חיידק מחמד: ההסבר הכי פשוט שתשמעו על פרוביוטיקה

למה לאכול חיידקים? | צילום: shutterstock

בואו נודה בזה – יש מושגים בהם אנחנו משתמשים בלי באמת לדעת מה הם אומרים; "פרוביוטיקה" היא בהחלט אחד מהמושגים האלה.

ייתכן ששמענו משהו על חיידקים טובים, קיבלנו המלצות ליטול תוספים פרוביוטיים במקביל לשימוש באנטיביוטיקה, וחיפשנו יוגורט ביו בסופרמרקט, כי הבנו שזה מומלץ יותר. אבל, למה אנחנו צריכים בכלל לאכול חיידקים אם גם ככה העולם מלא בהם וכל החיים נזהרנו מנוכחותם?

חצי מאיתנו בקטריות

כדי להבין את התשובה לעומק, צריך קודם כל להכיר את עולם החיידקים. יצורים חד תאיים זעירים שחיים בגוף שלנו בכמויות עצומות. עד כמה עצומות, אתם שואלים? ההשערה המדעית היא כי בגוף שלנו יש חיידקים באותה כמות של תאים. זאת אומרת, שבכל רגע נתון חצי מאיתנו הוא בעצם בקטריות.

למרות המידע המבהיל, כדאי לדעת שאנחנו חיים בשלום עם הנוכחות של רוב החיידקים, וחלקם אפילו מסייעים לנו בעיכול, בפעילות מערכת החיסון ובתפקוד תקין. עם זאת, חלקם עלול כידוע להזיק לנו – מה שמותיר אותנו בקונפליקט מול אוכלוסיית החיידקים ששוכנת בגופנו. השאלה היא האם כדאי לחסל את כל החיידקים כדי להיפטר מהמסוכנים שמבניהם.

אנטיביוטיקה VS פרוביוטיקה

כפי שכולנו חווינו במהלך החיים, כשחיידק מתחיל להזיק לנו, אנחנו בדרך כלל ניגשים לרופא, מקבלים מרשם מתאים לאנטיביוטיקה ומטפלים בזיהום.

מה שהאנטיביוטיקה עושה הוא קוטלת את כלל אוכלוסיית החיידקים בגוף שאינם עמידים לה – חיוביים ומזיקים כאחד. זו גם אחת הסיבות לחולשה שאנו חווים בעת לקיחת אנטיביוטיקה, וכאן גם נכנסת לפעולה הפרוביוטיקה שעליה אנחנו מדברים.

פרוביוטיקה – בזמן הנכון ובמקום הנכון

הפרוביוטיקה היא בעצם ריכוז גבוה של חיידקים עם השפעה חיובית על המעי בפרט ועל הגוף בכלל. הרעיון מאחוריה הוא למעשה לחזק את "החיידקים הידידותיים" וכך למנוע מ-"החיידקים השליליים" להתפתח. לדוגמה, אם המעי עמוס בחיידקים שטובים לנו, אין מקום או חומרי מזון לחיידקים הרעים לשגשג.

שתי משפחות החיידקים העיקריות שניתן למצוא בפרוביוטיקה הן משפחות הלקטובצילוס והביפידוס. חיידקים אלו נמצאים בגוף שלנו באופן טבעי כל הזמן, אולם תיגבור שלהם מבחוץ יכול לחזק את הנוכחות שלהם ולהפוך אותה לחזקה יותר, ובהתאמה – למועילה יותר לגוף האדם.

ירקות כבושים וגבינת פרמזן

אולי תתפלאו לשמוע, אבל פרוביוטיקה לא מגיעה רק מתוספים בבית המרקחת או מיוגורטים מסוגים שונים. היא בהחלט נמצאת באופן טבעי מסביבנו, אולם המקומות שבהם היא נוכחת אולי יפתיעו אתכם.

בין היתר, פרוביוטיקה נמצאת גם בירקות כבושים, במיסו – משחה ממקור יפני שמיוצרת מפולי סויה שעברו תסיסה, ואפילו בחומץ תפוחים ובגבינת פרמזן.

המשותף לכל אלו הוא תהליך התסיסה שמאפשר לאוכלוסיית החיידקים החיוביים להתרבות, כך שניתן לקבל אותם באופן טבעי ממאכלים אלו.

המצבים הקליניים בהם פרוביוטיקה עשויה להועיל

התחום בו פרוביוטיקה נחקרה באופן הנרחב ביותר הוא התחום הגסטרואינטסטינלי – כלומר, מערכת העיכול. החל מדלקת פשוטה בקיבה, דרך אי סבילות ללקטוז ועד סרטן מעי – לכולם פרוביוטיקה יכולה להועיל.

החיידקים, שמוכנסים לגוף דרך מזון או תוסף (וקיימים במעי גם באופן טבעי) מיועדים להתיישב במעי הדק, לשרוד את חומציות הקיבה ההרסנית ואת זרם מיצי הלבלב והמרה בתריסריון. מלבד תועלתם בתחום זה, החיידקים עשויים להועיל גם כנגד זיהומים בדרכי השתן, אלרגיות ותגובות עוריות ויש אפילו מחקרים שמוכיחים כי נטילת פרוביוטיקה מסייעת בהורדת כולסטרול.

אנשים שונים – תגובה שונה

חשוב לדעת שהחיידקים הטובים שנמצאים בפרוביוטיקה יגיבו באופן שונה מאדם לאדם. לכל אחד מאיתנו יש מערכת שלמה של חיידקים במערכת העיכול שמתפקדת כאקו־סיסטם קטן ועצמאי. לכן, אצל כל אדם שייקח פרוביוטיקה זמן התגובה יהיה שונה.

אצל חלק מאיתנו, ההשפעה תהיה ממש מהירה ואפילו תוך יום-יומיים בלבד. אך אצל אחרים, השינוי יכול לקחת מספר חודשים. צריך לזכור שמדובר על החלפת אוכלוסיית החיידקים במעי, תהליך שיכול לקחת זמן.

תופעות הלוואי של פרוביוטיקה

כפי שאמרנו, האפקט העיקרי של פרוביוטיקה הוא על המעי. אדם שחווה שינוי חיובי בעקבות הלקיחה יוכל ליהנות מתחושת קלילות, פחות נפיחות וגזים ואפילו ערנות מוגברת. עם זאת, בתחילת הלקיחה יכולות להיווצר תופעות לוואי פרדוקסליות, משמע, נפיחות ותחושת אי־נוחות בבטן.

ההסבר לכך טמון בהחלפת אוכלוסיית החיידקים במעי שלעיתים קרובות נאבקת על מקומה. תופעות אלו עוברות עם הזמן.

ומה קורה כשמפסיקים?

זו שאלה מעניינת; למרות שמתרחש שינוי בזמן לקיחת פרוביוטיקה, זהו שינוי שדורש תחזוקה מתמדת. החיידקים המזיקים והטבעיים של הגוף מנסים להשתלט בחזרה על מקומם בכל רגע נתון, ולכן אספקה קבועה של חיידקים ידידותיים בדמות פרוביוטיקה מסייעת להילחם בהם.

ברגע שמפסיקים לקחת פרוביוטיקה לכמה ימים, השינוי החיובי עלול להיעלם ומצב המעי יחזור לקדמותו – במיוחד אם לא היה שינוי מיוחד בהרגלי התזונה והחיים, והאדם המשיך בחייו באותה צורה.

לסיכום, אם אתם מעוניינים להרגיש טוב יותר, לחוש פחות נפיחות ויותר קלילות, ואפילו לסייע למערכת החיסון שלכם – התחילו לקחת פרוביוטיקה והתמידו בכך. אוכלוסיית החיידקים במעי שלכם תעבור שינוי משמעותי – אבל המהפכה האמיתית עשויה להתרחש במצב הבריאותי הכולל שלכם.