כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
תנו לילדים עוגיות, מתוקים וחטיפים. כן, בלי לעשות מהם עניין, בלי לשים עליהם תווית של "אסורים", בלי להשתמש בהם כ"פרס". דיאטניות מסבירות למה הגבלת מאכלים גורמת בסופו של דבר לאובססיה ולאכילת יתר
זו האמת: הורים לרוב אינם בטוחים מה היחס הנכון שהם צריכים להעניק לממתקים ולחטיפים שהם נותנים או "מרשים" לילדים.
האכלת ילדים היא החלטה מתמשכת עם אחריות כבדה בעלת השלכות קצרות וארוכות טווח על הבריאות הפיזית והנפשית שלהם.
הורים רבים מרגישים שהדבר הנכון לעשות הוא לשלוט בכמויות המתוקים והפינוקים שהילדים שלהם אוכלים – אם ברמה של הגבלה חמורה, הקצבה יומית, איסור מוחלט או אישור לאכול רק בבית של סבתא או חברים, למשל.
יש בתים בהם הממתקים אף מצויים בארון סגור, רחוק מגישה או במקום מוחבא.
המזונות רווי הסוכר והשומן הללו, לרוב זוכים לתיוג של "אוכל אסור", ומצויים בכמות מועטה בבית, במיוחד אם אחד או יותר מהילדים הם עם עודף משקל.
הבחירה הזאת של הורים, שנובעת מכוונות טובות, היא למעשה חלק מפרקטיקה המכונה "האכלה מגבילה", ומתברר שהיא יכולה לפעול כבומרנג ולעודד הפרעות אכילה ומערכת יחסים גרועה עם אוכל. איך זה קורה?
משטרת המזון
הנטייה להגביל מזון איננה תמיד ברורה ויכולה להתבטא בדרכים רבות. אם כהורים אתם מוצאים את עצמכם אוסרים על הכנסת מזונות מסוימים הביתה, מגבילים את גודל וכמות המנות שהילדים שלכם אוכלים, רוכשים מוצרים דיאטטיים או דלי קלוריות עבורם, ובאופן כללי מתעסקים הרבה סביב אוכל וג'אנק פוד, כנראה שאתם הורים מגבילים.
הדיאטניות האמריקניות, אלכסנדרה קספרו וויטני אינגליש, הן אימהות אשר יצרו קהילה של הורים ומחנכים המעוניינים לבסס את תזונת ילדיהם על אוכל מן הצומח.
בכל מה שקשור לממתקים, חטיפים וג'אנק פוד, השתיים מתנגדות נחרצות כנגד רעיון האוכל "האסור". והחלו להפיץ את העקרונות שהן בנושא.
מה זה עושה לילדים?
קספרו וויטני מאמינות כי הגבלת מזון באופן קבוע, עלולה לגרום לילדים לאובדן תחושת הרעב והמלאות, ולשיבוש של מנגנוני האכילה האינטואיטיבית שלהם.
ילדים עשויים לאכול יתר על המידה כאשר מזונות מוגבלים אלה יהיו זמינים, ובמקרים רבים זה יכול להתרחש כאשר הם יהיו רחוקים מהעיניים שלכם, ההורים.
בנוסף, ילדים יכולים לפתח אובססיה סביב מאכלים "אסורים" או מוגבלים, לחוש קיפוח, וכמובן לרצות את מה שהם לא יכולים – בדיוק כמונו המבוגרים.
לדברי השתיים, מחקרים מראים שילדים שנאסר עליהם לאכול מאכלים לא בריאים חושקים בהם יותר. הגבלת מאכלים אלה מובילה לעיתים קרובות לכך שהילדים מקשרים אותם לבושה והיא מעוררת הרגלים כמו אכילה בסתר או הפרעות אכילה.
אם תאסרו לדוגמה על אכילת שוקולד, הילדים לא יפסיקו לחשוב עליו, ובניגוד למבוגרים, לילדים יש שליטה מופחתת על הדחף הביולוגי שלהם לאכול.
המשמעות הפשוטה היא שאכילה מגבילה עלולה לגרום לאכילת יתר.
מחקר שנערך בשנת 2017 ופורסם בכתב העת Journal of Nutrition Education and Behavior מצא כי אימהות לילדים עם השמנת יתר היו בעלות סיכוי גבוה יותר להגביל מזון לא בריא.
אימהות לילדים שמנים השתמשו בתצפית המחקר בהוראות ישירות יותר סביב הגבלת מאכלים לא בריאים, כמו "אוכלים רק אחד". אימהות לילדים שלא סבלו מהשמנת יתר השתמשו בהדרכה פתוחה יותר כמו "זה יותר מדי. עוד לא אכלת ארוחת ערב".
סימנים לדאגה
על פי מומחים בתחום, ילדים שממתינים שההורים שלהם ילכו לחדר אחר כדי "להתגנב" למטבח ולאכול, ילדים אשר מסתירים עטיפות של ממתקים מתחת למיטה וילדים אשר משקיעים את רוב דמי הכיס שלהם ברכישת חטיפים ומתוקים הם ילדים שמציגים התנהגות מעוררת דאגה שנובעת מהגבלת מזון.
גם ילדים אשר מגיעים למסיבת יום הולדת של חבר, סובבים סביב שולחן האוכל, אוכלים כפי יכולתם ומביעים התרגשות יתרה לגבי ממתקים ומאכלים "אסורים", סובלים מחוסר יכולת לווסת את אכילתם כתוצאה מתחושת קיפוח.
מה הורים יכולים לעשות?
אלו הן חלק מההמלצות של קספרו וויטני, יחד עם העצות של הקולגות שלהם למקצוע:
הכינו ארוחות מגוונות וערכו שולחן מלא במאכלים בריאים שיכולים לספק תחושת שובע.
השתמשו בכל קבוצות המזון ודאגו שהאוכל יהיה נעים לעין וטעים. תפקידכם הוא להציע מגוון מאכלים, ותפקיד ילדכם הוא להחליט מה וכמה ממנו לאכול.
גישה זו יכולה לחול גם על ממתקים. לכן, תנו לגיטימציה גם למאכלים "אסורים". שלבו אותם במסגרת הארוחה וכחלק משגרת היום הקבועה על מנת לנטרל את הכוח שלהם ואת ההתרגשות סביבם.
הכירו בהיבט הרגשי המנחם של אוכל. מזון איננו רק לצורך מילוי הבטן וקבלת ערכים תזונתיים מיטביים. זה בסדר לאכול משהו רק כי אתה אוהב אותו.
הפסיקו להגביל מזון באופן מחמיר ואפשרו בחירה סבירה. לדוגמה, שלכל ילד יהיה חטיף משלו מדי יום והוא תמיד ידע שהוא ממתין לו במזווה או במגירה.
גרמו לילדים להבין שמאכלים "אסורים" תמיד יהיו בסביבה ונגישים להם. הם יוכלו לאכול אותם גם מחר וביום שאחרי, ואתם תספקו להם אותם במידת הסביר ובכל עת שיחפצו.
אל תשתמשו באוכל כ"פרס" או כאמצעי שוחד.
אל תיצרו עניין גדול סביב אוכל. התייחסו לחטיף כמו לאכילת בננה, והתנהגו כאילו לא אכפת לכם אם החטיף נאכל.
שלבו את הילדים בהכנת קינוחים תוצרת בית. זה יעניק להם ידע מעמיק יותר לגבי המאמץ הנדרש להכינם ומה הם מכילים בפנים.
התמקדו בצד החיובי של התזונה הבריאה והימנעו מעיסוק מוגזם בצד השלילי של ממתקים וג'אנק פוד.
התאזרו בסבלנות. השינויים לוקחים זמן ולהרגלים חדשים נדרש זמן להתקבע.