כתבה זו מכילה מחקר/ים ממקורות מוסמכים ו/או כתבי עת מדעיים ו/או פקולטות אקדמיות מכובדות.
אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבדוק את הנתונים המוצגים באתר ולהפנות אתכם למקור המאמרים והעובדות המובאים לכם, על מנת לאפשר לכם להעמיק את הידע ולבחון את מהימנות התכנים.
כידוע, עולם המחקר מתעדכן בכל רגע נתון ומציג לעיתים ממצאים הטרוגניים, בלתי מוחלטים ואף סותרים. אנו מאמינים בהצגת מגוון דעות, גישות ומסקנות, ודוגלים בקבלת החלטות על בסיס הרחבת הידע בעין ביקורתית.
אנו פועלים להביא לכם מידע אמין, עדכני ומקצועי אשר נתמך מדעית.
האם צמח התבלין הזה הוא התרופה לאחד מגורמי המחלות המסוכנים ביותר?
אנחנו משלבים אותו בעיקר עם תפוחי האדמה ומשתמשים בו במשורה, אבל הרוזמרין התגלה במחקרים שונים כאמצעי מוכח להפחתת סטרס - אחד מהמצבים הקיומיים הנפוצים והמסוכנים ביותר לבריאות. וגם, איך הוא עשוי לשפר גם את חווית הקנאביס שלכם?
למראית עין מדובר על עוד שיח צנוע שגדל לנו בגינה או מונח באגביות על מדפי הסופר, בין שלל צמחי התבלין. גבעוליו מלאים בעלים הנראים כמו מחטים עבים עם ריח ארומטי חזק. אנחנו מתבלים איתו בשר, עוף, דגים, וכמובן שלל ירקות כמו תפוח אדמה, והוא מותיר חותם של ניחוח וטעם ייחודיים על כל תבשיל ומאפה בו הוא משולב.
עד כאן הרוזמרין שכולנו מכירים.
מה קורה כשמכניסים רוזמרין למעבדה או משלבים אותו עם קנאביס?
"מטאטא גן עדן"
תבלין הרוזמרין (Rosmarinus Officinalis) ממשפחת השפתניים, נחשב לצמח רב שנתי, אשר קל לגדל אותו גם בלי הרבה מאמץ. יש לו מגוון של שימושים; החל מתחום הקוסמטיקה, המשך בשמנים האתריים ועד לשמנים הדוחים זבובים וכינים.
כבר ביוון העתיקה היו הסטודנטים שמים כתר רוזמרין על הראש כאמצעי לשיפור הריכוז – עניין שהוכח אגב כיעיל ב-2011 ע"י מחקר אמריקני. בתרבויות אחרות היו משתמשים בענף הרוזמרין ממש כשיפוד, ולא רק עבור אפקט הטעם – אלא כדרך לשימור הבשר ומניעת חמצונו.
הרמב"ם, הגדיל לעשות וכינה אותו "מטאטא גן עדן", מבלי לייחס לו תכונות לניקוי הבית אלא כאמצעי לטיהור הגוף, הבית הפנימי שלנו.
השפעה דומה לנוגד דיכאון
במחקר עדכני שפורסם ב-2018 ע"י אוניברסיטת כרמאן באיראן, התגלה כי הרוזמרין הוא לא פחות מתרופה לאחת מהבעיות הנפוצות של העשורים האחרונים – דחק, ובמילים אחרות, סטרס נפשי.
אחת מקבוצות האוכלוסייה הסובלת מסטרס מתמשך היא קבוצת הסטודנטים, הנוטים לבטא סימני דחק במהלך תקופת הלימודים והמבחנים שלהם, בדרכם לתואר הנכסף. במחקר, אליו נבחרו 68 סטודנטים, ניתן לקבוצה אחת תוסף רוזמרין של 500 מ"ג, פעמיים ביום. בעוד שלקבוצת הביקורת ניתן כדור פלצבו (תרופת דמה).
לאחר חודש ימים נצפתה ירידה חדה ברמת החרדה והדיכאון, ועלייה ברמות הזיכרון של הקבוצה שנטלה תוסף רוזמרין, לעומת קבוצת הביקורת. על פי ממצאי המחקר, השיפור ברמות הדיכאון והסטרס היה מובהק ולא נפל מהשפעתה של כל תרופה קונבנציונלית אחרת לתסמינים אלה.
במחקר נוסף שנערך בשנת 2018 על עכברים שנמצאו במתח כרוני, התגלה גם כן כי לתמצית הרוזמרין קיימת השפעה נוגדת דיכאון. על פי החוקרים אפקט זה מיוחס להשפעת הצמח על דלקות באזור ההיפוקמפוס במוח ובמעיים, כאשר סימנים שונים מצביעים על הקשר שבין מיקרוביום מעיים בריא ומשגשג ויכולתו לתמוך בחדות המחשבה ובמצב רוח חיובי.
בשילוב עם קנאביס
לרוזמרין יש ככל הנראה גם השפעה חיובית על המערכת האנדוקנבינואידית – מערכת הרגולציה הראשית של הגוף שהוכחה מחקרית ע"י פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית ועוסקת בהעברת אותות למוח.
על פי ממצאים ראשוניים, הרוזמרין מכיל תרכובות הקושרות קולטני קנבינואידים – מולקולות המצויות בקנאביס – במערכת האנדוקנבינואידית. אף שטרם ברור כיצד ומדוע הפעולה הזאת מתרחשת, נראה כי היא מסייעת לאזן תהליכים בגוף ולהפיג לחץ. חומר למחשבה בפעם הבאה שאתם צורכים גראס.