הוא זכאי: למה אנחנו שופטים אחרים והאם אפשר בכלל להפסיק?

מישהו חכם פעם אמר שקפיצה למסקנות היא הספורט היחידי שחלק מהאנשים עושים. כולנו חוטאים בשיפוט מהיר של האחר ואת ההרגלים מתברר שפיתחנו עוד מימי בית הספר. איך עוצרים את כל הביקורתיות הזאת?

17/07/2021

2 דק׳

נבדק מחקרית

רויטל ונונו

עורכת ראשית

רויטל ונונו

עורכת ראשית

שתף:

הקלות הבלתי נסבלת של ההאשמה | צילום: shutterstock

שתף:

הקלות הבלתי נסבלת של ההאשמה | צילום: shutterstock

כולנו שופטים אחרים. אנחנו שופטים את מה שהם אומרים ואיך שהם מתנהגים, את הגיל, ההשכלה, השורשים, הכסף והמגדר שלהם, וכמובן גם את מראם החיצוני. משם נותר לנו רק לתייג אותם, להכניס אותם לקופסה ולהמשיך הלאה.

אבל, האמת היא שלפעמים אנחנו לא ממש ממשיכים הלאה, אלא שופטים את עצמנו וחשים אשמה על כך ששפטנו אחרים, והנה לכם מהות כל הטרגדיה.

עיבוד מהיר של מידע

תופתעו לשמוע, אבל אחת מהסיבות שאנחנו שופטים אחרים קשורה בזמן. המוח שלנו צריך לנהל שיפוט אוטומטי לגבי התנהגויות של אחרים על מנת שנוכל להתמודד עם העולם מבלי להשקיע יותר מדי זמן או אנרגיה בהבנת כל מה שאנחנו רואים. מבחינות מסוימות אפשר להגיד שזו הדרך בה אנו מחווטים כבני אדם.

לפעמים, השיפוט שלנו נעשה באופן מתחשב ואיטי, אך לא תמיד יש לנו פנאי להכיר את הזולת ואת מצבו, כך שהעיבוד של הסיטואציה נוטה להיות מהיר ואוטומטי יותר, ו"פסק הדין" בדרך כלל מחמיר.

האחר הוא אני

הסופר והפילוסוף הנרי דייוויד תורו אמר: "מה שחשוב איננו מה שאתה מביט עליו, אלא מה שאתה רואה".

פעמים רבות, אותו אדם שאנו שופטים מעורר תחושת איום על הדרך בה אנחנו תופסים את עצמנו. אנחנו רואים באחר את המגרעות שאנחנו מזהים בעצמנו – מה שמעיד על כך ששיפוטיות היא גם דרך להתמודד עם חוסר הביטחון העצמי שלנו.

הקטנת או השמצת האדם מולנו גורמת לנו להרגיש טוב יותר לגבי עצמנו והצורך הזה גובר ככל שאנחנו חסרי סיפוק מחיינו. יתרה מכך, מי ששופט את עצמו, וודאי שלחומרה, רואה שיפוטיות בעיניי כולם, מה שמגביר את תחושת האיום על העצמי שלנו ומעגל הקסמים האכזרי הזה רק ממשיך כך לגדול.

אישה גדולה מביטה על איש קטן — להרגיש גדול על חשבון האחר | צילום: shutterstock

נגטיביות כאמצעי ליצירת חברויות

עוד סיבה שאנו נוטים לשיפוטיות היא כדרך להתחבר ולהתחבב על אנשים. רבים ישמחו להצטרף לשיחה בה אנו מרכלים על אחר – הרגל שאנחנו זוכרים עוד מימינו בבית ספר. יתרה מזאת, אם נסרב לקחת חלק בשיחות בהן שופטים אחרים, נחשוש למצוא את עצמנו מבודדים.

עוד ב בריאות הנפש

למה אנחנו מקטינים את עצמנו שוב ושוב?

לכתבה המלאה

פעמים רבות אנחנו רוצים להישמע חכמים, מתוחכמים או מצחיקים ולשם כך אנחנו צריכים דעה ורצוי שתהיה מוצקה ונחרצת. הבעיה היא שהמציאות מורכבת ולא חד ממדית, ואנחנו לרוב לא מודעים לכלל התמונה ברגע בו אנחנו מגבשים דעה על מי אשם ומי טועה – כך שהשיפוטיות שלנו מבוססת לעיתים על בורות.

קבוצת ילדים צוחקים על ילדה — מתחיל בבית ספר | צילום: shutterstock

5 דרכים להימנע משיפוטיות:

מודעות להיבט הזה בתוכנו ויציאה כנגד אינסטינקטים שיפוטיים שורשיים.
חיזוק הקבלה והאהבה העצמית שלנו – יש פחות סיכוי שנבקר אחרים כשטוב לנו.
יכולת לסלוח לעצמנו על בחירות שעשינו ומי שהיינו בעבר וההבנה שהטעויות האלו לא מגדירות את כל ערכנו, יעזרו לנו להפנות את אותה חמלה והבנה גם כלפי הזולת.
ללמוד את העובדות – אם אתם לא יודעים או מבינים משהו לעומקו, תשאלו או חקרו את הנושא לפני שאתם מכריעים.
להתעסק בעניינים שלנו ולא באלו של האחר – התמקדו בעצמכם.