בגרסה הלבנה או השחומה? | צילום: shutterstock
מה אנחנו בסך הכל עושים כשאנחנו קולים לחם?! מחממים אותו, מוציאים ממנו לחות והופכים אותו לשחום ופריך יותר. זהו, שברמה הביוכימית זה קצת יותר מורכב.
אותה תגובה כימית שמשחימה את הלחם מכונה "תגובת מייאר". כלומר הפחמימות מגיבות עם חומצות האמינו (הקיימות בחלקה החיצוני של פרוסת הלחם) וגורמות לה לקבל את צבעה המוזהב.
התגובה גורמת גם לשינוי בטעם ובמרקם של הלחם הקלוי – כאמור, הוא נעשה קראנצ'י יותר וטעמו שונה מהלחם הטרי. יש אף שיגידו שלחם קלוי משפר כל לחם שלא נאפה באותו יום.
בואו נבחן לעומק את ההבדלים בין השניים:
קלוריות
ישנם מיתוסים שונים לגבי לחם שהוכנס לטוסטר צנימים; חלקם טוענים שבלחם קלוי יש פחות קלוריות מלחם רגיל, וחלקם גורסים שכאשר קולים לחם הוא מאבד מהערכים התזונתיים שלו. האמת? נשמע הגיוני.
אז נתחיל בכמה הבהרות: צר לנו לאכזב, אף שרבים כוללים לחם קלוי בארוחות שלהם כשהם מנסים לרדת במשקל, הערך הקלורי של לחם קלוי זהה לזה של הלחם הטרי.
כל מה שהלחם הטרי מאבד בתהליך הוא מים, וכידוע, מים, שאינם בטעמים, אינם מכילים קלוריות. פרוסת הלחם הקלוי כן תהפוך לקלה יותר במשקל, אבל זה רק בגלל שחלק מהמים שלה התאדו.
ערכים תזונתיים
בצד החיובי, לחם קלוי איננו מאבד חומרים מזינים בשלב ההשחמה. אל תשכחו שהלחם כבר פגש חום גבוה בזמן אפייתו. ובקיצור, בלחם קלוי עדיין מצויים ויטמינים ומינרלים.
השפעה על הסוכר בדם
ההשפעה המזערית של קליית הלחם היא בהורדה מינורית של האינדקס הגליקמי שלו. פירוש הדבר שללחם הקלוי תהיה השפעה פחותה על רמת הסוכר בדם מאשר אם תאכלו לחם טרי. משהו שאנשים רבים יוכלו ליהנות ממנו.
הסיבה לכך היא שהפעולות הכימיות שמתרחשות בזמן הקלייה מפרקות את הפחמימות. יחד עם זאת, אי אפשר להגיד שהצפיפות התזונתית של לחם קלוי מושפעת באופן דרסטי.
עיכול
כאשר אנו קולים לחם, התגובה הכימית המתרחשת בפעולה גורמת, כאמור, לעמילנים להשתנות ולהתפרק.
הקלייה עשויה להפוך את הלחם הקלוי למעט קל יותר לעיכול מאשר לחם טרי, במיוחד עבור אנשים שמתקשים בעיכול לחם בגרסה הרגילה שלו.
יחד עם זאת, מה שיקבע את איכות פעילות העיכול שלכם הוא בעיקר סוג הלחם ופחות מידת קלייתו. מומלץ לבחור לחמים מקמחים מלאים ולחם מונבט אשר בתהליך ההנבטה מפרק את עמילני הדגנים שלו.
בריאות
אקרילאמיד הוא תרכובת כימית הנוצרת כתוצר לוואי במהלך תגובת מייאר, אותה הזכרנו קודם.
כאשר תרכובת כימית זו נצרכת בכמויות גבוהות היא עשויה להיות מסרטנת. המשמעות היא שטוסט שרוף מכיל רמה גבוהה של אקרילאמיד. עם זאת, אין כמעט שום מחקר המוכיח כי אנשים שאוכלים הרבה לחם קלוי עד שרוף נמצאים בסיכון יתר לחלות בסרטן.
כדי להיות בצד הבטוח, בזמן קליית הלחם יש לוודא שאתם רק משחימים אותו מספיק כדי להפוך אותו לפריך, כלומר בקלילות.
אם שרפתם חלקים מהפרוסה, הימנעו מלאכול את הקצוות השרופים שלה כדי למזער את החשיפה לכימיקלים מזיקים שנוצרו בזמן התחממות היתר, והעדיפו לזרוק לחם קלוי שהפך לשחור.
לחם שנשרף מקבל גם טעם מריר ולא נעים, כך שבכל מקרה לא מדובר בחגיגה קולינרית.