כיצד נוכל לפתח גישה יעילה מול החרדות שלנו

לחוש מאוימת ולא להבין למה | צילום: shutterstock

החדשות מסקרות את הקורונה 24/7, ברדיו מנבאים תחזיות קודרות שאינן קשורות למזג האוויר, ההתמכרות לסושיאל מדיה ולמסכים שהולכת וגוברת והבידודים שהביאו איתם קונפליקטים משפחתיים בתדר גבוה – לנוכח כל אלה, האם זה מפתיע שרבים מאיתנו ייפגשו עם חרדה, במוקדם או במאוחר?

מדוע זה קורה לנו? וכיצד נוכל להתגבר על החרדות שלנו ולחיות את החיים שאנו כמהים להם באופן שיטיב עימנו? על כך שוחחנו עם בר גרין – מאמנת הוליסטית ופסיכותרפיסטית המתמחה בטיפול בחרדות, שבעצמה הגיעה לתחום בעקבות הסיפור האישי שלה.

שוחחנו איתה על מהות החרדה ואפילו קיבלנו כמה עצות שימושיות במיוחד כיצד לאמץ גישה נכונה ויעילה מול החרדה. מוכנים?

אז מה לא בסדר איתי?

"חרדה היא תגובת חירום של הגוף המגיב לסיטואציה אותה הוא מפרש כאיום. אך האמת היא שאין תמיד מדובר באיום, אלא רק בפרשנות הסובייקטיבית שלנו. במקרים רבים, לא נבין מדוע אנו חשים את מה שאנו חשים בעוצמות כאלו, ושם מתחיל הסרט", מסבירה לנו גרין.

"מחשבות נוראיות עלולות לצוץ למי שלוקה בחרדה: "אני חייבת לברוח", "אני עומדת למות", "משהו לא בסדר איתי", "אני עומדת להשתגע", כשפעמים רבות, הן רק מעצימות את החרדה.

חרדה יכולה להתבטא בהתקפי חרדה מתמשכים או בתחושה כללית שאופפת אותנו כל הזמן, במעין מצב לא סימפתי ומתוח. אצל חלק מהאנשים זה יכול להתפתח לדכדוך, ייאוש ודיכאון, כמו גם להתנהגות הימנעותית, והרזיה קיצונית".

האם את רואה יותר פניות לטיפול בחרדה בעקבות הקורונה?

"הקורונה הביאה איתה המון חרדות. יש אנשים שחרדים מהקורונה עצמה ושואלים את עצמם מה עלול לקרות לי מבחינה בריאותית. אחרים מונעים מהפחד להדביק אחרים ולשאת רגשות אשמה בגלל הדבקה.

אבל יש גם המון חרדות שקשורות לבידוד ולסגר. אנשים רבים מפחדים מהאפשרות שלא יוכלו לצאת מביתם ומהשלכות הסיטואציה, כפי שהם חווים אותן: הפחד שלא אוכל לברוח או הפחד להתעמת ולפגוש בעצמי מבעד להסחות הדעת האינסופיות.

מעבר לכך, הקורונה הביאה איתה גם רגרסיה. אם מטופל היה בעבר בעל התנהגות הימנעותית, כעת בעקבות הסגרים והבדידות – חזר לו הרצון להישאר בבית.

פתאום אחרי תקופת הסגר, לצאת שוב מהבית, קשה עוד יותר. לצאת שוב פעם מאזור הנוחות שלך, להתמודד עם השדים שלך שוב הפעם – זה מאוד קשה".

חרדה – פנים רבות לה

גרין מסבירה שאצל כל אדם החרדה "יושבת" על מקום אחר. כלומר, שהטריגר הסובייקטיבי להתפרצות החרדה הוא שונה.

"אני יכולה לפגוש 5 מטופלות שלי שרוצות לטפל בחרדה שהן חוות ממקומות הומי אדם, כשלכל אחת מהן – החרדה "תשב" על מקום אחר. אחת מהן תחשוש לחטוף התקף חרדה ושלא תהיה לה אפשרות להימלט מן המקום, השנייה תחשוש להיפגש עם אנשים אחרים (חרדה חברתית) והשלישית תחשוש להידבק במחלה ויראלית או מחיידקים".

האם את חושבת שהאוכלוסייה בישראל חרדה יותר מאוכלוסיות אחרות?

"כן. גורם מרכזי לכך הוא המציאות הביטחונית של מדינת ישראל, שמייצרת טראומות ומשברים באופן קבוע. אבל מהצד השני, אני חושבת שחרדה היא דבר נפוץ ונורמאלי. אחד מכל שלושה אנשים חווה או יחווה התקף חרדה במהלך חייו, זאת הסטטיסטיקה אומרת ולא אני".

האם לדעתך בימינו אנשים חרדים יותר מפעם, או שפשוט ישנה יותר מודעות לנושא?

"גם וגם. אני חושבת שאמצעי התקשורת בכלל והרשתות החברתיות בפרט, יצרו מצב שבו אנשים רבים חשים אי שביעות רצון מחייהם, המשמש פעמים רבות מקור לחרדה.

האינסטגרם, למשל, מטפח תודעה כוזבת – תאהבי, תצחקי, ותחיי – בשעה שהמציאות שלנו היא לא כזאת.

ברשתות החברתיות הכול מלוטש, מהודק, מרוטש ולרוב משתקפים שם רגעי אושר, זרימה וחופשה. פחות נראה שם תיעוד לבלאגן בבית או לריב עם הילד או עם בני/ בנות הזוג. הדבר הזה גורם לנו להשוות כל הזמן את עצמינו לאחרים ולייצר תחושת פספוס והחמצה שלא מטיבים עימנו.

אנשים חושבים: "אני לא מספיק מאוהב" או "אני לא חי ברמת החיים שהייתי רוצה לחיות בה" וזה מייצר טריגרים לחרדה עבורם.

אבל מהצד השני, הטכנולוגיה הביאה יתרונות עצומים, כמו למשל פתיחות בנושאים שעד עכשיו נחשבו לרגישים יותר או ממש לטאבו. עמוד האינסטגרם שלי למשל הוא סושיאל מדיה והוא מקור לנחמה ולידע לאנשים רבים".

האם נשים סובלות מחרדה יותר מאשר גברים?

"נשים יותר פונות לטיפול. הן יותר תקשורתיות ויותר בוחנות את עצמן מבפנים. עם זאת, זה לא נכון להגיד שגברים לא זקוקים לטיפול. אמנם רוב המטופלות שלי הן נשים אבל אני מטפלת גם בגברים.

למרות שבימינו טיפול נחשב 'באופנה' לצערי עדיין יש המון אנשים עם דעות קדומות על טיפול, שמתביישים לומר שהם מטופלים או שמרגישים שזה אומר עליהם משהו.

אני חושבת שחרדה היא "עניין" אנושי ונורמלי לחלוטין – הרי מי מאיתנו לא פוחד/ חרד לפעמים? מדובר בעוד רגש שלילי, על הספקטרום של קשת הרגשות האנושיים. אלה שמגיעים אליי הם אלה שלא מצליחים לנהל את החרדות שלהם, והחרדות הן אלה שמנהלות אותם ובמובן הזה, פוגעות באיכות חייהם ברמות שונות.

אני יכולה לומר שאחד החסמים המרכזיים של אנשים בעולם החרדות הוא הבושה סביב החרדה "מה זה אומר עליי – שאני מתמודדת עם חרדה?".

עולם רגשי מנוהל = חיים בריאים יותר

מהו אורח חיים בריא בעיניך?

"חיים בריאים משמעותם הרבה מעבר לבריאות הנפש. הנפש היא היבט אחד. משמעותי מאוד, אבל אחד. יש גם היבטים נוספים כמו תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, מערכות יחסים, תעסוקה ושינה איכותית. כשאני מדברת על אורח חיים מטיב אז אני מתכוונת לכל ההיבטים – לאדם כיצור הוליסטי.

בדרך כלל, המטופל שמגיע אליי לקליניקה מגיע עם משהו שמטריד אותו ובו יש לטפל קודם כל. אבל בהמשך הטיפול, צפים תחומים נוספים שאנו נוגעים בהם. המטרה שלי היא להביא למודעות את ההיבטים השונים של אורח חיים מיטיב".

כיצד טיפול יכול להועיל לסובלים מחרדה לטפח חיים בריאים?

"הגדולה של הטיפול היא התאמה אישית. בטיפול יש לי האפשרות לבדוק מה מקור המצוקה של המטופל ולתת לו כלים להתמודד עם המצוקה שלו.

אם המטופל מגיע עם מצוקה אקוטית, קודם כל נטפל בה ואחר- כך נמשיך לדברים האחרים. אם המטופל יגיע לטיפול כשהוא סובל מהתקפי חרדה, אני אתן לו כלים שיעזרו לו להתמודד עם התקפי החרדה ובמקביל אבדוק מה הדברים שמעצימים אותו.

חלק חשוב מהטיפול בעיניי הוא לעזור למטופל להתחבר למשאבים שלו – אותם הדברים שעושים לו טוב, שמרגיעים ומחזקים אותו. כאשר אצל כל אחד, המשאבים יהיו שונים.

בטיפול, אנחנו נשלב את המשאבים בחייו.

ישנם אנשים שאינם מחוברים למשאבים שלהם בכלל. הם לא יודעים מה עושה להם טוב ומה מעצים אותם, ואז הטיפול עוזר למטופל להתחבר אליהם, ועם הזמן, להתחבר לאני האותנטי שלו, לקולות הפנימיים שלו.

כך לומדת המטופלת בהדרגתיות להפריד בין הקולות של החברה – מה אני חושבת שאני אמורה להיות, לבין מה שאני מרגישה שאני רוצה להיות.

אחרי שהמטופל "מתחזק", אני אוסיף לו כלים נוספים, שהצלחתם תלויה בו. אני אעודד אותו להתנסות ולחקור בכל מיני היבטים שונים של חיים בריאים.

למשל להתנסות בכלים שונים מעולם הפסיכולוגיה החיובית כמו הכרת תודה, או כלים מעולם המיינדפולנס כמו מדיטציה. או לחילופין, אעודד לחקור כלים וגישות שונות שמיטיבות עם הגוף שלנו, תוך הבנה שיש מישהי שמאוד יתאים לה לתרגל יוגה ואילו לאחרת יהיה נכון לשלב פעילות כמו ריצה.

בסופו של דבר זה מאוד תלוי במי האדם שמגיע לטיפול ומה מתאים לו. כל מטופלת היא עולם ומלואו. לכל אחת דפוסי אישיות, חסמים, רצונות, מטרות וערכים שונים.

אם כן, אורח חיים בריא בעיניי טמון ביכולת לבחור בחירות שמיטיבות איתי בהיבטים השונים בחיי.

1. ההמלצה שלי היא קודם כל להתבונן פנימה ולנסות להבין – מה מפריע ומטריד אותי בחיי?
2. לאחר מכן ננסח מטרה – מה הייתי רוצה לשנות בהקשר הזה?
3. בשלב השלישי נבין מהם החסמים, כלומר מה עוצר אותי, כיום, מלהגיע למטרה שניסחתי בשלב הקודם?
4. ומשם נגדיר צעד אחד קטן, ספציפי, ריאלי, בר ביצוע שייצר לנו נתיב של הצלחה. תמיד אפשר ורצוי להיעזר גם באנשי מקצוע לצורך ליווי בתהליכי השינוי שאנו שואפים לעשות".