שוק העבודה בעידן הקורונה: למי יש הכי הרבה סיכוי לשרוד מקצועית?

"כל עובד יכול להגיד 'למה שאני אגיע כל יום למשרד כדי לעבוד?" | צילום: shutterstock

"שוק העבודה הוצב בפני איום", אומרת אפרת נצר וייס, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, העוסקת בייעוץ קריירה, שירותי משאבי אנוש ואאוטסורסינג.

"לפעמים מגיעים לסיטואציה לא מצופה ופתאום צריכים להמציא דברים מחדש. זה בדיוק מה שקרה, התהליכים הואצו. הנושא של נוודות דיגיטלית לא צמח עכשיו, אבל בתפיסה הוא היה אקסצנטרי, פרינג'י. עכשיו כמעט כל עובד יכול להגיד 'למה שאני אגיע כל יום למשרד כדי לעבוד?'.

"באותו אופן, ארגונים חושבים למה שנשלם הרבה כסף כדי לממן משרדים, כאשר הם יכולים לעבוד בשיטת "הכיסא החם". אנשים יכולים לעבוד ממקומות רחוקים, גם אם זה לא אפשרי אצל כולם. הקורונה אילצה אותנו לשנות תפיסות".

תקופת הקורונה, בעיקר בשני הסגרים הראשונים, היוותה מעין מבחן לארגונים רבים כמו גם לעובדים. חברות נבחנו ביכולת הגמישות שלהן, באדפטציה מהירה לשינויים, ובעיקר באמון שהן נותנות בעובדיהן.

"ישנן חברות שמאמינות שיש להמשיך ולפקח על העובד אבל 'המיתוג מעסיק' שלהם נפגע", אומרת נצר וייס.

בעולם ההייטק שבו יש היצע קטן לעומת הביקוש, כשמעסיק לא מסכים להיות גמיש ולאפשר לעובד לעבוד מהבית, זה פוגע במיתוג שלו כמעסיק. חברות כאלה ייחשבו לארכאיות בקרב העובדים, לעומתם, אלה שימהרו לאמץ את השינויים, יובילו קדימה.

איך היציאה לחל"ת השפיעה על העובדים?

"פרויד אמר 'אהבה ועבודה הן הבסיס לאנושיותנו'. בשתיהן נמצאים בנתינה שמחוברת לתשוקה, וגורמת לנו להרגיש משמעותיים.

"כשאני מגדלת ילדים או נמצאת בקשר זוגי, אם אני נותנת אני משמעותית. גם בעבודה אנחנו ביחסים של נתינה וקבלה מול העולם. מה שקרה לאנשים בחל"ת בעייתי כי נלקחה מהם אבן בניין של הבריאות האנושית – היכולת להיות במצב נותן, והם הפכו להיות כמו נחל שמימיו עומדים.

בחצי האי אוקינאווה שביפן יש לאנשים תוחלת חיים גבוהה. התברר שבשפה שלהם אין מושג כזה 'פרישה'. אתה לא פורש, אם אתה עושה משהו שאתה טוב בו אתה עושה את זה עד יום מותך, ואין זה משנה אם מדובר בגידול ילדים או עבודה בשדה, זו סגולה לאריכות חיים.

זה משמעותי להרגיש במצב של נתינה, וכשיוצאים לחל"ת – חופשה ללא תשלום וללא תאריך סופי, אנחנו נמצאים באי־וודאות מתמשכת.

"החל"ת פגע באנשים, בתחושת המשמעות שלהם, בהעדר הוודאות ובמצבם הכלכלי, ולא היה להם משהו שיחזיק את השגרה שלהם. טראומה נוצרת במצב שמאבדים רציפות בחיים.

"היעדר השגרה פגע גם בחיים החברתיים של עובדים. כשיש פגיעה במרקם החברתי ופגיעה כלכלית, יש לזה השלכות: הייתה עלייה בתקופה הזו בהתמכרויות, אכילה רגשית וכו'".

ריחוק מהעבודה ועבודה מרחוק

במציאות בה מעסיק ועובד נאלצו להיפרד באופן פתאומי ולזמן לא ידוע לתקופת חל"ת, הקשר הרציף בין השניים לעיתים נקטע לחלוטין. נצר וייס אומרת שארגונים ששמים לנגד עיניהם את תחושת הרווחה של העובד, דאגו לשמור עם העובדים על קשר, אך רוב הארגונים לא עשו זאת.

יש עובדים שחוו את הניתוק הזה כסוג של קושי נוסף ועלבון, אך היו גם מי שהעדיפו את המצב הזה.

"אימהות שעד אז היה להם קשה להצליח לתמרן בין עבודה וילדים, יכלו להתפנות להתמקד בילדים, ולהוריד מעליהן תפקיד אחד".

מי שלא יצא לחל"ת, פגש בדרכים יצירתיות מאוד של ארגונים לקרב בין העובדים למקום העבודה ובינם לבין עצמם, במאמץ למוסס מעט את תחושת הבדידות.

"כשחלק מהעובדים בחרו לעבוד מהמשרדים היה חשוב מאוד לייצר חווית עובד טובה, כדי שיקבלו כמה שיותר מהסיבה שבגללה באו. דבר זה השפיע על מרחב העבודה. לדוגמה, פחות קיוביקלס ויותר תוכנות שמאפשרות לתקשר עם שאר העובדים ולנהל דברים ביחד מרחוק כמו Monday.

"טאלנטים פחות מעריכים חברות שבהן לא הייתה תרבות ארגונית שתומכת בזה. הנושא הזה מלמד על מה שיקרה לשאר השוק. מי שמתנגד לשינויים, יחטוף".

למי עבודה מהבית יכולה להתאים?

"עבודה מהבית מתאימה לאנשים שיש להם משמעת עצמית, שעושים הפרדה, שיש להם מעגלים חברתיים אלטרנטיביים ולכן הם לא צריכים את החברותה בעבודה, או שיש להם צרכים חברתיים יותר קטנים ועבודה בארגון יכולה אפילו להעיק עליהם מבחינה חברתית. לאנשים בעלי צרכים חברתיים גבוהים זה יכול לגרום להרגיש מנותקים ומבודדים".

אפשר לעבוד מהבית באותה אפקטיביות כמו מהמשרד?

"חלק מהאנשים בתקופה הזו הבינו שבעבודה בבית יש הסחות דעת, ילדים, ויש לכך השפעה שלילית על האפקטיביות.

אצל עובדים שהיו הורים לילדים קטנים בתקופת הקורונה, נרשמו רמות הסטרס הכי גבוהות, הם התפטרו או שביקשו לעבוד מהמשרד כי לא היו מסוגלים יותר לעבוד מהבית. אם בהתחלה יש עלייה בתפוקה, אחר כך יש ירידה בעקבות חוויה של שחיקה".

האדם מחפש משמעות – ועבודה חדשה

חווית המגפה העולמית, לראשונה במאה ה-21, הפגישה אותנו שוב עם האפשרות שאנו סופיים. מתברר שהמחשבות הקיומיות הללו זלגו לא רק לחיים האישיים ולמצב המשפחתי, אלא גם לחיים המקצועיים שלנו.

"משבר מביא לשאלות על משמעות החיים, ולחישוב מסלול מחדש. הרבה אנשים שואלים: 'האם זה מה שאני רוצה לעשות בחיי?'.

בין אם מדובר בארגון או באדם, אחד הפרמטרים המשמעותיים לצלוח את המשבר הנוכחי, ומשברים דומים אחרים הוא חוסן נפשי. בדיוק כמו בובת 'נחום תקום' – מקבלים מכה וקמים ממנה מהר.

"לא מעט עסקים כמו מסעדות ובתי קפה נאלצו להיסגר, אך חלקם גילו גמישות ויצירתיות, ומצאו פתרונות בדמות התייעלות המשלוחים, או הכנת סלי פיקניק לאחר היציאה מהסגר הראשון, בטרם נפתחו המסעדות.

"השאלה היא לאן הפוקוס שלי הולך? אם האמונה היא שאני יכול להתמודד עם זה, אפשר לגלות כוחות ויכולות שלא הכרנו קודם, וכך נוצרת חוויה של עוצמה פנימית.

"לעומת זאת, יש אנשים שמשבר כזה מכניס אותם לסטרס וחרדה והם התקשו לגלות גמישות. לרוב, סטרס וחרדה מצרים את טווח המחשבה, מייצרים מחשבות קטסטרופליות, ומנטרלים יצירתיות".

מה יכול לעזור לפתח חוסן נפשי בתקופות אלה?

אנחנו צריכים לגדל את הילדים שלנו עם חוסן, כלומר, לזמן להם הזדמנויות ותזוזות ולהתאמן על זה ב"יבש'. כדאי לעודד אותם להרבה התנסויות, גם במה שקשה להם, לעודד אותם לעשות דברים שהכישלון בהם, גם אם הוא אפשרי הוא לא הרסני.

כשילד אומר 'קשה לי' יש לבדוק איתו מה יכול לעזור לו לפתור בעיות. כמובן, לא להכריח אותו. להזמין אותו לבטא את היצירתיות וכושר פתרון הבעיות שלו. אם יש סיטואציה בעייתית, לא לעודד אסטרטגיה של הימנעות, ובטח שלא לעשות דברים במקומם.

"אדם מבוגר צריך ללכת לבקש עזרה; לקבל טיפול שיעזור לו להיזכר בכוחות שלו, ויעודד להתנסויות חדשות ולהיפתחות לעוד אפשרויות.

"הטיפול עוזר לנו לקבל את העובדה ששינוי הוא חלק מהחיים, להתחבר לכוחות שיכולים לעזור לנו בהשגת השאיפות, לחזק את האמונה בעצמנו, לקבל פרופורציות, ולנסות לראות מה חיובי ולא רק מה שלילי.

"חוסן מתגבר גם ככל שיש מערכות קשרים מיטיבות עם המשפחה והחברים. מערכות יחסים מספקות ובונות חוסן בגלל שככל שיש קשרים חיוביים, הם נותנים תקווה ותמיכה ואנחנו יודעים שאנחנו לא לבד".

איך נוכל לקחת את הקורונה וכל מה שהיא הביאה איתה ולמנף את זה לטובה מבחינה מקצועית?

"המינוף לטובה קשור בעיקר בשאלה איפה האדם נמצא: אם הוא נמצא בעבודה שהוא אוהב ויש צורך להפוך אותה לדיגיטלית יותר, או אם הוא מנהל אנשים וצריך להפוך את החברה למתאימה לעבודה מרחוק – יש צורך לקבל הכשרה למגמות האלה. האנגלית צריכה להיות מצוינת וכך גם האוריינות הטכנולוגית.

"אם הקריירה נקטעה יש להתחבר מחדש למה שנותן לך משמעות, לקבל עזרה כדי למצוא את מה שמיוחד בך ואתה יכול לתת לעולם. בדיוק כמו שאנשים גילו שהם יכולים להתחתן עם יותר מבן אדם אחד, זה יכול לקרות גם במקצוע.

"לא להסס ללכת ולקבל עזרה מאנשי מקצוע, כדי להבין מה עוד אני יכול לעשות ומה עוד מתאים לי. חשוב מאוד להתנסות. אנחנו הולכים לעולם שבו הדבר המרכזי בקריירה הוא גמישות וצריך להתאמן על הגמישות שלנו, לזמן הזדמנויות חדשות ולאמן שרירים שלא חשבנו שהם קיימים. וכמובן, לקבל עזרה כדי שיהיו לנו את הכוחות לעבור את המסע הזה".