למה כדאי לעסות את כפות הרגליים של התינוק? | צילום: shutterstock
חוויית הלידה היא חוויה קסומה ומאתגרת, הן לאם והן לתינוק. המעבר בין רחם האם לעולם החדש הוא מעבר טראומתי עבור התינוק, שמתנתק משליית אמו ומפתח מחזור דם עצמאי בשילוב החמצן החדש שהוא מקבל מבחוץ.
על אף תשעת החודשים הארוכים, התינוק נולד לא "גמור"; מערכת השלד טרם התקשחה, שרירי הגוף אינם חזקים מספיק להתמודד עם כוח הגרביטציה, מערכת העיכול והנשימה אינן מתפקדות במלואן וכמובן נשארים שני אזורים פתוחים שבנייתם עדיין לא הושלמה – הראש שנפתח אל השמיים וכפות הרגליים, שטרם נגעו בקרקע.
כף הרגל הצעירה
העקבים, אצל התינוק, קטנים יחסית לחלקי כף הרגל האחרים ולמעשה מתחילים להתפתח כאשר הוא עושה את צעדיו הראשונים, כלומר מתחיל להשתמש בכפות רגליו כבסיס. עצם העקב קשורה בגיד אכילס שקשור לשרירי הרגל, ועל כן, גיד אכילס משפיע על התפתחות העקב עם ההליכה.
גם צבעה של כף הרגל שונה מכף רגלו של אדם בוגר.
בהתחלה כף רגלו של התינוק היא ללא הבדלי צבע ובעלת גוון ורוד אחיד – צבע עוברי, משום שהתינוק טרם עבר את התהליכים שקובעים את חלקי הרגל השונים.
על פי הרפלקסולוגיה, לכל חלק בכף הרגל ישנה משמעות שונה והיא משליכה גם על תינוקות:
- העקב – מלשון עקבות, מסמל את העבר.
- הגשר – מלשון רגש, משקף את תהליכי הגישור – ההווה.
- כריות המדרך – משקפות את בית החזה, מלשון חזון, מסמלות את העתיד.
- האצבעות – מלשון להצביע, מסמלות את ממד ההכוונה והתקשור.
- הקווים הרוחביים – קווי הטראומה הראשונה של האדם.
מרבית התינוקות נולדים כאשר קווי הרוחב בכף רגלם נמצאים על אזור בית החזה והריאות. קווים, סדקים או חריצים רוחביים מסמלים בדרך כלל השתהות או התעכבות – לטוב או לרע.
כאשר התינוק יתחיל לצעוד את צעדיו הראשונים, קווים אלה ימחקו. ההוכחה לכך היא כי אצל האדם הבוגר הם כמעט בלתי נראים.
ההשערה היא כי קווים אלו באזור השתקפות הנשימה מסמלים את הטראומה הראשונה של האדם – המעבר של התינוק מהיותו "שוכן מים" ל"שוכן יבשה", וכן את המעבר מההזנה באמצעות חבל הטבור אל ההזנה החיצונית דרך הפה והקיבה. במרבית המקרים, אצל אדם בוגר, אותם קווים רוחביים מפנים את מקומם להתהוות עור קשה באזור ההשתקפות של בית החזה.
סימנים אלו נחשבים לסימני עכבות וחסימות שנגרמים כתוצאה מהתנהלות האדם בחייו; אם האדם חושף גישה רגשית־נשמתית לסביבתו, הוא עלול לסבול מחסימות ש"מבפנים החוצה" או מ"החוץ פנימה", הבאות לידי ביטוי בהתקשות העור.
רפלקס התפיסה
רפלקס התפיסה של כף הרגל הינו רפלקס המעיד על הצורך באחיזה ובביטחון. רפלקס זה קיים אצל תינוקות ומתפתח עד אשר הם מתחילים ללכת בבטחה.
רפלקס זה מתאפשר בתקופה זו, היות ולמפרקי המטטרסל־פלנגה שבאצבעות יש אפשרות להתכופף כלפי הצד הפלנטרי בצורה בולטת.
על פי הסברה, ייתכן וחריצי הרוחב, שמאפיינים כאמור את הטראומה הראשונית של המעבר מסביבת המים לסביבת היבשה, מאפשרים גם את תנועת הכיפוף, המשרתת את רפלקס התפיסה, האחיזה וההתגוננות מנפילה ומשאירים על כף הרגל את סימני חריצי הרוחב.
רפלקסולוגיה לתינוקות
הטיפול הרפלקסולוגי מתייחס לרקמת העור באזורי ההשתקפות של ארבעת המערכות העיקריות: מערכת העיכול, מערכת הנשימה, מערכת התנועה והמערכת ההורמונלית.
טיפול רפלקסולוגי לתינוקות מאפשר לחזק את החיבור של התינוק לאדמה, הנחוץ להתפתחותו.
בעזרת טכניקות העיסוי והמגע, הרפלקסולוגיה מסייעת לעולל לפתח את הקולטנים שבכפות הרגליים (התאים שמייצרים אותות עצביים בתגובה לשינויים סביבתיים) ומכינה אותו לקראת צעדיו הראשונים.
הנחיות כלליות לטיפול רפלקסולוגי ביתי לתינוקות:
- להניע את רקמת העור – אין לשפשף את כף הרגל מחמת עדינות העור. מומלץ ללחוץ ולהניע את רקמת העור החיצונית על פני הרקמה הפנימית יותר.
- להתחיל בעקב, לסיים באצבעות – סדר הטיפול בחלקי כף הרגל, מהראשון לאחרון, הינו אזור העקב, אזור הגשר, אזור כריות המדרך ולבסוף האצבעות. סדר זה מתווה את התפתחות ההליכה של התינוק ברגע שהוא מתייצב על כפות רגליו.
- טיפול יומיומי – יש לבצע טיפול רפלקסולוגי בתינוק מדי יום. מי שאחראי לכך הם בדרך כלל האם והאב.
- חומרים שלא נספגים בקלות – במהלך העיסוי ניתן להשתמש בשמן שקדים, או לחילופין בקרם ייעודי אחר שאיננו נספג מהר בעור.