כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
נסו לשאול חבר או בן משפחה כיצד לדעתם אנחנו יורדים במשקל. סביר להניח כי תשמעו מכולם את אותה התשובה – הגוף "שורף" את השומנים והופך אותם לאנרגיה וכך אנחנו משילים מעלינו את עודף המשקל.
אבל, אם תנסו לברר כיצד בפועל מתרחשת אותה טרנספורמציה מופלאה משומן לאנרגיה, לא בטוח שתגיעו לתשובה מדויקת ומניחה את הדעת.
החוקר האוסטרלי, רובן מירמן (Ruben Meerman), טען במאמרו במגזין British Medical Journal, כיצד המסע שלו להורדה במשקל הוביל אותו לשאול "לאן נעלמים כל מאגרי השומן?". המסקנה שלו הייתה, שימו לב, שעודפי המשקל יוצאים החוצה בנשימה.
במילים פשוטות, ניתן להבין זאת כך: אנחנו שואפים חמצן – O2, ונושפים פחמן דו־חמצני -CO2 , כלומר מוציאים מהגוף מולקולה כבדה יותר. המולקולה הזאת בנויה משתי מולקולות של חמצן וממולקולה אחת של פחמן, אותו החומר המהווה חלק משמעותי מהמזונות השונים שאנחנו צורכים ומתאי השומן של הגוף.
הרעיון של מירמן נשמע לנו אולי מוזר, אך הוא למעשה מסביר את המטבוליזם הטבעי של הגוף, מטבוליזם שהיום נמדד בין השאר באמצעות שיטות כגון קלורימטריה עקיפה (Indirect Calorimetry או IC).
בשיטה זו, שתוארה במחקרים שונים, מחשבים את ההוצאה האנרגטית של הגוף על פי כניסת החמצן ופליטת הפחמן הדו-חמצני. כפי שנמצא במחקר שפורסם בשנת 2017 ובמחקר משנת 2018, שיטה זו מסייעת למדוד את קצב חילוף החומרים בגוף והיא נחשבת למדד אמין מאוד בו נעזרים גם בעת טיפול בחולים במצבים אקוטיים.
מה הקשר בין פחמן לאוכל?
כדי לקיים את הגוף שלנו אנחנו זקוקים לאנרגיה שאותה אנחנו מקבלים מהמזונות שאנו צורכים – עד כאן הכל ברור וידוע.
מזונות אלו מפורקים בגוף למרכיביהם השונים, בין השאר לשומנים ולחלבונים, ומסייעים להזין את תאי הגוף ולספק להם את האנרגיה הדרושה להם.
השאלה היא מה הם למעשה אותם שומנים וחלבונים? ובכן, השומנים הם מולקולות המורכבות מאטומים של פחמן, חמצן ומימן, והחלבונים כוללים בנוסף גם חנקן וגופרית. אטומים אלו נמצאים בכל המזונות (גם בג'אנק פוד), אך מלבדם ישנם כמובן מינרלים וויטמינים שאותם עלינו לקבל דרך התזונה שאנו צורכים.
במצב תקין, הגוף מפרק את המזון שהוא מקבל לאטומים ומשתמש בהם כדי לקיים את עצמו. כך, האטומים (הקלוריות) שנכנסים לגוף גם יוצאים ממנו, ועודפי המים שנוצרים בתהליך אף הם מופרשים דרך השתן, הזיעה והנשימה.
במידה והגוף מקבל יותר ממה שהוא צריך, נוצר עודף, שהגוף הופך למולקולות של טריגליצרידים ומאחסן אותן בתאי השומן. כלומר, השומנים בגוף מורכבים מפחמן שהצטבר בגוף.
כאשר אנחנו יורדים במשקל, אנחנו למעשה מפרקים את מולקולות השומן לפחמן דו־חמצני ולמים, ומצמצמים את המאגרים הללו דרך נשיפת הפחמן הלכוד בשומן הגוף.
איך אפשר לנשום כדי לרדת במשקל?
אז עד כה הבנו שאנחנו זקוקים לחומרים שונים על מנת לחיות, אך פחמימות וחלבונים אינם מספיקים כדי לקיים אותנו. לשם כך יש לנו צורך בחמצן.
בתהליך חילוף החומרים בגוף, חומרי המזון מתחמצנים ומאפשרים לתאי הגוף שלנו לייצר אנרגיה, ובפעולה זאת גם נוצר פחמן דו־חמצני שאותו הגוף פולט החוצה דרך הריאות. משמע, הריאות הן איבר ההפרשה העיקרי לשומן.
במחקרו של מירמן, החוקר גילה שכאשר אדם מאבד 10 קילוגרמים, 8.4 מהם ננשפים החוצה כפחמן דו־חמצני, ו-1.6 הקילוגרמים הנותרים יצאו בנשימה כאדי מים.
על פי החוקר האוסטרלי, ככל שקצב הנשימה שלנו יהיה גבוה יותר, כך גם חילוף החומרים שלנו יגבר ואנחנו נצרוך יותר אנרגיה.
יחד עם זאת, וכאן אנחנו הולכים קצת לאכזב אתכם, כפי שהחוקר מדגיש, גם בהרצאת ה"טד" שלו, לנשום מהר יותר לא יוביל אותנו לירידה במשקל אלא ל"היפרוונטילציה", כלומר לנשימת יתר – עניין לא מומלץ.
משמע, אם נדייק, נשימה איננה הדרך לרדת במשקל, היא הדרך בה המשקל משתחרר.
אז איך בכל זאת השיטה יכולה לעבוד?
המומחית לנשימה, טניה ג.ק. בנטלי (Tanya GK Bentley), ד"ר למדיניות בריאות מאוניברסיטת הרווארד, טוענת שנשימה עמוקה ואיטית עשויה בכל זאת לתרום לבריאותנו ולסייע לנו בירידה במשקל, אך עד לגבול מסוים.
במאמר שהתפרסם בפברואר 2021, ד"ר בנטלי טוענת שאם נלמד לנשום נכון, כלומר נשימה איטית ועמוקה שמפעילה את שריר הסרעפת (הדיאפרגמה), נוכל להכניס לגוף שלנו יותר חמצן וכך נוציא גם יותר פחמן דו־חמצני החוצה.
זוהי כמובן מסקנה מעוררת אופטימיות, אך בנטלי עצמה מזכירה כי מדובר ברעיון חדש שטרם נחקר וטרם נמצא לו ביסוס רפואי. ובכל מקרה, הוא יכול לכל היותר לסייע ולהאיץ תהליך ירידה במשקל מסורתי הכולל כושר ודיאטה ולא להחליף אותו.
בשורה התחתונה
גם מירמן וגם בנטלי מסכימים כי תזונה נכונה ופעילות גופנית נחוצים להרזיה. אם אנחנו זזים יותר אנחנו נושמים יותר ומזרזים את חילוף החומרים בתא. כידוע, כדי לרדת במשקל צריך ליצור גרעון קלורי ולבצע פעילות גופנית שיגרמו לתא להשתמש ביותר פחמן וכך לצמצם את תאי השומן בגוף.
באשר לתרומה של נשימה לתהליך, ד"ר בנטלי מתעקשת שנשימת סרעפת נכונה עלולה להועיל ובטח שלא להזיק. ובקיצור, נסו זאת.