מיינדפולנס בחינוך: זה מה שהילדים שלכם עושים שם

תרגול המיינדפולנס הפך מזמן לכלי פרקטי ויעיל להפחתת לחצים ולהתמודדות עם אתגרים - ולכן נכנס אט אט גם לבתי הספר. איך השיטה הפכה לטכניקה פרקטית להכנה למבחנים, שיפור הריכוז ואכילה מודעת בקרב ילדים? כל מה שרציתם לדעת על מיינדפולנס במערכת החינוך

10/04/2021

2 דק׳

נבדק מחקרית

מרינה קיגל

שתף:

מיינדפולנס לילדים: לחשוב מחוץ לקופסה | צילום: shutterstock

שתף:

מיינדפולנס לילדים: לחשוב מחוץ לקופסה | צילום: shutterstock

קרוב לשליש מכלל הילדים בגילי 18-13 יחווה התקף חרדה. הנתון המטריד הזה, שהתברר בסקר אמריקני, חשף את מחיר ההישגיות בחברה המודרנית שמתחיל כבר בגיל הגן.

הצורך בפיתוח טכניקות של רגיעה ושיפור היכולות הלימודיות באמצעים ידידותיים, הביא לכניסת שיטת המיינדפולנס לכיתות הלימוד וליותר ויותר הורים שמעוניינים לאמץ את התרגול בבתי הספר של ילדיהם.

מה הם בדיוק עושים שם, ואיך זה יכול לעזור לילד שלכם?

פחות לחוצים ויותר חברותיים

מיינדפולנס, או "קשיבות" בעברית, היא סוג של טכניקת מדיטציה המתרגלת מודעות לעצמנו ולסביבתנו. העיקרון של מיינדפולנס הוא הפניית תשומת הלב לכאן ולעכשיו ושימוש בכל החושים כדי לחוות את הרגע.

בניגוד לשיטות מדיטציה אחרות, מיינדפולנס נחשבת לשיטה הרבה יותר נגישה וברורה ליישום וכזו המאפשרת תרגול בכל מקום נתון, ואף אימוץ כדרך חיים.

מחקר של אוניברסיטת "הרווארד" בדק ומצא כי מחשבות נודדות שעוסקות בעבר או בעתיד, ולא ברגע הנוכחי, הן גורם משמעותי לאומללות וכי כמחצית מזמן הערות שלנו מוקדש למחשבות שכאלו. שיטת המיינדפולנס נחקרה והוכחה כמועילה למגוון בעיות בריאות, פיזיות ורגשיות, כגון הפחתת כאבים, שיפור השינה, סיוע למצבי מתח ודיכאון ועוד – ולכן זלגה מעולם המבוגרים אל תוך כיתות הלימוד.

על פי מחקר קנדי שנעשה על כ-100 תלמידים בכיתות ד'-ה' שתרגלו מיינדפולנס במשך ארבעה חודשים, נמצא שיפור בהתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והרגשית של הילדים. המשתתפים הראו פחות סימני חרדה ודיכאון, הפגינו יותר אחריות חברתית ושיפרו את ההישגים שלהם בלימודים, וליתר דיוק, בציוני המתמטיקה שנבדקו במסגרת המחקר.

עוד ב בריאות הנפש

"ילדי הקורונה": פרופ' עמוס רולידר מסביר איך מונעים מהילדים לאבד כיוון

לכתבה המלאה

קשיבות בחינוך: בריא ולא דתי

המחקר האחרון, ועוד רבים אחרים, הביאו לכך שמדינות רבות כבר משלבות בתוכניות הלימודים שלהם שיעורים וסדנאות בנושא מיינדפולנס, ככלי בעל תועלת חינוכית-בריאותית, ללא היבט דתי.

בשנים האחרונות, גם בתי ספר בישראל מתחילים בהדרגה להתעניין בהשפעת המיינדפולנס על התלמידים – הן מבחינת ההישגים הלימודיים וההתנהגות החברתית והן מבחינת בריאות הנפש.

ילדים בבית ספר — מיינדפולנס נמצא כמסייע להישגים הלימודיים | צילום: shutterstock

השאלה, שעדיין מסקרנת הורים רבים שמהססים לגבי יעילות השיטה, היא כיצד משיגים את תשומת לבם של כלל הילדים בכיתה?

הנתונים בינתיים מוכיחים שזה אפשרי, שהתוצאות חיוביות ושלא יזיק לאמץ את התרגול גם להמשך עבודה בבית.

טכניקות המיינפולנס המיושמות בבתי ספר או בתיכונים, מבוססות בעיקר על קשיבות לנשימה ולחושים, שימוש בדמיון מודרך ופיתוח מודעות לגוף.

אז מה הם עושים שם?

מיינדפולנס בכיתה: הסליים בפנים, הסמארטפונים בחוץ

שיטת מיינדפולנס לנשימה, למשל, מסייעת להשתחרר ממצבי מתח וחרדה ועשויה להיות יעילה במיוחד לילדים שחווים מתח לפני בחינות או הופעה בפני הכיתה. במסגרת הטכניקה, הילדים מתבקשים לנשום נשימות ארוכות וקצובות, "לתוך הבטן", תוך מיקום יד אחת באזור הבטן, ויד שניה באזור החזה, והפניית תשומת הלב לעליות והירידות שלהם בעקבות הכנסת והוצאת האוויר.

עוד שיטה שמיושמת במסגרת כיתתית היא קשיבות לחושים ולחוויות סנסוריות. טכניקה שמייעלת את יכולת הריכוז של התלמידים – בעיה עצומה ורבת השלכות במערכת החינוך. בנושא זה, כדאי לעדכן את ההורים שסולדים מהסליים, שזה הרגע לראות בו גם ברכה.

כפות ידיים מכוסות סליים — מבט אחר על הסליים "הבזוי"

תרגול של מגע ידיים עם חפצים שונים בעיניים עצומות, הקשבה מודעת לצלילי הטבע או העיר וזיהוי של ריחות שונים – הם כולם חלק מתרגול מיינדפולנס ליצירת שקט פנימי ורוגע, אפילו במסגרת מהומת בית הספר המוכרת.

גם תהליך הלמידה הכיתתי עשוי להשתפר באמצעות טכניקות מיינדפולנס של דמיון מודרך, המעניקות נפח נוסף לחומר הלימודי היבש.

הורים רבים ישמחו ודאי לגלות כי באמצעות טכניקות של קשיבות לתנועה ואכילה, מיינדפולנס עשוי גם לגרום לילדים שלכם לזוז יותר לרקוד, ולהיות מודעים לגופם ולמה שהם מכניסים לפה.

הפסקה מבורכת ממסכים ושיפור איכות התזונה – לא יכולנו באמת לבקש יותר.