אלה לא המוצרים שזולים, אלא החיים שלנו: ראיון מיוחד בנושא צרכנות עם עמית נויפלד

עמית נויפלד

נובמבר – מלבד היותו חודש שאמור להיות סגרירי, ידוע גם כחודש הקניות והמבצעים. שופינג IL, בלאק פרידיי, יום הרווקים הסיני ועוד ועוד הנחות אין סופיות הממתינות לנו מעבר לפינה, כאילו לא התקיימה ממש בתחילת החודש ועידת האקלים בגלזגו.

אך חשוב שנדע שמלבד ההשפעה ההרסנית שיש לנו כצרכנים על משבר האקלים, ישנן סיבות נוספות להפסיק עם טירוף הקניות הזה. אז במקום לאסוף עוד קוד קופון, אנחנו מציעים לכם לשבת בנחת ולקרוא את הכתבה הבאה שתעשה לכם קצת סדר בראש, או לכל הפחות – תחסוך לכם כסף.

אנשים מתפתים למחיר הזול לכאורה, אבל אנחנו צריכים להבין שמה שבאמת זול בכל הסיפור הזה, אלה לא המוצרים אלא החיים שלנו

מסביר עמית נויפלד מייסד ועורך אתר "תנועת ההאטה" ומחבר הספר "היסטוריה של מהירות" (הוצאת Slow, 2018) לשאלתנו מה הוא חושב על מבצעי נובמבר.

"הבעיה המרכזית עם תרבות הצריכה שלנו, זאת שחגי נובמבר הם מופע הטירוף שלה, היא ההתעלמות המוחלטת שלנו מן העובדה שאנו חיים בעולם בעל משאבים מוגבלים.

בכל פעם שמישהו רוכש חפץ שהוא לא באמת זקוק לו, והוא קונה אותו רק בגלל שיש מבצע, או כפיצוי על שבוע קשה בעבודה – הוא בעצם תורם לדלדול משאבי העולם.

לכך צריך להוסיף את העובדה שחפץ חדש מגיע, בדרך כלל, על חשבון הישן שנזרק, וכך הרכישה החדשה למעשה תורמת גם להגדלת הזיהום", מסביר נויפלד.

לשאול את השאלות הנכונות

שושלת היוחסין המפוארת שגולת הכותרת המרהיבה שלה היא ללא ספק האצבע הלוחצת על כפתור התשלום בצג הסלולארי שלנו, אינה מתחילה בנו, אלא הרבה לפני כן, באנשים המייצרים את הסחורה אותה אנו קונים, החיים לרוב בעוני מחפיר. זהו גלגל שמזין את עצמו, טוען נויפלד, המתחיל בהם ומסתיים באלה המתים מזיהום האוויר.

אך למרות האמור לעיל, תנועת ההאטה לא שמה את הדגש על הנזק הסביבתי בלבד. מעבר לעניין שיש לתנועה ב- "סיפור של הדברים" (אליו אפשר להיחשף ביוטיוב), את נויפלד מעניין בעיקר "הסיפור של האנשים", ובפרט בחיפוש תשובות אחר השאלות:

מה זה שגורם לנו לעבוד שעות ארוכות בעבודות שאנחנו לא אוהבים, רק כדי שנוכל לרכוש עוד ועוד חפצים להם אנחנו לא זקוקים, ומה המרדף הזה עושה למערכות היחסים שלנו עם הסביבה, עם הקהילה, עם בני הזוג וגם עם עצמנו.

הרבה אנשים מוצאים בקניות מקור להנאה ואפילו נחמה. איך תנועת ההאטה מתייחסת לזה? ומה היא יכולה להציע לאותם אנשים כתחליף לצריכה?

"זה נכון. רכישה של חפצים חדשים גורמת לנו הנאה, ולא בכדי. בכל רגע נתון פועלים עלינו שלל מנגנונים, פסיכולוגיים, תרבותיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים, שחוברים יחדיו במטרה להפוך אותנו לצרכנים. תנועת ההאטה רחוקה מלזלזל במנגנונים האלה.

אנחנו רואים חשיבות רבה בלמידה ופירוק שלהם לגורמים. מעבר לזה, אני מאמין שהבנה של אותם "סיפורים" שהתרבות שלנו מייצרת, תוכל לעזור לנו להתמודד איתם. אחד מהסיפורים האלה הוא הסיפור אודות שיפור רמת החיים".

היו היה פעם לפני שנים רבות

"בשנות העשרים של המאה שעברה, העידן המתועש הגיע לנקודת שיא, בה המכונות הצליחו למלא אחר הצרכים האנושיים ביעילות כה רבה, עד שהפעילות הכלכלית החלה להאט את מהלכה", מספר נויפלד על גלגולו של המצאת המושג 'שיפור רמת החיים'.

"העובדים, שהבינו באופן אינסטינקטיבי שיש להם די והותר, ביקשו להפחית בשעות העבודה ולהגדיל את שעות הפנאי על מנת ליהנות מעמלם. הסיטואציה, בה עובדים מסתפקים במועט וכמהים לזמן עבור פנאי, היוותה איום על שני פלגים בארצות הברית של אמריקה, הראשון – המורליסטים (מוסרניים) שנישאו על תפיסות פוריטניות של עבודה קשה, ועל האמונה כי הפנאי יוביל אל הבטלה, אשר מצידה תוביל לשאר החטאים המוסכמים בכנסייה.

והשני – התעשיינים, אשר העדר התשוקה לרכישות נוספות מצד הפועלים, איימה לשתק את גלגלי הכלכלה. הפתרון למצוקה היה לא פחות מגאוני – על מנת לשמר את עוצמתה של התעשייה, ולכבול את הפועלים, כל שהיה צריך לעשות זה לחנך את הציבור מחדש ולגרום לו לרצות דברים חדשים שהוא אינו זקוק להם באמת, והדרך לעשות זאת הייתה על ידי החדרת המושג 'רמת החיים'".

כך בוחר לתאר בפנינו נויפלד את הסיבה להיווצרות המושג התמים לכאורה: "רמת חיים" – מושג מפתח בתרבות הצריכה, ומתאר בפורטרט כיצד הדימוי סביב המושג הזה טופח במשך שנים על-ידי אנשים בעלי אינטרסים כלכליים שרצו לשתק את החירות המחשבתית שלנו בעזרתו.

"אבל הבעיה היחידה עם הרעיון הזה" אומר נויפלד, "היא שהוא אינו יודע שובע. מחקרים מוצאים שמנקודה מסוימת, עוד כסף ועוד רכוש לא רק שלא הופכים אותנו למאושרים יותר, אלא עלולים להפוך אותנו לאומללים יותר".

והם חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה

מיתוס נוסף עליו מדבר נויפלד הוא הזכות שניתנה לנו לרכוש כל דבר וזאת בתנאי שיש לנו את הכסף לשלם עליו.

על כך הוא אומר: "גם כאן המציאות שונה. דווקא רכישה של חפצים נוספים מגבילה את החירות האמיתית שלנו. אנחנו לא באמת יכולים להיות חופשיים כאשר אנו משלמים בתשלומים, וכאשר אנו טובעים ברכוש אותו יש לסדר ולתפעל ולשדרג. החופש האמיתי טמון בחיים של מינימליזם ופשטות מרצון. ביכולת שלנו להשתחרר מהכבלים של הקונבנציות התרבותיות".

אם כך, העושר האמיתי אומר לנו נויפלד, לא טמון בחשבון הבנק שלנו אלא בנו, וליתר דיוק – בעושר המחשבתי אליו אנו יכולים להגיע, לו רק נפסיק להאביס את עצמנו בחפצים מיותרים המייצרים תחושת כזב נוספת.

בנוסף נויפלד מסביר שמושג ההצלחה כפי שאנו מורגלים אליו מהמדיה ומהרשתות החברתיות, גם הוא מוטה לטובת בעלי האינטרסים, "ההצלחה מוצגת באמצעות צריכה של עוד ועוד מוצרים, שאינם נועדו לספק צרכים ממשיים, אלא להוות סמלי סטטוס. מבחינת תנועת ההאטה, הצלחה אמיתית היא היכולת להימלט מהמעגל הזדוני של עבודה וצריכה ראוותנית. במקומם היא מציעה לנו לחזור ולשתף פעולה. לחלוק בשפע שקיים, לשאול ולהשאיל פריטים במקום לרכוש אותם".

אושר אמיתי אומר נויפלד – לא מגיע עם שלט והוראות הפעלה. הוא נוצר כאשר אנחנו מקיימים קשרים חזקים וצוברים חוויות חדשות.

קניות הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ובסופו של דבר, גם מינימליסטים מושבעים עושים קניות. יש לך טיפים לגבי איך ניתן להפוך את הצריכה לידידותית יותר לאדם ולסביבה?

"בהחלט. מינימליסט הוא לא אדם שנמנע לחלוטין מצריכה (ולו מפני שהדבר אינו אפשרי באמת), אלא אדם שמשקיע יותר מחשבה והתכוונות בטרם הוא בוחר מטרה או חפץ עליו הוא עתיד להוציא את כספו. במקום להסתפק ברצייה בלבד ולהיכנע לה מיד, הוא עוצר ותוהה איזה ערך אמיתי יוסיף הפריט החדש לחייו".

הנה שלושה טיפים לקניות ברוח המינימליזם:

• השקיעו בחוויה ולא ברכוש

  מרבית המינימליסטים אינם סגפנים והם נהנים כמו רוב האנשים להוציא את כספם על צבירת חוויות – נסיעות, הופעות, קונצרטים, חופשות, תיאטרון, מוזיאונים, אירועי ספורט וכדומה.

  בניגוד לחפצים שרובם אינם מאריכים ימים, החוויות יישארו איתך וינעימו את זמנך גם הרבה אחרי שיסתיימו.

• השקיעו באיכות ולא במחיר

  מינימליסטים יעדיפו מוצר איכותי, גם אם הוא יקר יותר, על פני מוצר נחות וזול. הראשון יחזיק מעמד לאורך זמן. השני יוחלף מידי כמה שנים. אופן פעולה זה מעודד שתי תוצאות כלכליות חיוביות: הראשונה – החוזה הבלתי כתוב בין הצרכן ליצרן, המבטיח מצד אחד תשלום ומצד שני מוצר ראוי, יחזור להתקיים.

  השנייה – טביעת הרגל האקולוגית של המערכת הכלכלית תקטן באופן דרמטי וסכומי העתק, המוקדשים כיום לטיפול בנזקי הזיהום, יופנו למטרות ראויות אחרות.

• השקיעו בעסקים קטנים ומקומיים

  מינימליסטים יעדיפו עסקים קטנים ומקומיים, אשר בעליהם לרוב מונעים בנוסף לשורת הרווח, על ידי התשוקה למוצר או לשירות שהם מספקים.

  התשוקה מבטיחה תמורה הולמת למחיר, ומבטיחה את איכות המוצרים והשירותים. לבחירה זו יש השלכה נוספת על הכלכלה: הכסף משרת בצורה טובה יותר את הקהילה, ואינו עובר דרך מספר מצומצם של חברות גדולות הישר לכיסיהם של בעלי השליטה.
  חתירה לכלכלה חזקה ויציבה, חייבת לכלול מעורבות בקהילה ותמיכה בעסקים קטנים הפועלים בקרבה.

ב-27 לנובמבר מציינים את "יום ללא קניות". מה דעתך על היום הזה? האם ימים כאלה יכולים בסופו של דבר לתרום לשינוי בתרבות הצריכה?

"היחס שלי ל-"ימים", כמו יום כדור הארץ, יום ללא עישון וכו' הוא אמביוולנטי. מצד אחד אני שמח בכל יוזמה שמנסה להעלות את המודעות לבעיה קיימת, ומצד שני תמיד יש את החשש שהימים האלה מספקים הזמנות למירוק המצפון ותו לא.

במקום לדבר על יום כזה או אחר אני מעדיף לדבר על "חיים ללא קניות": שינוי מהותי בהרגלים שיוביל לחיים שקטים, שלווים ומהנים הרבה יותר.

כדי לסגל לעצמנו אורח חיים שאינו לוקח חלק פעיל בתרבות הצריכה, אני ממליץ לנקוט באחת או יותר מהפעולות הבאות:

• עשו אאוטינג לחפצים
  עברו על ארונות הבגדים שלכם, על כלי המטבח ועל מדפי הספרים. ככל הנראה תמצאו בגדים שלא לבשתם שנים (או מעולם), אותם תרצו ללבוש. את כל הספרים בבית שעדיין לא קראתם הניחו בערימה מסודרת, בחרו אחד וקראו לפחות עשרה עמודים.
  אל תתפתו לקנות חפצים נוספים עד שלא תסיימו לנצל את אלה שמונחים אצלכם בבית ללא שימוש.
• החליפו עם חברים
  אם מכונת הפסטה עומדת רוב הזמן ללא שימוש אפשר להחליף אותה עם מכונה ביתית לייצור גלידה שמעלה אבק בארון של חבר אחר, או עם מסחטת מיצים מהשבוע שבו הוא החליט לחיות חיים בריאים. באותו אופן אפשר להחליף בגדים וספרים.
• הקימו בנק חפצים
  האנשים שהכי נוח לשתף איתם חפצים הם השכנים שלנו. אם יש לכם מקלט בבניין, או מחסן משותף, הציעו לשכנים האחרים להניח בו בצורה מסודרת את החפצים בהם אתם כמעט ולא עושים שימוש ביום יום.
  רשימה שתיתלה על הדלת עם פירוט המוצרים תוכל לסייע למעקב כאשר כל שכן שלקח מוצר יחתום את שמו על גבה.
• אל תיקנו, רק תקנו
  העולם מלא באנשים שמתפרנסים מלתקן דברים: נעליים, בגדים, רהיטים, מכשירי חשמל. בדקו אם יש לכם בבית משהו קרוע, שבור או מקולקל וקחו אותו ביום שישי הבא לתיקון.
  התחושה של להשיב משהו מת לחיים שקולה להנאה שבלגדל משהו שאפשר לאכול באדנית.
• גדלו משהו שאפשר לאכול
  הכשירו את האדניות הריקות שעדיין תלויות לכם על המעקה ושתלו בהן משהו שבעוד כמה שבועות יוכל להשתכשך לכם בכוס התה, או לבלות עם חברים אחרים בקערת הסלט.
• בקרו בשוקי פשפשים
  מעבר לעובדה שחפצים ישנים נבנו טרם עידן "מנגנוני היישון" המובנים, מה שמבטיח בסבירות גבוהה, חיים ארוכים יותר משל מוצרים חדשים, הרי שהמחשבה העמוקה שהושקעה בכל אחד ואחד מהם הופכת אותם למתנות מוצלחות במיוחד.
• סעו לחירייה
  יש מעט מאוד חוויות עוצמתיות כמו עמידה על הרמפה שמעל בור האשפה, ובהייה בדחפורים העצומים שמניעים את הררי האשפה שאנחנו יוצרים בכול יום מחדש.
  צרו קשר עם המרכז לחינוך סביבתי בחירייה, ותאמו לעצמכם ביקור עם המשפחה או חברים .אני מבטיח לכם שאחרי הביקור שם, הדחף שלכם לקנות יצנח פלאים".