הלבנת שיניים טבעית וביתית: מה עובד ומה יגרום לכם נזק?

הטעויות שבדרך לחיוך הלבן | צילום: shutterstock

הלבנת שיניים מקצועית ומוצרי הלבנה כמו משחות שיניים מלבינות, הפכו ליותר ויותר פופולריים בשני העשורים האחרונים.

יחד עם זאת, העלות הגבוהה שלהם והשימוש בכימיקלים בחלק מהמוצרים והשיטות, אינם מתאימים או קוסמים לכולם.

בהתחשב בכך שבניגוד לדורות הקודמים, אנחנו צפויים להתבגר עם השיניים המקוריות שלנו ולהזדקק פחות לשיניים תותבות, יש מי שעדיין מעדיף, ובצדק, להתייחס לשיניים שלו בעדינות.

אם כבר דיברנו על התבגרות, כדאי לדעת שככל שעוברות השנים, השיניים שלנו נוטות לצבור יותר כתמים ולהפוך לדהויות יותר. מה שהופך שיניים צחורות לסמל לנעורים.

הלבנת שיניים טבעית וביתית: אז מה עושים וממה להימנע?

על פי רוב, בשיטות הלבנת שיניים טבעיות, משתמשים בחומציות של פירות או בחומרי קרצוף כמו פחם או סודה לשתייה אשר אומרים להבהיק את השיניים.

במקרה של מחלת חניכיים או שיניים פגומות, הלבנה עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, ולכן כדאי להתחיל תהליך שכזה רק לאחר בדיקה כללית אצל רופא/ת השיניים ותור לשיננית.

אם יש לכם גשרים, כתרים או ציפויים, כדאי לדעת שבניגוד לשיניים אמיתיות, לא ניתן להבהיר אותם.

הבנת האמייל

אמייל השיניים הוא גביש (קריסטל) שמכיל את האחוז הגבוה ביותר של מינרלים בגוף האדם. אם נביט עליו תחת מיקרוסקופ הוא יראה לנו בהגדלה כמו גדר רשת בצורת מעוינים.

ככל שאנו מתבגרים, האמייל שלנו מתחיל להישחק. בנוסף, גורמים חיצוניים כמו מזון, טבק ומשקאות מסוימים (כמו יין אדום, תה, קפה ושוקולד) גורמים להצהבה של האמייל. יש לציין שישנם מקרים שהכתם נוצר בפנים השן, עקב שימוש באנטיביוטיקה, טראומה לשיניים וכדומה, ובמקרה זה, חומרי הלבנה לא יועילו.

הדנטין, דמוי העצם והצהבהב שמתחת לאמייל (בנוסף לחומרים אחרים), משפיע מאוד על מראה השן. יש לזכור ששכבת האמייל היא דקה ביותר, לעיתים פחות מחצי מילימטר, והיא איננה צומחת חזרה.

מבחן השיטות הביתיות והטבעיות להלבנת שיניים

פירות

חומץ תפוחים, כמו גם חומצות טבעיות הקיימות בפירות, בפרט בלימונים ובתותים, מפרקים את האמייל, מכהים את השיניים ואף עלולים לעודד ריקבון בשן. את אפקט ההלבנה שאתם עשויים לחוות מתותים, ניתן לייחס רק לפילינג שהפרי יוצר לשיניים.

לעומת זאת, פפאיות ואננסים מכילים אנזימים שעשויים להיות יעילים בהלבנת שיניים. אנזימים אלה (פפאין וברומלין) משולבים בנוסחאות שונות של משחות שיניים ויכולים לסייע בניקוי רובד הפלאק שגורם לשיניים להיראות דהויות. אולם אין ראיות שאכילת הפירות, או צחצוח עם משחה העשויה מהעיסה, מלבינה שיניים.

כדאי לדעת שפירות וירקות שלמים מועילים בשמירה על שיניים בריאות ולבנות כאשר הם חלק מתזונה טובה ומאוזנת. בנוסף, שימו לב שאכילת תפוח מפחיתה את כמות החיידקים המעודדים ריקבון בפה. כלומר, הדבר מומלץ למי שאיננו מסוגל לצחצח מיד לאחר האכילה. גם אם לא יהיה לכך אפקט הלבנה.

גזר הדין: מומלץ להימנע. אם כבר, מומלץ לאמץ את האננס והפפאיות.

פחם

ההייפ שנוצר בשנים האחרונות סביב פחם, כחומר בעל איכויות קוסמטיות ויכולת להרחיק רעלים, איננו מוכח בכל מה שקשור לבריאות וגוון השיניים.

קרצוף השיניים בפחם, באופן קבוע, יכול לגרום לנזק לשכבת האמייל ולהשאיר את שכבת הדנטין הכהה יותר, חשופה.

בשוק קיימות משחות שיניים מלבינות עם מרכיב פחם, מומלץ לוודא כי הן נושאות אישורים ותווי תקן של ארגוני רופאי השיניים ומשרד הבריאות. ובכל מקרה, יש להימנע מלנסות לייצר משחת פחם ביתית להלבנת השיניים.

גזר הדין: לשימוש רק במשחות מסחריות בעלות אישורים.

משיכת שמן

שמן קוקוס הוא מוצר טבעי בעל היסטוריה ארוכה ברפואה האיורוודית העממית. במסגרת הטכניקה ההודית העתיקה מושכים שמן קוקוס סביב הפה ובין השיניים (בדיוק כמו שהייתם עושים עם מי פה) במשך 15 עד 20 דקות, לפחות פעם אחת ועד שלוש פעמים ביום, ואחריה מצחצחים שיניים.

ניתן להשתמש בשמן שומשום, שמן חמניות, או כל שמן אחר. לשמן הקוקוס יש יתרון בכך שהטעם שלו נעים והוא עשיר בחומצה לאורית.

הרעיון מאחורי השיטה הוא שמשיכת השמן מקדמת את בריאות השיניים על ידי הפחתת החיידקים שמעודדים את ריקבון השיניים, כמו גם הדלקות ברקמות החניכיים, בזכות אותה חומצה לאורית.

הראיות התומכות ביעילות השיטה בכל הקשור להלבנה הן מעטות. עם זאת, מדובר בפעולה בטוחה. למי שבכל זאת מעוניין לנסות, מומלץ לא לירוק את השמן בפתחי הביוב, מכיוון שהדבר עלול לסתום את הצנרת שלכם ברגע שהשמן יתקשה. השתמשו במקום זאת בפח האשפה.

גזר הדין: טוב לבריאות השן, פחות מוכח למטרות הלבנה.

שמן קוקוס כתית בכבישה קרה

מסייע באיחוי וריפוי פצעים, מזין ומחדש את העור ומונע קמטים

אבקת סודה לשתייה

אבקת סודה לשתייה (נתרן ביקרבונט) הרבה פחות שוחקת את אמייל השן לעומת הפחם. למעשה מדובר בחומר שקיים במשחות שיניים מסחריות רבות.

החומר מספק קרצוף עדין מאוד לשן, ובנוסף, הסודה יוצרת סביבת אלקליין בפה שעשויה להפחית את ההכתמה של השיניים כמו גם את כמות החיידקים בחלל הפה.

על מנת להכין משחת סודה לשתייה בעצמכם, מומלץ לערבב את האבקה עם מים, ביחס של 1:2 לטובת המים (שימו לב שהמשחה הביתית לא תספק את תוספת הפלואוריד הקיימת במשחות שיניים קונבנציונליות המסייעת למניעת עששת).

דרך נוספת להשתמש באבקה הוא ע"י שילוב של 2 כפיות מי חמצן (בריכוז של 1.5%) עם כפית אחת של סודה לשתייה וצחצוח עדין של השיניים בעזרת התערובת.

יש להגביל את השימוש בסודה לשתייה לכמה פעמים בשבוע על מנת שלא לשחוק את אמייל השן. בנוסף, שימוש יתר במי חמצן עלול לגרום לגירוי בחניכיים ולרגישות בשיניים.

גזר הדין: בהחלט כדאי לנסות.