ההסבר הכי פשוט שתשמעו על חיסון לקורונה

חיסון נגד קורונה: מה הוא באמת עושה לגוף שלנו? | צילום: shutterstock

שנת 2020, ובהמשכה גם שנת 2021 היו נקודות מפנה בהיסטוריה העולמית. מגפת הקורונה החלה להתפשט ברחבי העולם במהירות הבזק, מדביקה את כל מי שעומד מולה – ללא הבדלי דת, גזע ומין.

העולם עמד משותק ונשא את עיניו אל עולם הרפואה. מדענים מכל מקום נרתמו לחקור ולנסות להבין איך להתגבר על המחלה, והתוצאה: חיסון לקורונה במהירות שיא ובטכנולוגיה שלא הייתה מוכרת לציבור הרחב עד כה.

ראשית, כדאי לדעת, נגיפי קורונה הם נגיפי RNA. לחיסונים מבית מודרנה ופייזר, המשתמשות בטכנולוגיה דומה בשם mRNA (Messenger RNA), היו וישנם מי שהגיבו בהתנגדות ובחשדנות. החיסון לא נבדק מספיק לדעת החוששים, הוא משנה לדבריהם את הגנום ויש לו טכנולוגיה חדשה שלא נוסתה מספיק. היו מי שאף פחדו מנזק בריאותי כתוצאה מקבלת החיסון – מפגיעה בפוריות לסיבוכים נוספים ואף קטלניים.

כל הטענות הללו הוכחשו שוב ושוב ע"י מומחים וחוקרים בכירים, ועדיין נותרו שאלות רבות בקרב הספקנים אך לא רק אצלם. גם עבור מי שקיבלו את החיסון ועשו זאת בלב שלם, לא ממש ברור איך הוא בדיוק פועל בגוף, שהרי לא מדובר בווירוס מוחלש או מומת כפי שאנחנו מכירים מחיסוני עבר.

היות וידע, הוא כידוע כוח, החלטנו שהדרך הכי טובה להבין את החיסון, היא לפשט אותו כמה שיותר – כך שפעולתו תהיה ברורה לכולם ולא רק לפרופסורים לאפידמיולוגיה.

חיסון לקורונה – הסבר פשוט

פעולתו של תא בריא

תא בריא בתוך הגוף מתפקד כמפעל קטן לכל דבר ועניין. מרכז השליטה הוא גרעין התא. בתוך הגרעין נמצא המידע הגנטי (DNA) שמוציא הוראות לכל חלקי התא ואמור לדאוג לתפעול נכון של התא הקטן ומתוך זה, גם לגוף הגדול שסביבו.

המידע הגנטי יוצא החוצה בצורת מולקולות קטנות שנקראות mRNA – כאשר כל מולקולה כזו היא הוראה לייצור חלבון הדרוש לצורכי התא. כך התא דואג לכל צרכיו באופן עצמאי ובעצם מתפקד כיחידה אורגנית קטנה.

ומה קורה אם על התא משתלט וירוס?

פה אנחנו כבר מתחילים להבין איך עובד וירוס הקורונה. כשווירוס נכנס אל הגוף, הוא חודר אל תוך התא ובעצם "חוטף" אותו. התא מפסיק לייצר חלבונים שמשרתים אותו ועובר לשרת באופן בלעדי את צורכי הווירוס שהשתלט עליו.

איך הוא עושה זאת? הווירוס מוציא הודעות לייצור חלבונים ייחודיים עבורו באמצעות מערכת mRNA משלו. מערכת זאת גם תורה לגוף לייצר עוד עותקים של הווירוס, ובשלב זה מערכת החיסון נמצאת בבעיה.

איך ניתן לדעת שהתא "נחטף" בידי הווירוס ויש צורך להילחם בו כעת? פה נכנס לפעולה מנגנון טבעי של הגוף. התא מציג על גבי המעטפת החיצונית שלו באופן קבוע את החלבונים המוכרים והידועים לו וכך הגוף מזהה אותו.

ברגע שהחלבונים הללו הופכים להיות חלבוני הווירוס, הם אלו שמוצגים על מעטפת התא וכך מערכת החיסון יודעת לתקוף את התא ולייצר נוגדנים כנגד הווירוס שחדר פנימה – על ידי זיהוי החלבונים הייחודיים שלו.

הבעיה היא שלמערכת החיסון לוקח כמה ימים לפענח וירוס חדש ובזמן זה הנגיף עלול לגרום לנזק משמעותי ובלתי הפיך לגוף. בנוסף, מערכת החיסון עלולה להגיב כעבור כמה ימים באופן אגרסיבי מדי, שגם גורם לנזקים. הסיבה להמצאת החיסונים הייתה למעשה להכיר לגוף את הפולש המזיק תוך נטילת כוחו ההרסני, כך שכאשר מערכת החיסון תתקל באיום אמיתי היא כבר תפעל במהרה ובמידתיות.

אז איך חיסון לקורונה עובד?

עד חיסון הקורונה, עולם המדע היה משתמש בחלקים של וירוסים או חיידקים – מתים או מוחלשים – במטרה לגרות את מערכת החיסון לייצר נוגדנים נגדם. כאשר הווירוס היה מומת לא היה כלל איום על הגוף, וכאשר עשו שימוש במזהם מוחלש, היה חשש רק במידה והמקבל היה מדוכא חיסון.

בטכנולוגיה החדשה של חיסון הקורונה, נעשה שימוש במולקולות הקטנות שהזכרנו – מולקולות mRNA – והחידוש הזה מעורר הדים בעולם המדע בכל רחבי העולם.

דמיינו לעצמכם

בתהליך החשיבה על פיתוח החיסון, החליטו המדענים לעקוף את הצורך בהחדרת הווירוס עצמו אל תוך הגוף ועברו לנסות ולהשיג את החלבונים הייחודיים שלו, כך שמערכת החיסון תדע לייצר נוגדנים נגדו – בלי שהוא נוכח בכלל בגוף.

לאחר חקירה מעמיקה של הווירוס, הצליחו לייצר מולקולות mRNA סינתטיות שנותנות הוראות לייצור חלבונים זהים באופן מדויק לחלבונים שמייצר וירוס הקורונה בגוף.

משמע, לאחר החדרת המולקולות אל הגוף באמצעות הזרקתן, הן נכנסות אל התא ופונות למתן הוראות לייצור חלבונים – ממש כאילו הן וירוס הקורונה בכבודו ובעצמו. כך מייצרת מערכת החיסון נוגדנים כנגד הווירוס, גם אם הוא מעולם לא חדר אל גופו של אותו אדם.

חשבו על התא שלנו כעל שף, ועל mRNA כעל עותק של מתכון המיועד להכנת מנה ספציפית (במקרה זה, חלבונים של וירוס קורונה). "העתקת" המתכון מתרחשת ע"י שימוש בחלקיק של גן כתבנית ליצירת mRNA שכאמור, יהפוך לחלבון. ובמסלול פשוט: DNA < mRNA > חלבון

יציבות המולקולות

מולקולות של mRNA נחשבות לבלתי יציבות בטבע, כי הן מתפרקות תוך כמה דקות בלבד. זאת הסיבה שיש צורך להעביר את החיסונים בהקפאה עמוקה, כך שהמולקולות לא יתפרקו לפני שהן מוזרקות.

זו גם הסיבה שראינו בתחילת תקופת ההתחסנות קריאות לציבור להגיע למתן חיסונים עודפים בסוף היום. לאחר ההפשרה לא ניתן לשמור על יציבות החיסון ויש להשתמש בו עוד באותו היום – אחרת המולקולה תתפרק ויצטרכו לזרוק לפח את החיסון היקר כל כך.

תופעות לוואי לחיסון הקורונה

אז הבנו שמערכת החיסון פועלת ממש כאילו וירוס הקורונה נמצא בגוף שלנו. נסו לחשוב איך אתם מרגישים כשיש לכם ווירוס – חום, כאבי ראש, כאבי שרירים וצמרמורות, נשמעים מוכרים, נכון?

מאחר והחיסון מפעיל את מערכת החיסון באותה המידה, ישנם אנשים שיסבלו מתופעות לוואי של מחלה ויראלית, ממש כאילו הם חווים אותה במציאות. עם זאת, חשוב לדעת שאין התאמה בין מידת הסימפטומים לבין מידת ההגנה שאתם רוכשים כנגד הווירוס.

מי שיסבול מתופעות לוואי מציקות לא יהיה בהכרח מי שייצר את כמות הנוגדנים הגבוהה ביותר, ולכן חשוב להמשיך ולהיזהר.

עוד דרכים יצירתיות להבנת חיסון הקורונה

רוצים עוד דימויים פשוטים שיעזרו לכם להבין את מנגנון ה-mRNA? כך מומחים מרחבי העולם ניסו לתאר את אופן פעולתו באמצעות מטאפורות יצירתיות:

חשבו על התא שלנו כעל שף, ועל mRNA כעל עותק של מתכון המיועד להכנת מנה ספציפית (במקרה זה, חלבונים של וירוס קורונה). "העתקת" המתכון מתרחשת ע"י שימוש בחלקיק של גן כתבנית ליצירת mRNA שכאמור, יהפוך לחלבון. ובמסלול פשוט: DNA > mRNA > חלבון.

עוד הסבר מפתיע: מולקולות mRNA הן כמו מסרים. בכל רגע לתא אנושי יש למעלה מ-5,000 הודעות RNA שונות וזמניות, כמו הודעות סנאפצ'ט או פתקיות דביקות, שהתאים קורעים, דקות עד שעות, לאחר קריאתן. כלומר, החיסון לא נותר בגופנו באופן קבוע, הוא הודעה זמנית שמורה לתא ליצור חלבון נגיפי רגעי.

דימוי מעניין נוסף לחיסון הוא להמשיל אותו לאימייל שנשלח למערכת החיסון שלנו ומציג לה את מראהו של הווירוס והוראות כיצד לפענחו ולחסלו. לאחר מכן האימייל הזה נמחק מתיבת הדואר הנכנס שלנו.

לסיום, מטאפורה שמגיעה מעולם המוזיקה: חיסון mRNA הוא כמו לנגן את החלק הכי קליט של שיר בלופ עד שמערכת החיסון מצליחה לזהות אותו גם בלי לשמוע את כל השיר, במטרה שתוכל למנוע ממנו להתנגן שוב באופן מיידי אם שוב יופיע.