנו בוחרים במשהו אחד, גם אם מדובר על החלטה שלא לפעול כלל – אנחנו מאבדים או מוותרים על משהו אחר.
מחקרים הראו שבטווח הקצר אנשים מתחרטים יותר על פעולה שעשו ואילו בטווח הארוך אנשים מתחרטים יותר על היעדר פעולה.
כשמסתכלים על החיים כמכלול, מבינים את השפעת הבחירה על נתיבי החיים השונים: מזוגיות, ומימוש עצמי דרך לימודים או עבודה, ועד קשר שלא הסתיים כיאות, אהבה שהוסתרה, פרידה מאדם אהוב שלא הייתה ועוד.
חרטה היא רגש המחבל ברווחה הנפשית. היא עלולה לגרום לייסורי מצפון, חרדה ולחץ, דיכאון והפרעות אכילה ושינה. לעיתים, שנים רבות לאחר האירוע.
גברים ממאדים ונשים מנוגה – גם בנושא חרטה
מתברר שיש הבדלים בין המגדרים בתחומים עליהם גברים ונשים חשים חרטה. גברים מתחרטים, בסדר יורד, על השכלה, קריירה, בחירות רומנטיות ובחירות בתחום ההורות.
נשים, לעומת זאת, מתחרטות קודם כל על נושאים בתחום המשפחה ובתחום הרומנטי – בהפרש ניכר מהתחומים בהמשך הרשימה שהם מערכות יחסים, השכלה ומימוש העצמי. עוד הבדל מעניין בין המינים בנושא החרטה, הוא שנשים מתחרטות יותר על דברים שעשו ואילו גברים מתחרטים יותר על דברים שלא עשו.
התמודדות עם החרטה
מכיוון שרגשות חרטה כרוכים בכאב, יש ניסיון להדחיק את הנושא או להכחישו. שיטה זו אולי עובדת בטווח הקצר, אך ככל שהזמן עובר והרגשות אינם מטופלים, המחשבות חוזרות ועוצמתן גבוהה יותר מאשר לפני הניסיון להתכחש להן.
חרטה לא אמורה להפוך אותנו להססניים ולהימנע מחוויות, ולרוב אין טעם להתבצר בעמדה של "אני בחיים לא אעשה את זה שוב". התמודדות עם הרגשות הקשים שמעוררת החרטה, מאפשרת פיתוח תובנות ואסטרטגיות להתמודדות עתידית עם אותם מצבים רגשיים וכאב.
חשוב לזכור שחרטה לא רק מזכירה לנו את מה שלא עשינו, אלא גם את מה שאנו יכולים לעשות יותר טוב. כלומר, היא יכולה להיות כלי חשוב לתהליך של צמיחה פנימית.